מלחמה דיפלומטית
חילופי האיומים בין ישראל לבריטניה כמעט הובילו למשבר דיפלומטי חריף • בעוד שהדיון מתמקד בשאלה מי ניצח בעימות, חשוב לבחון את המחיר האפשרי של הסלמה • ישראל העבירה מסר תקיף ללונדון, מבלי להביא לניתוק היחסים בין המדינות

העימות האחרון בין ישראל לבריטניה מתמקד בעיקר בשאלה מי התקפל ומי ניצח. זאת השאלה הפחות חשובה.
צריך להתחיל מהסוף האפשרי של האירוע.
אילו בריטניה הייתה מממשת את האיום שלה ומגרשת 27 דיפלומטים ישראלים, המשמעות המעשית הייתה כמעט חיסול היחסים הדיפלומטיים בין המדינות. צריך לזכור שגם כיום אין לישראל שגריר בלונדון כבר יותר משנה. צעד כזה היה מותיר מערכת יחסים דיפלומטית מצומצמת מאוד בין ישראל לבין אחת המדינות החשובות באירופה.
מכאן צריך לגזור את השאלה המרכזית: האם זאת הייתה תוצאה רצויה לישראל בעת הזאת?
בריטניה נקטה בתקופה האחרונה שורה של צעדים קשים כלפי ישראל. עם זאת, כדאי להבחין בין צעדים הצהרתיים לבין צעדים שמשנים בפועל את המציאות.
ההכרה במדינה פלסטינית הייתה הצהרתית בלבד, ללא צעדים או השלכות ממשיות בשטח ולא עומדת בתנאי הסף של הדין הבינלאומי (אמנת מונטווידאו), ונעשתה בעיקר משיקולי פוליטיים. גם הקפאת ההסכמים הביטחוניים, שהוכרזה לפני יותר משנה ככל הידוע לא גרמה נזק אסטרטגי משמעותי לישראל.
הסנקציות על יהודה ושומרון הן כרגע הצהרתיות בלבד. הן עדיין לא נכנסו לתוקף, ועדיין לא פורסמו פרטים על אופן היישום שלהן. ייתכן שהן ייכנסו לתוקף בקרוב, אבל עד אז ישראל יכולה להגיב בצעדים נוספים לאחר שיתבררו הפרטים.
הצעד היחיד של בריטניה שהייתה לו משמעות אופרטיבית בשטח היה חידוש המימון לאונר״א, בסכום של כמעט 40 מיליון ליש״ט.
ישראל הגיבה בצעד משמעותי וחריף של סגירת נציגות. הבריטים, מצדם, הגיבו בצעד לא פרופורציונאלי עוד יותר: מול האיום בסגירת הקונסוליה, הם איימו למעשה להביא לסגירת שגרירות ישראל בבריטניה, באמצעות החזרת כמעט כל הדיפלומטים הישראלים. כאן נדרש ניהול סיכונים.
אם נניח לרגע בצד את האופן שבו הדברים נראים מבחוץ, משרד החוץ הישראלי הציב רף גבוה מאוד בתגובה למהלך הבריטי. בסופו של דבר, בריטניה אכן נפגעת: הדיפלומטים שלה מסולקים, והיא נאלצת לשנות את מעמד הנציגות שלה. שר החוץ הבריטי אף הודה בכך בהצהרה שפרסם הבוקר. מנגד, הבריטים לא מגרשים אף דיפלומט ישראלי. האיום שלהם הוסר לחלוטין, בעוד שהם עצמם יצמצמו את פעילותם הדיפלומטית בישראל.
בעיניי, הנקודה החשובה ביותר היא שבפעם הראשונה הבריטים הבינו שישראל מוכנה לנקוט צעדים חריפים בתגובה להחלטות שלהם. זה מסר משמעותי. כפי שאמרתי, הבריטים עוד יצטרכו לקבוע כיצד ליישם את הסנקציות על יהודה ושומרון.
בסוף חזינו פה בעימות פוליטי בין שני שרי חוץ שהושפע לא מעט מצרכי פנים של השניים. הרצון לראות עימות חזיתי ואת בריטניה מובסת וישראל מנצחת בנוקאאוט ברור. אבל צריך להסתכל על התמונה המלאה: האם היה נכון לישראל להגיע עכשיו כמעט לניתוק היחסים הדיפלומטיים עם בריטניה, בזמן שהצעדים הבריטיים הם בעיקר הצהרתיים, מרגיזים ולא נעימים?
אם הבריטים יסלימו את המהלכים שלהם בעתיד, ישראל הראתה שיש לה כלים בארגז.
איציק צרפתי, מנכ"ל StandWithUs בריטניה
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו