בין נאום טראמפ לנאום נתניהו יעברו קצת יותר מ-48 שעות, אך ההקשר שייטווה בין השניים חשוב להמשך שרטוט המערכה הקרובה והרחוקה. עבור ישראלים רבים זירת הנאומים באו"ם היא חלק נוסף בקמפיין לראשות הממשלה של נתניהו, עבור הזירה הבינלאומית - מדובר בהזדמנות לשרטט את הבאות ברמה האזורית והעולמית.
איראן תחילה - נשיא ארה"ב בנאומו תיאר פעם נוספת את האפשרויות העומדות לפתחה של איראן ולמעשה התכתב עם הדרישה הישראלית - איראן ללא גרעין או הפלת המשטר.
"עומדת בפניי החלטה גדולה. האם יושג הסכם עם איראן שיאפשר לה להשתקם ולהפוך למדינה גדולה בהרבה מכפי שהייתה אי פעם, אולי לאחת המדינות הגדולות במזרח התיכון ואפילו בעולם, או שאשמיד את הרפובליקה האסלאמית, ואעשה זאת במהירות, מבלי לתת לה שוב הזדמנות להרוג ולהחריב אנשים ומדינות", אמר טראמפ בדרכו הציורית.
נתניהו בתורו יידרש להציג את ההוכחות כדי להוביל את טראמפ "לסיים את העבודה". העיניים נשואות לפירוטכניקה באמצעותה יציג נתניהו את טיעוניו ביחס לאיראן, אך השאלה היא באיזה מידע יצויד הפעם מצד ארגוני הביון.
היו קלסרים והייתה פצצה וסימון הקו האדום והפעם אולי תמונות לוויין יספיקו כדי להציג את קריאת הכיוון של ישראל לקהילה הבינלאומית ביחס לאיראן. הרי טראמפ בעצמו מודה שהיעד טרם הושג ובחירות האמצע לא יגבילו אותו בדרך אליו.
המטרה: לחבר בין האינטרסים
בין הנאומים, הפגישה של טראמפ עם מנהיגי המפרציות עשויה לחבל בתוכנית הישראלית או לדחוף את איראן לומר "לא" שוב בדרכה ואז לקדם את הפתרון הישראלי בהפוך על הפוך. קטאר שרואה בעצמה מתווכת לעניין איראן, תיכנס לחדר גם היא וטובת ישראל לא לנגד עיניה.
טראמפ יטה אוזן להצעות השכנות הקרובות ביחס לאיראן שבה הוא רואה אויב דומה לבן לאדן, אבל נתניהו הוא שיחתום את האירוע ביום חמישי והוא יצטרך להיות משכנע. לא כדי לדרבן את טראמפ לפעול לטובת ישראל אלא להפוך את האינטרס הישראלי לזה האמריקני. בדרך הזו לא יוכלו לטעון נגדו שוב שהכפיף מדיניות של מעצמת על לצרכיה של מדינה קטנה במזרח התיכון.
אל מול קריאותיו של נשיא טורקיה ארדואן לעצור את ישראל בעזה, ואחרי יציאתה המופגנת של המשלחת הישראלית מהחדר בזמן נאומו - נתניהו יצטרך להחליט ביממה הבאה האם להעלות לדיון את עזה ולבנון או לנהוג כמו טראמפ ולא להציב באור הביקורת הבינלאומית את החזיתות הפתוחות על גבולותינו.
אנחת רווחה
בכירים במערך הדיפלומטיה הישראלית נשמו לרווחה אמש כאשר טראמפ מצדו לא הניח דרישות לפתחה של ישראל בלבנון או בעזה עם מועצת השלום. גם בלשכת נתניהו נשמו לרווחה. מהזווית הפוליטית - לדבר על שלום בעזה, כשבבוקר השר כ"ץ מזהיר מפני חטיפה של חיילים בידי חמאס - זה להזכיר את הפיל הגדול בחדר: חמאס עוד שם. גם אם קטן יותר ועם יכולות מוגבלות.
ביקור הבזק של נתניהו בניו יורק לא יביא איתו בשורות גדולות. ועדיין לכל מילה שיישא מעל במת האו"ם יש משמעות מבחינה בינלאומית, מבחינה אזורית וגם ביחס לתוכניות של המחבלים שיושבים כאן קרוב.
רק לפני שלוש שנים, ימים לפני טבח השבעה באוקטובר, נשא נתניהו באו"ם נאום של חזון. סעודיה הייתה במרחק נגיעה. הפרשנויות שעסקו אז בנסיבות לטבח לא שללו את כוונת חמאס להחזיר את הסוגיה הפלסטינית לשולחן העולם באמצעות הטבח, רגע לפני שיהפכו להערת שוליים במסמך שלום בין המדינות.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו