חברי הקבינט המצומצם שהתכנסו אמש (רביעי) גילו רק לאחר סיום הישיבה כי ארצות הברית הכריזה על הפסקת אש בין ישראל ללבנון. אולם מאחורי הקלעים, כך לפי גורמים המעורים בפרטים, התברר כי במהלך הדיון הציג הרמטכ"ל תוכנית להעמקת הלחימה ולהרחבת התמרון הקרקעי בלבנון, אך ראש הממשלה בנימין נתניהו הסתייג ממנה.
נתניהו: "חזרנו לבופור חזקים מאי פעם"
לדברי הגורמים, מרבית השרים ובהם שר הביטחון ישראל כ"ץ תמכו בהצעת צה"ל, אך הסתייגותו של נתניהו סימנה את הכיוון שאליו הוא מבקש להוביל. אף שהפסקת האש לא נדונה לפרטיה בישיבה, השרים הבינו כי ראש הממשלה מעדיף מהלך מדיני על פני הרחבת הלחימה.
לפי פרטי ההבנות שפורסמו עד כה, ישראל תשמור לעצמה חופש פעולה מבצעי מול איומים מצד חיזבאללה, כולל אפשרות לתקיפות בביירות ובדאחייה במקרה של ירי לעבר ישראל או הפרות אחרות של ההסכם.
במסגרת ההבנות צפוי צבא לבנון להיפרס במרחב שבין נהר הליטני לקו הגבול ולהרחיק ממנו את חיזבאללה. במקביל יישאר צה"ל בשלב הראשון ברצועת הביטחון בתוך שטח לבנון. רק אם צבא לבנון יעמוד בהתחייבויותיו ויבסס שליטה אפקטיבית באזור, יחל דיון על נסיגה ישראלית והתייצבות על קו הגבול הבינלאומי.
בישראל מודים כי מוקדם עדיין להעריך כיצד יתפתחו הדברים, אך סבורים כי אם חיזבאללה יסרב ליישום ההבנות, האחריות תוטל עליו ולא על ישראל. "במקום שישראל תצטייר כסרבנית, העולם יראה שוב מי מסכל את ההסדרה", אמרו גורמים ישראלים.
השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר תקף הבוקר בחריפות את המהלך וטען כי מדובר ב"טעות חמורה". לדבריו, חיזבאללה לא יתפנה מדרום לליטני וצבא לבנון לא יוכל לאכוף זאת. הוא אף דרש לקיים דיון והצבעה מסודרת בקבינט על ההסכם.
מנגד, שר הביטחון ישראל כ"ץ הגן על ההבנות שהושגו וטען כי הן משקפות את המציאות החדשה שישראל יצרה בלבנון מאז תחילת המלחמה. לדבריו, ההסכם כולל מחויבות לפירוק חיזבאללה מנשקו, הרחקת פעיליו מדרום לליטני, יצירת מרחב מפורז ושימור חופש הפעולה של ישראל בגיבוי אמריקני.
כ"ץ אף העריך כי אם ההבנות ימומשו במלואן, הן עשויות בעתיד להוביל להסכם מדיני רחב יותר ואף לשלום עם לבנון. "הכול תלוי בעמידה על האינטרסים הביטחוניים של ישראל וביכולת של צה"ל לוודא שההתחייבויות אכן מתבצעות", אמר.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו