שגריר ישראל בארה"ב מזהיר: "השיחות עם לבנון בסכנת ירידה מהפסים"

לקראת סבב השיחות החמישי בין ישראל ללבנון, שנפתח היום, התייחס שגריר ישראל בארצות הברית, יחיאל לייטר, למגעים ולהפסקת האש השברירית בלבנון ואמר: "איננו יכולים להרשות לעצמנו התחייבויות שמתפוגגות. וחשוב להבהיר: ישראל תפעל נגד איומים מיידיים ומתפתחים על אזרחיה וחייליה".

בהודעתו המלאה של לייטר נכתב: "זהו סבב השיחות החמישי, ואני חייב לומר - אנחנו נמצאים בתאונת רכבת.

לפני ארבעה סבבים עלינו כולנו על אותה רכבת. ישבנו באותו קרון ונסענו לאותו יעד, כאשר ארצות הברית משמשת כקטר המוביל. הרכבת הייתה בדרכה לכיוון ברור מאוד: שלום מלא בין המדינות, איראן מחוץ ללבנון והשפעתה הזדונית מחוץ למדינה, פירוק חיזבאללה, ושלום וביטחון ללבנון ולישראל.

היום הרכבת הזו בסכנת ירידה מהפסים. אני מקווה שנוכל להחזיר אותה למסלול.

הנחת היסוד הייתה שאיראן בחוץ, ושהדיון המרכזי עוסק בלבנון ובחיזבאללה - לא בשאלה עד כמה איראן יכולה לרסן את חיזבאללה. זה אינו תפקידה של איראן. תפקידה הוא לצאת מלבנון. תפקידה של ממשלת לבנון הוא לממש את ריבונותה. ריבונות פירושה שאיראן לא תהיה עוד מעורבת בפעילות או בהשפעה זדונית בלבנון.

אנחנו זקוקים לבהירות.

ישראל מקווה מאוד שמזכר ההבנות (MOU) יצליח. כולנו תומכים בחזונו של הנשיא טראמפ להבטיח שלאיראן לא יהיו עוד יכולות גרעיניות, טילים בליסטיים או היכולת להזרים כספים לשלוחיה כדי לאיים על שכנותיה ולבסס הגמוניה אזורית.

אך אני חושש שהמושג 'מניעת חיכוך' (deconfliction) אינו במקומו.

ישראל אינה מצויה בעימות עם לבנון. לכן מניעת חיכוך אינה הסוגיה. כל שנדרש הוא תיאום עם לבנון.

הסוגיה היחידה היא חיזבאללה. יש להביס את חיזבאללה ולהסירו מהמשוואה.

במקום זאת, קיימת סכנה שחיזבאללה קיבל זריקת עידוד. אין ספק שהוא חש מחוזק ונועז יותר.

ולכן יש לי כמה שאלות.

בפגישתנו האחרונה פרסמנו הצהרה משותפת בשם ארצות הברית, לבנון וישראל. ההצהרה אישרה מספר עקרונות יסוד: שעתיד היחסים בין ישראל ללבנון ייקבע בידי שתי הממשלות הריבוניות, שהתערבות חיצונית תידחה, שחיזבאללה יפורק ולא יורשה להתבסס מחדש, ושיש לגנות את התנהלותה הזדונית של איראן באזור.

ולכן אני מבקש לשאול: האם פירוק חיזבאללה עדיין מהווה את הבסיס לדיונים הללו? מבחינתנו הוא חייב להישאר כזה. ניהלנו את ארבעת הסבבים הקודמים מתוך הנחה זו. האם היא עדיין תקפה? הסכמנו להפסקת אש שהותנתה בכך שחיזבאללה ייסוג צפונה. האם ההסכם הזה עדיין מחייב? איננו יכולים להרשות לעצמנו התחייבויות שמתפוגגות. וחשוב להבהיר: ישראל תפעל נגד איומים מיידיים ומתפתחים על אזרחיה וחייליה.

איראן צפויה ליהנות מזרימת כספים במסגרת מזכר ההבנות. כיצד נוודא שכספים אלה לא ימצאו את דרכם לחיזבאללה? אם איננו יכולים להבטיח זאת, אזי כל המילים שעליהן נסכים כאן לא ישנו דבר, משום שחיזבאללה פשוט ישקם את עצמו מחדש.

לפני ארבעה סבבים עלינו כולנו על אותה רכבת. אני מקווה שהיום נצליח להחזיר אותה למסלול ולהגיע למתווה של שלום מלא עם שכנינו בצפון".