אחרי הרשימה השחורה של האו"ם: בישראל חוששים שגל החרמות רק בתחילתו

במשרד החוץ, באו״ם ובדרגי העבודה הבינלאומיים של ישראל נעשים מאמצים כבירים לבלום מדינות נוספות מלהצטרף לחרם על חברות ישראליות שפועלות גם ביהודה ושומרון.

לאחר שבסוף השבוע פרסם האו״ם רשימה מורחבת של חברות, ובהן כמה מהגדולות במשק הישראלי, פורסם בהולנד צו גורף נגד ייבוא מוצרים מיהודה ושומרון, מרמת הגולן וממזרח ירושלים. הצו כולל גם בדיקה של מטלטלי ישראלים בכניסה למדינה. ל״היום״ נודע כי מאחורי הקלעים מתנהל מאמץ לבלום מדינות נוספות, שלהן קשרים עם ישראל, ומתכננות להצהיר בקרוב על יוזמות חרם דומות.

גורמים מדיניים אמרו כי לנוכח החשש מסחף מדיני נגד ישראל, נקט משרד החוץ מלכתחילה צעדים חריפים נגד בריטניה, ובהם סגירת הקונסוליה הבריטית וגירוש נציגיה מהמפקדה בקריית גת. הבריטים ביקשו לאחרונה מישראל, בדרגים שונים, לחזור בה מהצעדים, אולם בישראל מסרבים ושוקלים צעדים דיפלומטיים נוספים נגד מדינות הפועלות לבסס מדיניות חרם נגד ישראל כולה.

עוד נודע ל״היום״ כי ישראל פועלת באו״ם לצד השגרירות האמריקנית כדי להשפיע על בחירת המזכ״ל הבא, בתקווה שניתן יהיה לפעול מולו לביטול רשימת החרם שגובשה נגד ישראל או לצמצום השפעתה. בישראל ובארה״ב התגבשה ההבנה כי לא ניתן לקדם מהלך כזה מול המזכ״ל הנוכחי, אנטוניו גוטרש. לכן, הן ממתינות לסיום כהונתו בסוף השנה האזרחית ופועלות לבחירת מחליף שאינו אנטי-ישראלי במובהק.

שגריר ישראל לאו״ם, דני דנון, אמר בתשובה לשאלתנו: ״נמשיך לשתף פעולה עם ידידינו בארצות הברית מול הניסיונות הקיצוניים להפוך את מוסדות האו״ם לכלי נשק נגד ישראל. מי שחושב שאפשר להטיל סנקציות על ישראל ולצאת מזה בלי מחיר, טועה. ישראל לא תגיש את הלחי השנייה ולא תשב בחיבוק ידיים. כל צעד נגדנו ייענה בצעד נגד מי שעומד מאחוריו. החלטת ראש הממשלה ושר החוץ מול הצעדים המבישים של ממשלת הלייבור הבריטית היא דוגמא מצויינת למדיניות הנדרשת: מי שפועל נגד ישראל צריך לדעת שיהיו לכך השלכות״.

עו״ד אברהם של״ו, מומחה למשפט בינלאומי מפורום קהלת, מתאר את המקור למגמת החרם על ישראל ואת הצעות הפורום להתמודדות עימה. ״הרוח הגבית ליוזמות החרם היא חוות הדעת של בית הדין הבינלאומי לצדק (ICJ) מיולי 2024, שקבעה כי ה'כיבוש' אינו חוקי וכי על המדינות לפעול לסיומו. המדינות הנשענות עליה מתעלמות מכך שמדובר בחוות דעת מייעצת שאינה מחייבת, ושהיא מתעלמת כליל מזכויותיה של ישראל ביהודה ושומרון ומצורכי הביטחון שלה, כפי שפירטה השופטת ג'וליה סבוטינדה בדעת המיעוט״.

עוד אמר של״ו: ״בריטניה, המסתמכת על חוות הדעת, התעלמה במשך שנים מחוות דעת של אותו בית דין שדרשה ממנה לסיים את שליטתה באיי צ'אגוס, ואיש לא הציע להחרים אותה.

״גם בהנחה שישראל היא מעצמה כובשת, אין בסיס לטענה שכיבוש מחייב מדינות שלישיות להחרים. האיחוד האירופי מממן פרויקטים בצפון קפריסין, והבריטים הם הרוכשים הגדולים ביותר של נכסים שם. איש אינו מחרים תוצרת מרוקאית ממערב סהרה, וכאשר בית הדין האירופי לצדק קבע שהסכמי הסחר עם מרוקו אינם חלים על השטח, פעל האיחוד לעקוף את הפסיקה. החוקים גם פוגעים בחופש הדת של הקהילות היהודיות: יהודי הולנדי שיביא תפילין מבית אל או מזכרת מחברון עלול לספוג קנס כבד ולראות את תשמישי הקדושה מוחרמים״.

לדבריו, הרשימה האחרונה של האו״ם נועדה להכין את הקרקע ללוחמה כלכלית נגד ישראל. ״יש צורך להקדים רפואה למכה - ליצור מערכת בנקאית נוספת מבודלת, שלא תהיה קשורה למערכת הבינלאומית, לקבוע שהמדינה תפצה כל חברה ישראלית הנפגעת מסנקציות ולחזק קשרי מסחר עם בעלות ברית מחוץ לאירופה״, הציע של״ו.

״על ישראל להגיב בכמה מישורים. ראשית, להטיל מחיר על המחרימים: מניעת כניסת פעילים ממדינות אלה ליו״ש, גירוש הדיפלומטים שלהן המוצבים ברש״פ ושלילת הטבות מס מעמותות שהן מממנות. שנית, להבהיר לוושינגטון, שבה חוקים פדרליים ומדינתיים אוסרים השתתפות בחרמות שלא אושרו בידי הממשלה, כי היוזמות יפגעו גם בחברות אמריקאיות הפועלות ביו״ש, ולא לחכות שהאמריקאים יפעלו במקומה. שלישית, לשקול תלונה לארגון הסחר העולמי על חסמי סחר מפלים״.

חלק מהצעדים כבר מבוצעים בפועל על ידי ישראל, בעיקר בכל הנוגע לשיתוף הפעולה עם ארה״ב, משום שגם חברות אמריקאיות נפגעות ממדיניות החרם.

במשרד החוץ אמרו בסוף השבוע בתגובה לרשימה השחורה של האו״ם: ״הרשימה השחורה הוקמה אך ורק כדי לפגוע בישראל ואין לה אח ורע בשום מקום אחר בעולם. אנו דוחים על הסף את הרשימה השחורה ואת כל ההנחות העומדות בבסיסה; אין מדובר במנגנון לגיטימי או ראוי בתחום זכויות האדם. הנציב לזכויות אדם, וולקר טורק, הפך לנציב החרמות נגד ישראל. בשנות כהונתו פעל להקמת מנגנונים בזבזניים שכל מטרתם רדיפה אחר מדינת ישראל. טוב יהיה אם האיש שהוביל את המוסד עליו הוא אמון לפשיטת רגל מוסרית ופיננסית ילך הביתה. ישראל גאה בכלכלתה החזקה והיציבה, ובכך שבניגוד למשרד הנציב, הפעילות העסקית הישראלית ביו״ש מספקת מקומות עבודה לפלסטינים, מהווה גשר בין הקהילות באזור ודוגמא לחיים משותפים״.