ישראל מושחתת? המִסְפָּרִים לא מְסַפְּרִים את כל הסיפור

אם שמעתם אי פעם את הנתון לפיו ישראל נמצאת במקום ה-35 ברשימת המדינות המושחתות נזרק לאוויר, או תהיתם איך זה שאיראן פחות מושחתת מלוב – כדאי שתכירו את המדד שעליו מתבססות הקביעות הללו.

מדד תפיסת השחיתות של ארגון Transparency International מדרג 182 מדינות וטריטוריות. אבל הדירוג לא נעשה על בסיס ספירה של מספר הפוליטיקאים שנעצרו או כמה פרשות שחיתות נחשפו, אלא על בסיס התפיסה של מומחים ואנשי עסקים לגבי רמת השחיתות במגזר הציבורי של כל מדינה.

הארגון אוסף עד 13 מחקרים וסקרים שונים, של גופים כמו הבנק העולמי והפורום הכלכלי העולמי. כדי שמדינה תיכלל במדד חייבים להיות עליה לפחות שלושה מקורות מידע. המחקרים בוחנים בין היתר שוחד, ניצול כספי ציבור, מינוי מקורבים, שימוש בתפקיד ציבורי לטובת אינטרסים פרטיים, ניגודי עניינים והיכולת של המדינה למנוע ולהעניש שחיתות.

את הציונים מהמחקרים השונים ממירים לסולם אחיד, ובסוף כל מדינה מקבלת ציון בין 0 ל-100; ככל שהציון גבוה יותר, המגזר הציבורי נתפס כנקי יותר משחיתות.

מה המצב בישראל?

במדד לשנת 2025 קיבלה ישראל 62 נקודות, מה שדירג איתה במקום ה-35 מתוך 182. שנה קודם לכן היא קיבלה 64 נקודות והייתה במקום ה-30. לשם השוואה, ארה"ב קיבלה 64, בריטניה 70 ודנמרק, שנמצאת בראש המדד, קיבלה 89.

אבל אי אפשר להגיד שפרשה מסוימת "הורידה לישראל שתי נקודות". המדד לא עובד כך. גם Transparency International מדגיש ששינויים קטנים משנה לשנה אינם בהכרח משמעותיים מבחינה סטטיסטית.

חוקרים במכון הישראלי לדמוקרטיה קשרו את הירידה האחרונה, בין היתר, לחששות בנוגע למנגנוני פיקוח, אכיפת חוק וניגודי עניינים – אבל זו פרשנות לנתונים, ולא הסבר רשמי של יוצרי המדד.

כלומר, 62 לא אומר שישראל "62% נקייה". זה אומר שבשקלול ההערכות הבינלאומיות, היא נמצאת איפשהו באמצע הדרך בין המדינות שנתפסות כנקיות מאוד לבין המדינות שבהן השחיתות במגזר הציבורי נתפסת כחמורה במיוחד.