המפקדה האמריקנית בקריית גת: החזון הגדול שעומד במקום

אי־שם באזור התעשייה של קריית גת, כמה רחובות מתחנת דלק נטושה, עומד בניין מלבני ורחב ממדים. שער ברזל מוביל למסדרונות בטון ממוזגים, ששומרים על הנוכחים מהחום המזרח־תיכוני. לא מדובר בעוד מפעל מקומי בדרום, אלא במפקדה הרב־לאומית שמסונפת לפיקוד מרכז של צבא ארה"ב.

באולם המרכזי ובין קומות המבנה נעים כל העת אנשי הכוחות הזרים לצד חיילי צה"ל. לא רק קצינים וכלבנים אמריקנים במדי הסוואה בהירים מסתובבים שם, אלא גם חברים בחילות של מדינות האיחוד האירופי ומדינות ערביות כמו מצרים, ירדן ואיחוד האמירויות. גם נציגים אזרחיים פוקדים את המקום מעת לעת, כדי לדון באחת השאלות הגדולות שישפיעו על עתידה של ישראל: היום שאחרי המלחמה ברצועת עזה.

בינתיים, מול מסך ענק ובו מפת הרצועה יושבים אנשי הכוחות ומתאמים את הכנסת האספקה, שהוכפלה מאז הפסקת האש באוקטובר. באחת הפינות התקינו מסך טלוויזיה קטן יותר, שישדר את משחקי המונדיאל.

תוכניות מול מציאות

לא מעט ביקורת נשמעה במערכת הפוליטית על הקמת המפקדה האמריקנית, כולל האשמות שהיא תגביל את פעילות צה"ל ותכפיף את ישראל למה שמכונה "שלטון חסות" של וושינגטון. למרות זאת, במערכת הביטחון מדגישים כי באף מקרה ישראל לא מבקשת אישור או מתאמת מול נציגי המפקדה את התקיפות נגד מחבלי חמאס. העדכונים מגיעים בדיעבד, לאחר התקיפות, לעיתים זמן קצר בלבד לפני ההודעות של דובר צה"ל.

נכון, לעיתים עולות הסתייגויות בשיח בין הצדדים, אך בישראל סבורים כי עצם התהליך משקף טוב יותר למדינות השותפות במפקדה את מורכבות המצב. קשה יותר למתוח ביקורת כשלא נמצאים רחוק מלב ההתרחשות.

במפקדה יש תוכניות בשפע, והן יורדות עד לפרטים הקטנים ביותר בחזון של מתווה 21 הנקודות של טראמפ בעזה: בניית תשתיות, הקמת ערים חדשות שהראשונה שבהן אמורה לקום ברפיח, אמצעי הביטחון שיופעלו כדי למנוע הסתננות של אנשי חמאס לערים האלו, בתי ספר, תוכניות לימודים, רחובות, כבישים וגופי שיטור. באחת המפות ניתן לראות את גודל האספירציות האמריקניות: ערים שצורות פריסתן מזכירות אצטדיוני ענק וכדורי פוטבול עצומים. לפי גורם ביטחוני המעורה בפרטים, החזון המשותף לכלל המדינות החברות, כולל הערביות, הוא לפרק את ארגון הטרור חמאס ולהתחיל בשיקום הרצועה המפורזת. גם כאן ניכר הפער בין הדברים שנאמרים בפומבי לבין הדברים שנאמרים בחדרי חדרים.

אלא שבפני התוכניות הגדולות עומדת המציאות: חמאס, על אף המכות הקשות שספג וחיסול רוב ההנהגה שלו, עדיין שורד כארגון, ולא זנח את חלומות הג'יהאד. לפי מקורות בעזה, בחמאס ממשיכים להלך אימים על האוכלוסייה, לדכא קולות של מתנגדים ולשקם את יכולותיהם הצבאיות והשלטוניות.

לפי גורם ביטחוני, החזון המשותף לכלל המדינות - כולל הערביות - הוא לפרק את חמאס ולשקם את הרצועה המפורזת. הפער בין הדברים שנאמרים בפומבי לבין מה שנאמר בחדרי חדרים - ניכר

מעבר לכך, נציגי צה"ל במפקדה דואגים לתווך באופן יומיומי את האינטרסים הישראליים והמורכבות בשטח. למשל, בכל הנוגע למענה היומיומי לצרכים הומניטריים, הצבא דואג לשקף את סוגיית החומרים הדו־שימושיים. אין בעיה, לדוגמה, לספק חומרי הדברה כדי להתמודד עם מכת המכרסמים ברצועה - אבל במקרים אחרים דואגים להבהיר את החשש שחומרים מסוימים ישמשו למטרות טרור.

קופה ריקה

נכון לעכשיו, המפקדה האמריקנית לא הולכת לשום מקום. על הפרסום בסוכנות הידיעות רויטרס בחודש שעבר, שלפיו המפקדה בקריית גת עומדת להיסגר, אומר הגורם הביטחוני כי מדובר ב"פייק ניוז". לדבריו, מה שקרה באמת הוא החלטה של פיקוד מרכז בצבא ארה"ב לאחד את המפקדות שאחראיות על מרכז התיאום ועל הקמת כוח הייצוב הבינלאומי. נראה שבפיקוד האמריקני לא ראו צורך ביותר מדי כוח אדם: השלב הנוכחי מתמקד בעיקר בהכנת התוכניות לעתידה של עזה ובתיאום הסיוע. לשם כך הוקם בסיס לוגיסטי קטן של האמריקנים ליד מחנה אמיתי ובקרבת הרצועה.

יותר מכל, הפרויקט הרב־ממדי הזה מחכה למעשה המדיני. כל עוד אין החלטה של ההנהגה הישראלית בנוגע לעתיד עזה, הדברים עומדים במקום. זה נכון גם בנוגע ללחץ האמריקני להתחיל בתהליך שיקום נרחב של השטח ברצועת עזה שנמצא בשליטת ישראל לפני פירוק הנשק של חמאס, בהתאם לאפשרות שמוזכרת במתווה טראמפ.

נכון לעכשיו, כך מדגיש הגורם הביטחוני, ההנחיה היא לא להתקדם בתהליך שיקום כל עוד ארגוני הטרור לא מתפרקים מנשקם. חמאס, כפי שפרסמנו כבר, מורח את הזמן בשיחות עם המתווכים במצרים ומעלה שורת דרישות וסייגים, ובראשם נסיגה ישראלית מלאה. ההערכה היא שמטרת הארגון היא לשמר את כוחו, גם אם זה יבוא על חשבון שיקום נרחב של הרצועה.

קטאר בשטח

אבל לא רק ההחלטה בישראל ניצבת בפני מימוש התוכניות של המפקדה. החשבונות של מועצת השלום עדיין ריקים, כך אומר הגורם. למרות ההבטחות על סיוע במיליארדים משורה של מדינות, הכסף עדיין לא הגיע. בקיצור, בשלב הנוכחי אין מימון למיזם.

מלבד זאת, גם סוגיית כוח הייצוב הבינלאומי ממתינה להתנעה. למרות הבטחות של אינדונזיה לשלוח אלפי חיילים שיאיישו את כוח הייצוב הבינלאומי, ההצהרות התקשורתיות עדיין לא מתורגמות למעשים. המשמעות היא שלמפקדה האמריקנית יש חמ"ל ותכנון לפרטי פרטים של סדר הכוחות, כולל קציני קישור דוברי אנגלית שיוכלו לנהל תיאום מול צה"ל בזמן אמת. רק חסרים חיילים.

לדברי הגורם הביטחוני, בהליך התכנון מושקעים מאמצים כדי להפיק לקחים ממשימות עבר של כוחות בינלאומיים. לדוגמה, קציני הקישור נועדו להתגבר על אחת הבעיות מול יוניפי"ל. כשצה"ל היה צריך לפנות לגדוד מסוים של כוח זה, בדרך כלל הוא נדרש לעבור דרך הצד הלבנוני. עבודה ישירה מול הכוחות האמריקניים, כך אומר הגורם, היא סיפור אחר לגמרי. ובכל זאת, הוא מודה, שאלת מיליון הדולר היא זו: איך מונעים מצב שבו חיילי הכוח הבינלאומי הופכים לדחלילים בכל הנוגע לפעילויות ולתשתיות של חמאס ושאר ארגוני הטרור?

שאלת מיליון הדולר היא: איך מונעים מצב שבו חיילי הכוח הבינלאומי הופכים לדחלילים בכל הנוגע לפעילויות ולתשתיות של חמאס?

עד שיתקבלו החלטות, כוחות אחרים פועלים בשטח. טורקיה וקטאר אינן חלק מהמפקדה האמריקנית, ובישראל התעקשו על כך שהן לא יצטרפו. אלא שנציגיהן בעמותות הטורקיות ובוועדת השיקום הקטארית נמצאים בעומק הרצועה עוד מלפני המלחמה.

מצד אחד, יש נקודה חיובית בכך שאנקרה ודוחא מודרות מהדיון הבינלאומי על עתיד הרצועה. מצד שני, הן חופשיות לפעול ללא תיאום עם צה"ל ובלי התחשבות באינטרסים הישראליים. רק השבוע ועדת השיקום הקטארית התגאתה בפינוי הריסות מ־750 יחידות דיור שניזוקו. זה לא היה המיזם היחיד: בשטח עבדו מהנדסים מהוועדה בתיאום עם "הגורמים הרלוונטיים", ובמילים אחרות - עם מנגנוני השלטון של חמאס. אחרי הכל, לציר האסלאמיסטי יש תוכניות אחרות לגבי עזה.