"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
פרסום ראשון

המסמך שחושף: מחבלי 7 באוקטובר יעמדו לדין רק בתחילת שנת 2028

ועדת החוקה תקיים מחר דיון פיקוח ראשון על יישום החוק להעמדה לדין של המחבלים • מסמך פנימי של משרד הביטחון מראה שהעבודה במתחם בעטרות תתחיל רק בינואר 2027, ותביא להגשת כתבי האישום רק ב-2028

| עודכן:
0השמעה
מחבלי נוח'בה בכלא הישראלי (ארכיון) , חיים גולדברג/פלאש 90
מחבלי נוח'בה בכלא הישראלי (ארכיון) | צילום: חיים גולדברג/פלאש 90

ועדת החוקה תתכנס מחר (רביעי) בעשר בבוקר לישיבת פיקוח על יישום החוק להעמדה לדין בשל אירועי טבח 7 באוקטובר. באמצעות החוק, יוקם בית דין צבאי ייעודי במתחם בעטרות, בו יישפטו מי שהשתתפו בטבח 7 באוקטובר ובחטיפה של חיילים ואזרחים.

מהומה במליאת הכנסת בדיון על הצעת חוק עונש מוות למחבלים

יו"ר הוועדה, ח"כ שמחה רוטמן, החליט לקיים את הדיון בדיוק ביום השנה השלישי לטבח. נציגי כל הגורמים הרלוונטיים יציגו בו לחברי הכנסת עדכון על התקדמות היישום.

את החוק יזמו ח"כ יוליה מלינובסקי ממפלגת ישראל ביתנו וח"כ שמחה רוטמן ממפלגת הציונות הדתית והוא עבר בקריאה שלישית בכנסת בחודש מאי.

רוטמן ומלינובסקי, בסיור בשטח הייעודי בו צפווים להישפט בעתיד המחבלים | צילום: אורן בן חקון

מסמך עבודה של לשכת המשנה למנכ"ל משרד הביטחון, שהגיע לידי "היום", מפרט את השלבים שנותרו להקמת בית הדין. מהמסמך עולה שהדרך עד לדיון הראשון עדיין ארוכה. לפי לוח הזמנים שאנו מפרסמים לראשונה, בית הדין לא יוכל לפעול לפני סוף 2027.

המשמעות היא שכתבי האישום הראשונים נגד המחבלים שנטלו חלק בטבח ה-7.10 צפויים להיות מוגשים, לכל המוקדם, בתחילת 2028 – מעל לארבע שנים מאז הטבח.

ועדת ההיגוי שמרכזת את המהלך התכנסה בפעם השנייה ב-9 בספטמבר. בין היתר החליטה להביא בהקדם בקשה להחלטת ממשלה על התקציב של שירות בתי הסוהר, ולהשלים מודל לשיפוי פרקליטים ל-7 שנים, באחריות הממונה על השכר באוצר, כשההערכה היא שההליכים יימשכו שנים רבות.

השטח שבו צפוי להיות מוקם מתחם בית הדין בסמוך לעטרות |

ועדת ההיגוי גם הנחתה להשלים את גיוס הפרקליטים, "עם יעד משמעותי להתייצבות ראשוני הפרקליטים כבר בחודש אוקטובר הקרוב", ולהשלים את ההסכם עם משרד המשפטים. באוקטובר הנוכחי אמור להתפרסם גם מכרז התכנון למתחם.

במקביל, יתקיים דיון פנימי במשרד האוצר על התקציב השוטף של צה"ל ושל שב"ס לטובת המהלך, והוא אמור להסתיים בתחילת נובמבר. בנובמבר תתכנס ועדת ההיגוי בפעם השלישית, ומשרד הביטחון יכין את מתווה התקציב לשנים 2026-2027, שיובא לאישור ועדת הכספים בכנסת. במסמך מופיע גם אישור תקציב 2026 בוועדת הכספים, וכן קבלת אישור רשות מקרקעי ישראל להקצאת הקרקע.

רק בינואר 2027 צפוי המתחם לקבל את אישור הוועדה לתכנון ולבנייה של מתקנים ביטחוניים (ולמ"ב). באותו חודש מתוכננת העלייה לקרקע. אז יושלם גם ההליך הסטטוטורי מול עיריית ירושלים, משרד השיכון, רשות העתיקות, צה"ל, המשטרה ורשות מקרקעי ישראל.

במחצית הראשונה של 2027 מתכנן משרד הביטחון לרכוש את המבנים היבילים שישמשו את בית הדין, לגייס את השופטים ולהפיץ לכל הגורמים את המתווה הארגוני.

רק במחצית השנייה של אותה שנה יוקמו מרכזי התפעול והתקשורת, ויתפרסם מכרז התרגום, שבלעדיו אי אפשר לנהל משפט נגד מאות נאשמים דוברי ערבית. בשלב מאוחר יותר גם יגויס כוח אדם ליחידת נחשון של שב"ס, שתלווה את העצורים, וכוח אדם למשמר בתי המשפט.

במקביל, המסמך מתכנן לבנות "תוכנית הסברה לאומית" שתלווה את המשפטים, כולל חמ"ל מדיה מרכזי ותוכנית של לשכת העיתונות הממשלתית לשידורי חוץ. מתוכננים גם מכרז למוקד מידע ומערכת ליווי לנפגעי העבירה באמצעות חברה חיצונית.

משרד המשפטים יעביר למשרד הביטחון מערכת לניהול חומרי חקירה, ויוסדר מנגנון שיאפשר לפרקליטי המדינה לצאת לתפקיד ולחזור ממנו, כולל זכויות והטבות.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר