"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

גלעד קריב: “נעשה את רפורמת הסלולר בשוק המזון"

“דבר אחד" הוא השאלון של "היום פלוס" לפוליטיקאים המבקשים את קולם של הצעירים בבחירות הקרובות, שמזמין אותם לספר על דבר אחד שהם מתכוונים לעשות בכל אחד מהתחומים שנוגעים לבוחרים הטריים

| עודכן:
0השמעה
גלעד קריב באולפן "היום פלוס" , עדי לוי
גלעד קריב באולפן "היום פלוס" | צילום: עדי לוי

לקראת בחירות 2026, גלעד קריב, ח”כ מטעם “הדמוקרטים”, ישב איתנו לשיחה על הדבר המרכזי שהוא מתכוון לשנות בכל אחד מהתחומים המרכזיים שמעניינים את הצעירים שיבחרו השנה בפעם הראשונה או השנייה בחייהם.

שוויון בנטל

"יש חוק במדינת ישראל: בגיל 18 כולם מתגייסים. אנחנו פשוט נאכוף את החוק”.

כולם כולל כולם? כלומר חרדים וערבים?

"לא, כי החוק פוטר את הציבור הערבי בשל האינטרס של של צה"ל. הוא לא פוטר את החרדים. אנחנו צריכים לדרבן את הציבור הערבי הצעיר להשתלב במסגרות של שירות אזרחי/לאומי. אבל קודם כול, שישים אלף צעירים חרדים, שיותר מחצי מהם לא באמת לומדים בישיבות – אותם מגייסים”.

דבר אחד - גלעד קריב

ביטחון

"נמשיך את מה שעשינו כשהמשרד לביטחון פנים היה בידיים שלנו ולא בידיים שלהליצן הזה, בן גביר, שמתעסק בעוגות, בתנינים. בפחות משנה וחצי הפכנו את המגמה של מספר הרציחות. הראינו שאפשר לטפל בארגוני הפשיעה, אפשר לחזק את המשטרה. הקמנו את החטיבות הראשונות של המשמר הלאומי. לא צריך יותר מדי חוץ משכל ישר ולהפסיק לנהל את המשטרה כאילו זה סרטון טיקטוק”.

"נגדיל את מספר השוטרים שנמצאים ברחובות – גיוסים, תקנים, עבודה רצינית עם השוטרים, נגרום לצעירים איכותיים במדינת ישראל לומר: ‘אני רוצה קריירה במשטרה’”.

כששאלנו אותו על שכרם של שוטרים מתחילים, הוא ענה: "שכר של מורה מתחיל במדינת ישראל הוא נורמלי? שכר של עובדת סוציאלית במדינת ישראל? שכר של מתמחה ברפואה? במדינת ישראל תחת שלטון נתניהו, גרמו לאנשים צעירים לומר: ‘אני לא רוצה להיות חלק מהשירות הציבורי’. גם תנאי השכר גרועים, גם תנאי העבודה. אנחנו רוצים לגרום לאנשים צעירים לשקול ללכת להיות מורים. אנחנו רוצים שכשצעירה ישראלית הולכת ללמוד עבודה סוציאלית, היא לא תעשה את זה רק מאידיאולוגיה, אלא היא תדע שהיא תוכל לחיות כאן בכבוד, לבנות פה משפחה, לתת חינוך טוב לילדים שלה”.

חינוך

"נשפר את התנאים של המורים. יש כסף – וצריך כמובן להתנהג בתקציב באחריות. אתה לא סתם מפזר צ'קים. אבל אם הממשלה הזו, אחרי כל מה שקורה בהקשר הביטחוני, שמה מישה-שישה מיליארד שקלים בשנה כספים קואליציוניים סקטוריאליים, איך הם יכולים לומר שאין כסף? בתי הספר במדינת ישראל צריכים להיראות אחרת מבתי הספר שאתה ואני למדנו בהם. אבל קודם כול, בואו נביא את האנשים הכי טובים במדינת ישראל לתחום החינוך ותחום ההוראה, ועושים את זה כשמטפלים בתנאי השכר ובתנאי העבודה”.

יוקר המחיה

"נתניהו שלושים שנה מקשקש על שוק חופשי – אבל בפועל, כשאתה נכנס לסופר, אתה חושב שעל המדפים יש מוצרים של עשרות חברות מזון ישראליות, ועוד עשרות יבואנים... שקר. תחת שלטון נתניהו, כל תחום ייצור המזון בישראל התרכז בידי שלושה-ארבעה שחקנים, שבסוף הם מונופולים בתחום שלהם, וגם בתחום הייבוא. אנחנו נעשה תחרות אמיתית, ולא יהיה מצב שבמדינת ישראל שלוש-ארבע חברות מזון שולטות על כל השוק. אנחנו נעודד תחרות בין יצרניות מזון לבין יבואנים – אבל גם לא נפחד לומר ליצרניות המזון: אם תיקחו מוצרי בסיס, אם כל כמה חודשים תעלו את המחירים, נשקול החזרת מוצרים לפיקוח מחירים. כי מול שוק חזירי אתה צריך להפעיל כלים. לא כמו מה שעשה ניר ברקת, חמישים מיליון שקל קמפיין פרסום חינם לרשת מזון בשעה שהם מעלים את המחירים.

"יש דוגמה טובה: מה כחלון עשה בשוק הסלולר? את הדוקטרינה של נתניהו, שהממשלה לא מתערבת אף פעם בשוק כשיש בו כשלים, או בדיוק להיפך? במקום שיש כשל שוק, הממשלה צריכה להגן על האזרחים. אנשים צעירים לא זוכרים שפעם חשבון הסלולר לא היה 29.90 לכל החיים. פעם שילמו פה מאות שקלים. אלמלא הרפורמה של כחלון, היינו משלמים יותר מאלף שקל על חבילת הסלולר והגלישה שלנו. איך הוא עשה את זה? הוא נכנס לשוק, פירק מונופולים, עשה רגולציה. אז את רפורמת הסלולר אנחנו נעשה בשוק המזון”.

דבר אחד שהכי חשוב לך לקדם בכנסת הבאה?

"ארבע שנים פירקו פה לרסיסים את החברה הישראלית עם ההפיכה המשטרית. אז הדבר הראשון שאנחנו הולכים לעשות זה לבטל את כל חוקי ההפיכה המשטרית. כל אחד מהם מייצר נזק דרמטי לדמוקרטיה. אחרי שנבטל אותם, נשב ונדבר על אילו תיקונים צריך לעשות בכל מערכות השלטון”.

בנקודה זו הוא מבקש להוסיף נושא נוסף שאינו חלק מהפורמט: "אני רב רפורמי, ולכן אי אפשר לסיים את השיחה בלי לדבר על עניינים של דת ומדינה. למה צעירים לא יכולים לצאת למקומות בילוי בשבת עם תחבורה ציבורית? אם רוצים שצעירים יאמרו: ‘אני יכול לחיות בלי רכב פרטי עד שיהיו לי ילדים’, צריך לתת פה תחבורה ציבורית מתפקדת. אין בעולם מערכת תחבורה ציבורית שעובדת אם היא לא פועלת שבעה ימים בשבוע. לכן, אנחנו ננהיג תחבורה ציבורית בשבת. רוב הציבור רוצה את זה. זה לא קשור לצביון היהודי של מדינת ישראל. להיפך, אנשים יותר יהפכו את השבת ליום של תרבות, פנאי, משפחה. גם אלה ערכים שקשורים בשבת.

"יהיו פה נישואים אזרחיים. מי שרוצה להתחתן ברבנות, שיתחתן ברבנות. אבל מי שרוצה חתונה אזרחית – בני זוג מאותו מין שלא יכולים להתחתן ברבנות, חצי מיליון עולים מחבר המדינות שלא יכולים להתחתן – יהיה פה מסלול נישואים וגירושים אזרחיים. אין נזק יותר גדול ליהדות הישראלית מאשר הכפייה הדתית וההדתה. ומי שאכפת לו לא רק מהדמוקרטיה אלא גם מהיהדות, יודע שיהדות וכפייה לא הולכות ביחד”.

דבר אחד שלא יודעים עליך?

אני טבעוני, אני יודע בעל פה את כל הבתים של "שחקי, שחקי", נולדתי ביום שבן גוריון מת, גדלתי בבית חילוני ואז נהייתי רב רפורמי, סגן אלוף בידיעת הארץ של צה"ל”.

לסיום, הוא פונה לצעירים: "חבר'ה, דיר באלאק שאתם לא הולכים להצביע. אני מבין. יש לכם סיבות טובות להיגעל מהפוליטיקה הישראלית. כשמסתכלים על מה שקרה פה בכנסת בארבע השנים האחרונות, יש סיבות טובות לומר: ‘זה לא עושה לי חשק’. אבל זה משפיע על הדברים הכי קטנים בחיים שלנו. אם אתה לא הולך להצביע, אתה נותן לאחרים להחליט על החיים שלך. אז גם אם זה קצת מסובך להחליט, שבו שעה עם עצמכם, עם חברים, תחשבו. מקווה שהרבה צעירים יבחרו בפוליטיקה כקריירה – אבל דיר באלאק אם בעשרים ושבעה באוקטובר אתם לא מצביעים. זו בכלל לא אופציה”.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר