מועצת השלום תפתח ברצועה אזורים הומניטריים לאוכלוסייה "ללא חמאס"

בעוד שבועות ספורים תחל מועצת השלום בפיילוט לניהול מחסות הומניטריים באזורים שלא בשליטת חמאס ברצועת עזה. האזור הראשון שאליו יופנו אזרחים ללא נשק או זיקה לחמאס הוא תל סולטאן, סמוך לרפיח. לאזור יגיעו גם כוחות רב־לאומיים בניהול מועצת השלום, שישתקעו בבסיס שהוקם עבורם במחנה אמיתי סמוך לרצועה. הם צפויים להיות מצוידים בנשק קר לשמירת הסדר באזורים ההומניטריים, בעוד צה"ל ימשיך להחזיק ולהעמיק את אחיזתו גם באזורים שמעבר לקו הצהוב. למחסות ההומניטריים יוזרמו סיוע רפואי ומזון במטרה לנתק את אחיזת חמאס באוכלוסייה, חתיכה אחר חתיכה, במרחבי הרצועה.

ממידע שהגיע לידי "היום", מועצת השלום החלה לאתר ברחבי העוטף אתרים להקמת מרלוגים - מחסנים לוגיסטיים גדולים שישמשו אותה לטובת אסדרת המחסות ההומניטריים, בין היתר ביישובים הסמוכים לגדר. זאת לצד המחנה שהוקם וישמש, כאמור, את הכוחות הרב־לאומיים שצפויים להגיע כבר בשבועות הקרובים לישראל לקראת הצבתם בשטח הרצועה. מדובר בצעדים משמעותיים שצפויים לקרות בקרוב לטובת המשך יישום הסכם טראמפ, למרות שחמאס עומד בסירובו להתפרק מנשקו.

הדעות חלוקות באשר ליעילות המהלך. בעוד אזרחים מודאגים בעוטף עזה טוענים שאסור להתקדם להקמת המחסות כל עוד חמאס אוחז בנשק, במועצת השלום, בדרג המדיני וגם בכירים לשעבר בצבא טוענים שזו הדרך להעמיק את הפגיעה בחמאס - באמצעות ניתוקו מהאוכלוסייה.

מדובר למעשה ביישום סעיף 17 בהסכם של טראמפ, שלמעשה סולל את הדרך למה שאפשר לכנות "שיקום זמני" באזורים נקיים מחמאס. באזורים האלה, מתחייבים בכירים, לא יוזרם בטון לטובת שיקום עזה, אלא יוצבו קרוואנים ויינתנו שירותי רפואה ואחרים לטובת האוכלוסייה שתשתקע בהם. באופן הזה, בתנועת מלקחיים - הצבא ימשיך להעמיק את האחיזה בשטח הרצועה וינגוס עוד חלקים משטחים בשליטת חמאס, בעוד מועצת השלום "תנגוס" ממנו אוכלוסייה. בהמשך - כך מקווים גורמים שנחשפו לתוכניות - יישאר חמאס ללא אוכלוסייה, שטח ומשאבים, וזו תהיה הדרך להוביל לחיסולו.

עם זאת, למרות הכוונה שהעזתים ישתקעו באזורים אלה, בשטח יתאפשר מעבר לאוכלוסייה שתחפוץ בכך גם לחזור לשטחים שבשליטת חמאס. גורמים במועצת השלום אומרים ל"היום" כי הכוונה היא שהשטח "לא יהיה כלא". לעומתם, גורמים שמכירים את הסיכונים מזהירים מתופעות דומות שקרו במתחמי חלוקת המזון ברצועה. לדבריהם, בפועל חמאס יוכל לשלוט בתנועת האזרחים מהמתחם ההומניטרי ואליו, למנוע אותה לחלוטין או להשתמש בה למטרותיו.

"מעלים קצב בחיסולים"

מדובר כמובן בתוכנית שאפתנית מבוססת זמן. כרגע ארה"ב מונעת מישראל את חידוש הלחימה ברצועה, למרות שחמאס מסרב להתפרק מנשקו בהתאם להסכם. עם זאת, במגבלות הקיימות מעלה צה"ל את רף החיסולים בתוך הרצועה ופוגע במאמצי ההתבססות של חמאס, שמצדו פועל כל העת לחדש את יכולותיו הצבאיות נגד החיילים המוצבים בה. לאור חששות תושבי העוטף מזניחת המטרה הראשית של מיטוט חמאס, בקבינט מתחייבים כי צה"ל לא צפוי לצאת מהקו הצהוב אלא להעמיק את אחיזתו בשטח. גורם מדיני אמר ל"היום": "אנחנו מתמרנים אל מול המגבלות האמריקניות, מעלים קצב חיסולים אך נשארים מתחת לרף הביקורת הבינלאומית - וזה יימשך כל עוד חמאס לא מוכן לפירוז".

בנוסף, ל"היום" נודע כי מועצת השלום תמנע את כניסת הוועדה הטכנוקרטית לרצועה כל עוד חמאס אוחז בנשק.

גורמים המעורים בעבודת המועצה אומרים ל"היום" כי "לפי החלטת מועצת הביטחון ותוכנית 20 הנקודות של הנשיא טראמפ, הרשות הפלסטינית לא תחזור לעזה לפני שתעבור רפורמות משמעותיות". הגורמים מציינים כי גם הוועדה הטכנוקרטית לא תיקח אחריות על האזורים שבשליטת חמאס לפני שחמאס יסכים להתפרק מנשקו, כדי לא לייצר את מודל לבנון (חיזבאללה), שלפיו חמאס ישלוט בוועדה באמצעות הנשק. החלופה שתצא לדרך בפועל במקרה כזה היא ניהול של מועצת השלום ושל הוועדה באזורים מוגבלים שחמאס לא שולט בהם ובמגבלות הקיימות כל עוד חמאס מסרב להתפרק מנשקו - כדי ליצור אלטרנטיבה לשלטונו. "אף אחד לא מתכוון לחכות לחמאס", הבהירו הגורמים.

לשלוט במשאבים ובאוכלוסייה

תא"ל במיל' ארז וינר, יו"ר הביטחוניסטים, לשעבר ראש צוות התכנון בפיקוד דרום, המעורה אף הוא ביישום התוכניות, אומר כי במגבלות הקיימות - יישום סעיף 17 הוא הדבר הנכון לעשות. "הדבר האידיאלי היה להשלים את כיבוש הרצועה, לחסל את חמאס ולהשלים את המטרה הראשונה ממטרות המלחמה. לצערנו זה לא קרה, בעיקר בגלל ניהול בעייתי של המלחמה, גם בגלל ההתנגדות של הצבא לממשל צבאי וגם בשל סוגיית החטופים שהייתה משקולת משמעותית. הסכם 20 הנקודות היה מקסום הדברים הטובים אל מול מגבלות. היתרון הגדול שלו הוא כמו ההסכם שנחתם לאחרונה מול לבנון - לא הסכם נסיגות כפי שהיה בעבר אלא 'יתנו-יקבלו'".

וינר מוסיף: "לא חשבנו לרגע שחמאס יתפרק מנשקו, אבל היה לנו אינטרס לקבל את החטופים ולהעביר את עזה מניהול של האו"ם למועצת השלום של טראמפ. כרגע סעיף 17 הוא הפתרון הנכון. כדי לנצח ארגון טרור צריך לשלוט בשטח, באוכלוסייה ובמשאבים. כרגע אנחנו שולטים ברוב השטח, לא שולטים באוכלוסייה ולא שולטים במשאבים. את הבעיה הזו מתקנים באמצעות המשך לקיחת השטח, באמצעות שליטה באוכלוסייה שתעבור לניהול מועצת השלום, ובהמשך - בגריעת הסיוע שמועבר לחמאס".

ומה ביחס לחמאס שמבסס יכולות בשטחים שבהם נותר? על כך אומר וינר כי "אין לחמאס יכולת משמעותית לפגוע בנו כרגע. הוא יכול לאתגר אותנו. במשאבים הקיימים כרגע - בלי אוגדות נוספות, בנוהל 'יש זמן' ובצעדים מדודים - אפשר לעבוד דרך סעיף 17. לא חייבים את האופציה של מלחמה עצימה. במשאבים הקיימים, עם מועצת השלום וההסכם - יהיה תהליך של השמדת חמאס. אם תימצא ממשלה קולטת הגירה זה יהיה אידיאלי, אבל לא מחכים לטוב ביותר אלא משתמשים במה שיש".

"סכנה לתושבי העוטף"

ב"פורום עוטף ישראל", שעוקב בדאגה אחר הפעולות האחרונות בעזה מהיישובים סמוכי הגדר, מתנגדים לצעד. "סעיף 17 להסכם, שמאפשר לאמריקנים ולכוחות הבינלאומיים להתחיל שיקום בתחומי הקו הצהוב לפני מיטוט שלטון חמאס, הוא מסוכן לתושבי העוטף. תהליך השיקום ברצועת עזה מתקדם בזחילה מסוכנת; כאשר המודלים והפיילוטים יקרסו - נישאר עם חמאס חזק ונחוש יותר. כולנו ראינו לפני כשנה וחצי את הניסיון ללמד את האוכלוסייה בעזה להתנתק מחמאס. הניסוי לא יכול לעבוד עד שחמאס לא מוכרע צבאית ומדינית.

"כל עוד שלטון חמאס מתפקד, הוא מתחזק, משפץ מנהרות, מייצר הברחות, מגייס מחבלים ומתעצם צבאית ושלטונית. מזה מספר חודשים אנו שומעים מכל גורמי התכנון בעוטף על היערכות של האמריקנים לבניית מפעלים ובסיסים לכוחות הבינלאומיים שאמורים לשקם את רצועת עזה באזור הקו הצהוב. נכון יהיה כי ממשלת ישראל תתייחס לאזהרות הקצינים בחודשיים האחרונים, ותבין שהיא חייבת לפעול למיטוט שלטון חמאס כבר היום".