התקשורת האמריקנית עסקה השבוע בהרחבה בדיונים המתנהלים בפנטגון, בשאלה אם להעביר את בסיסי צבא ארה"ב אל מחוץ לטווח הרקטות האיראניות. על הכף מונחים עתידם של בסיסים ענקיים של חיל הים, חיל האוויר והמודיעין האמריקניים בכווית, בבחריין, באיחוד האמירויות, בסעודיה ובקטאר - מדינות החסרות מערכות הגנה אפקטיביות מפני טילים.
היעדרו של מגן כזה התברר כגורלי במהלך מבצע זעם אפי/שאגת הארי, שבו שיגרה איראן מאות טילים לעבר הבסיסים וגרמה להם נזקים כבדים. העברת הבסיסים לישראל היא אחת האפשרויות.
ברור שלארה"ב יש אינטרס יסודי להעביר את בסיסיה במזרח התיכון למדינת היהודים. מעבר לקרבה הגיאוגרפית לאיראן וליתר יריביה האזוריים, היא מציעה רמת תמיכה טכנולוגית יוצאת דופן, תרבות מוכרת ואוכלוסייה פרו-אמריקנית באופן מובהק. מעל לכל, לישראל מערכת ההגנה האווירית הרב-שכבתית המתקדמת בעולם.
מחירים וסיכונים
במהלך "מלחמת השפה האנגלית", כפי שטייסינו נהגו לכנות אותה, פעלו כוחות אמריקניים כתף אל כתף עם מקביליהם הישראלים. מאז הברית עם בריטניה במלחמת העולם השנייה, ארה"ב לא שיתפה פעולה באופן כה אינטימי עם שום כוח זר. ישראל של היום, כך יודעים מקבלי ההחלטות בפנטגון, היא המדינה היחידה בעולם המוכנה להילחם לצד ארה"ב כשותפה מלאה - ובמובנים רבים גם שוות ערך.
אך האם האינטרס האמריקני בהכרח זהה לזה הישראלי? הקמת בסיסים אמריקניים על אדמת ישראל תיצור ללא ספק מאות מקומות עבודה ותזרים למשק הישראלי מיליוני דולרים. מבחינה אסטרטגית, היא תעמיק עוד יותר את הקשר בין שני הצבאות, ותבסס את מחויבותה של וושינגטון לשימור היתרון הצבאי האיכותי של ישראל ולביטחונה הלאומי. אויביה של ישראל עלולים לחשוב פעמיים לפני שיתקפו מדינה המארחת מאות מטוסי קרב, כלי שיט מתקדמים ומרכזי מודיעין של ארה"ב.
עם זאת, לצד היתרונות, קיימים גם מחירים וסיכונים משמעותיים. כפי שלמדו זאת על בשרם שכנינו במפרץ, נוכחותם של בסיסים כאלה על אדמתם לא הגבירה את ביטחונם אלא פגעה בו, משום שמשכה אליה את אש הטילים האיראניים.
שורות ארוכות של מטוסי תדלוק אמריקניים העומדים כנף אל כנף בנמל התעופה בן-גוריון מהוות יעד מפתה ונוח במיוחד עבור טהרן. הבעיה החמורה ביותר עבור ישראל תהיה הנטייה של מנהיגים אמריקנים להגביל את חופש הפעולה שלה, בטענה שכל צעד התקפי או הגנתי עלול לסכן את הכוחות האמריקניים המוצבים בארץ.
מעבר לשיקולים האסטרטגיים נגד אירוח בסיסים אמריקניים בישראל, יש להביא בחשבון גם את המגמות הפוליטיות המתפתחות בתוך ארה"ב עצמה. אם הדמוקרטים ישובו לשלוט בקונגרס ובבית הלבן, או אם האגף הרפובליקני הבדלני והאנטי-ישראלי יתגבר ויהפוך לדומיננטי במפלגה, לא רק הסיוע הביטחוני לישראל צפוי להיחתך, אלא גם קשרי הביטחון האחרים. לנוכח האפשרות של נשיא בסגנון ממדאני היושב בחדר הסגלגל, רשאית ישראל לשאול, בצדק, מה יהיה עתידו של כל בסיס אמריקני שיוקם כאן.
להמשיך להדק קשרים
בנקודת הזמן הנוכחית, לאחר חתימת מזכר ההבנות בין ארה"ב לאיראן - הסכם שנחתם ללא היוועצות בישראל ואשר אינו נותן מענה לחששות הביטחוניים היסודיים שלנו - נראה כי החסרונות שבהקמת בסיסים אמריקניים בישראל גוברים על יתרונותיהם. אין פירוש הדבר שעלינו להפסיק את המאמצים להידוק הקשרים הצבאיים עם ארה"ב ולחיזוק הסיוע שאנו מקבלים ממנה בתחומי הסייבר, הלייזר, המודיעין ושאר התחומים החיוניים לשני הצדדים. מטוסי חיל האוויר האמריקני ממשיכים להשתמש בנמל התעופה בן-גוריון - וניתן רק לקוות כי הדבר לא יגרום לעיכובים נוספים בתנועת הנוסעים האזרחית.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו