משה פייגלין, יו"ר מפלגת "זהות" המתמודדת יחד עם "הציונות הדתית" של בצלאל סמוטריץ’ בבחירות לכנסת שתיערכנה ב-27 באוקטובר, ישב איתנו לשיחה על הדבר המרכזי שהוא מתכוון לשנות בכל אחד מהתחומים המרכזיים בעיניהם של בני 18-25 שהולכים להצביע בבחירות הקרובות בפעם הראשונה או השנייה בחייהם.
שוויון בנטל
"כולם מתגייסים, כולל כולם”.
כולל חרדים?
"ברור”.
כולל ערבים?
"לא. כל היהודים. ערבים לא שייכים לאתוס המכונן הישראלי. לחשוב שדרך ישראליות מומצאת אצרף את הערבים לאתוס המכונן של המדינה – ‘מדינה יהודית בארץ ישראל’, אמר בן גוריון, ובצורה הזו אני אהפוך אותם לאזרחים נאמנים – זו בדיחה".
יש שקוראים לזה שירות לאומי, שירות אזרחי.
"יכול להיות. אבל אנחנו מדברים כרגע על גיוס לצבא. כל היהודים מתגייסים בשלב ראשון לחודש, לאימון בסיסי של שימוש בנשק ולוחמה בשטח בנוי; משתחררים לכיתות הכוננות ויחידות ההגמ"ר, וממשיכים לעשות אימון שנתי של שבוע-שבועיים בכל שנה, ובזמן חירום, כמו עכשיו, אפשר לגייס את כולם.
"המטרה היא להגיע לצבא של לפחות מיליון חיילים – וזה אפשרי. ב-1967, עם 2.5 מיליון תושבים, היינו פה צבא של חצי מיליון. אז בוודאי שמתוך אוכלוסייה של 7-8 מיליון – אני לא סופר את הערבים – אפשר להגיע לפחות למיליון חיילים. אנחנו צריכים מיליון חיילים, ובצורה הזאת נגיע אליהם.
"מי שרוצה להתקדם לשירות בצבא קבע, עם משכורת טובה, העדפה במוסדות אקדמיים, קבלה למשרות ממשלתיות ולהיות הראשון בהגרלה של משבצות קרקע, מוזמן להציע את מועמדותו לצבא המקצועי, בנוסף לגרעין השירות המחויב של כולם. והצבא, מתוך מי שרוצה, בוחר את מי שהוא באמת צריך. תהיה מוטיבציה הרבה יותר גבוהה מהיום, להראות ‘אותי הצבא רצה’. היום כולם רוצים להתגייס ויש שלושה, ארבעה, חמישה מועמדים לכל מקום בגולני ובצנחנים, כי אתוס הביטחון הוא עדיין האתוס המכונן של החברה הישראלית. אז על אחת כמה וכמה, כמות החיילים לא תפחת – היא תגדל, כי הם יקבלו משכורת טובה וישרתו שירות מקצועי”.
אתה מדבר על צבא מקצועי.
"אני מדבר על צבא קבע, שהוא בהכרח צבא הרבה יותר מקצועי. כשהוא לוקח מישהו ומשלם לו משכורת, הוא לא ישלח אותו לאסוף בדלי סיגריות בבקו"ם, כמו שקורה היום. ואת העיקר שכחתי: כל אחד מאותם חיילים שהתגייסו לאימון הבסיסי חוזר הביתה עם הנשק שלו, בתוך כספת, כמו בשווייץ. אנחנו חוזרים לתודעה של ‘כל העם צבא’, וראינו בשבעה באוקטובר עד כמה כל הארץ חזית, וכל מקום שהיו בו חיילים נושאי נשק שהיו מחוברים לארגון ביטחוני – כיתת כוננות, משהו עם פיקוד – לא היה טבח.
"אני אשרוף את הקוד האתי ואת מסמך ‘רוח צה"ל’ של אסא כשר ואבי שגיא, ובמקומו נייצר קוד אתי יהודי שאומר: ‘הקם להורגך, השכם להורגו’, ו’ארדוף אויביי ואשיגם ולא אשוב עד כלותם’; אשלח לביתה את כל קצונת וקסנר הישנה של צה"ל הפרוגרסיבי, ואצמיח מתוך דור הגבורה פיקוד חדש שבנוי על אותם ערכים שדיברתי עליהם קודם; אשלח לביתם את רוב המשפטנים ועורכי הדין שמנהלים היום את הצבא והביאו את המושג ‘נזק אגבי’. יש הרבה מה לעשות בתחום הביטחוני כדי שהעם פה יחוש בטוח.
"כשאתה הולך ברוטשילד או בפתח תקווה אתה מרגיש לא בטוח כי אבד לנו הצדק. אנחנו חשים כאורחים בארצנו, כקולוניאליסטים בלתי קרואים. כשניסינו להמציא לעצמנו זהות ישראלית במקום יהודית, אז ההיסטוריה שלנו פה מתחילה ב-1948, אז ‘הם’ היו פה לפנינו.
"הם היו פה לפני הישראליות – אבל לא לפני היהודיות. אז אם אנחנו שבים אל הזהות היהודית שלנו, אנחנו שבים אל הצדק שלנו, ומתוכו אנחנו שואבים את התעצומות לאדנות ולביטחון. הכול מתחיל בנקודת הזהות והצדק. ממנה, כשיש לך את זה – כל השאר מסתדר. כשאין לך את זה – לא יעזרו לך עוד טייסת F35 וגדרות אלקטרוניות.
"אם אתה לא קיים – אין לך חירות. אם אין לך אדמה תחת רגליך, אם גבולותיך פרוצים ואפשר לשחוט אותך כשרוצים – שום חירות ושום זהות לא תעזור לך. אז הנושא המרכזי שלנו היום הוא להשיב את הביטחון הכי בסיסי. רק אנחנו ב’זהות’ מבינים את עומק הבעיה, מה גרם למשבר, ולכן רק אנחנו מסוגלים להתמודד עם המשבר, ולכן נדרוש תפקיד ביטחוני מאוד משמעותי כדי להיות חברים בממשלה שתקום בעזרת ה’. כי כשאתה עושה עוד מאותו דבר ומצפה לתוצאה שונה, אתה טיפש או משוגע, כמו שאמר איינשטיין. ובינתיים אני לא רואה שעושים משהו שונה. היחידים שמציעים משהו שונה זו ‘זהות’”.
איזה תפקיד אתה הולך לדרוש?
"שר הביטחון”.
משבר הנדל"ן
"היום הקרקע שייכת למדינה. הארץ הזאת שייכת לעם ישראל לפני שהיא שייכת למדינת ישראל. ‘ארץ ישראל לעם ישראל’, זה קודם כל במובן האישי. כל צעיר ישראלי שמקים משפחה – מקבל משבצת קרקע רשומה על שמו בטאבו, אז כבר יצרת בסיס שונה. יש לך נכס שממנו אתה מתחיל את חייך. הדבר הזה גם יוביל לירידה של עשרות אחוזים בעלויות הדיור, כי 50% מערכה של כל דירה הוא עלות הקרקע, שמוקפצת לשמיים על ידי רשות מקרקעי ישראל. ברגע ששוק הקרקעות הופך לשוק חופשי, ממילא הקרקע זולה יותר, ולכן הדירה בסופו של דבר תהיה הרבה יותר זולה.
"קרוב לרבע מהכנסות המדינה באות ממיסי הדיור, דרך אותה הקפצת מחירי קרקע שדיברתי עליה קודם, פלוס מיסים והיטלים נוספים על קניית דירה חדשה בישראל. אנחנו מגיעים למצב שיש פה מס עקיף נסתר, שלא נקרא מס. האנשים שקונים את הדירה הראשונה שלהם תורמים כרבע מהכנסות המדינה. אהרן ברק, אומרים שיש לו ארבע עשרה דירות – הוא לא משלם את זה. הרצי הלוי, עם קצבה שהוא מקבל מהמיסים שלך, מאה אלף שקל, פחות או יותר – פי שניים מראש ממשלה, פי שניים מרמטכ"ל אמריקאי – הוא לא משלם, כבר יש לו דירה. מי משלם רבע מהכנסות המדינה? אתה, שמנסה להקים משפחה ולקנות דירה בישראל".
יוקר המחיה
"אני מבטל את ברית המועצות – מועצת החלב, מועצת הפירות, מועצת הדבש, מועצת אגוזי האדמה. אסור לגדל בוטנים בישראל בלי אישור! יש לך כמה סממנים של שוק חופשי, שהספיקו כדי לייצר שפע יוצא מגדר הרגיל בישראל. במובן הזה ישראל במקום מצוין. אבל כל המועצות ששולטות על מחירי המזון משמרות אותו במחירים לפעמים כפולים מהמחירים בעולם: ליטר חלב בישראל עולה כמעט פי שניים מאשר ליטר חלב בניו-יורק, למשל, למרות שהפרה הישראלית נותנת פי שניים. מחירי המזון הם 50% מההוצאה המשפחתית, והם הולכים על שכבת ברית המועצות הישראלית, שמפרידה בין השפע והקפיטליזם הישראלי לבין האפשרות שלו להגיע לצרכן הקצה.
חינוך
"שיטת השוברים. התקציב האדיר של המנגנון המפלצתי הזה שנקרא משרד החינוך, שעושה כל דבר חוץ מחינוך ועולה כמעט כמו משרד הביטחון, מחולק לפי מספר התלמידים, וההורה מקבל שובר חינוך בסדר גודל של 3,000 שקל עבור כל ילד לחודש – אני מדבר בתקציב הנוכחי, ללא תוספת. הוא מממש אותו בכל מוסד שיחפוץ, או מקים עם אנשים נוספים מוסד משלו. אתה יכול בצורה הזו לשלם משכורת של כ-40,000 שקל למורה בכיתה של עשרים תלמידים, במקום שלושים תלמידים שיש היום בממוצע בחטיבות הביניים. משכורת הייטק למורה מתחיל. ‘קנאת סופרים תרבה חוכמה’. אתה יכול לפטר מורים, כי ההורים הם אלו שמעסיקים אותם, ולא משרד החינוך. אתה יכול להביא את הטובים ביותר. נוצרת תחרות על חינוך ילדינו. ההורים הם שמחליטים מה תהיה תוכנית הלימודים, מה הנושא המרכזי שהם רוצים להתעסק בו. זאת המהפכה החינוכית שעליה אנחנו מדברים, ואין לי ספק שהיא תוביל את תלמידי ישראל לרמת ידע וחינוך פנטסטית ביחס למה שקורה היום”.
דבר אחד שאתה מתחרט עליו?
"שחזרתי לליכוד לתקופה קצרה (ב-2021), אחרי ש’זו ארצנו’ לא הצליחה (בשנות ה-90 וה-2000 המוקדמות). הייתי חייב לעשות את זה, אבל בדיעבד, זו הייתה טעות”.
בעבר התבטאת בעד לגליזציה של קנאביס. האם זה משהו שנראה אותך מקדם גם בכנסת הבאה?
"זה כבר קודם הרבה מאוד. וכל הדברים שאמרנו שרירים וקיימים: מגיל 21, באופן לא מסחרי. אזרח אחראי צריך להיות מסוגל להחליט בעצמו מה הוא מעשן ומה הוא לא מעשן. זה לא שאני ממליץ על זה – אני ממש לא ממליץ על זה – אבל זה לא ענייני להחליט עבור כל אדם ואדם, זה עניינו”.
אתה יודע מה הקטע הכי ויראלי שלך בטיקטוק?
"לא”.
מה הקטע שלך עם כפות רגליים?
"שיהיו בריאים”.
אתה מתחרט על זה?
"כן”.
אתה חושב שזה פגע בך ב-2019?
"כן”.
לא היית עושה את זה היום?
"ברור שלא. אבל זו אנקדוטה שנופחה מסיבות פוליטיות. זה ברור”.
הרבה צעירים מדברים עליך. מה הבשורה שאתה מביא להם?
"את השילוב הקוהרנטי והאמיתי – לא מתוך פשרה – שבין זהות יהודית מוצקה לחירות אישית ללא פשרות. אלו שני צידיה של אותה מטבע, ואני חש כיצד צעירים שרוצים להתחבר לזהותם מהמקום שבו הם נמצאים, בקצב שלהם ולשמור על חירותם, רואים ב’זהות’ את המרחב שבו הם יוכלו לעשות זאת.
"מפלגת זהות היא בית חב"ד פוליטי – אתה יודע בדיוק מה הזהות של הבניין הזה, אבל לכל אחד יש בתוכו מקום, ואתה יודע שאף אחד לא ינסה לשנות אותך, ומקבלים אותך כפי שאתה.
"הרבה אומרים לי: ‘לא התכוונתי להצביע, אבל כששמעתי אותך, החלטתי...’, או: ‘כבר חמש עשרה שנה לא הצבעתי, וזאת הפעם הראשונה, כי אני רוצה להצביע בשבילך’. היום עצר אותי אחד בתל אביב ואמר לי: ‘אני לא בדעות שלך, ואני הולך להצביע בשבילך, כי אתה ישר’".
ישר זו מפלגה אחרת.
"הוא התכוון למשמעות המילה. ומישהי עצרה אותי לפני שבוע וחצי ואמרה לי: ‘אני הכי שמאל שיש, אבל אני אצביע בשבילך, כי לי יש אצלך מקום’. האמירה הזו מאוד נגעה לליבי. זה לא שאני בונה על הקול של השמאל. ‘זהות’ היא מפלגת ימין. אבל אנחנו לא בונים את עצמנו על סמך שלילת האחר. אנחנו באים עם תוכנית מסודרת, עם פתרונות משלנו עבור כולם”.
לסיום, משהו בנימה אישית?
"השבוע לפני 16 שנה הובהל לבית חולים בילינסון בני, דוד, שעבר פגיעת ראש קשה בתאונת דרכים בדרכו להתנדבות בכיבוי האש, בגיל 16. אני זוכר את בילינסון כמקום טראומטי, שהייתי שם בכמה חודשים (שבהם הוא היה) ללא הכרה. ברוך ה’, הוא יצא מזה והוא איתנו. אתמול, ממש באותו בית חולים, אחיו הצעיר, אברהם, תרם כליה. זה היה בשבילי סוג של סגירת מעגל – ממקום של כמעט מוות למקום שנותן חיים. אני בעצמי תרמתי כליה לפני שש שנים, ובני הלך בדרכי. תענוג לראות”.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו