באירופה מזהירים: "ישראל מתעלמת מהקווים האדומים של ארה"ב בלבנון"

דיפלומט אירופי אומר כי בכל הקשור למלחמה בלבנון, ישראל עוקפת או מתעלמת מהקווים האדומים שהציבה לה ארצות הברית.

הדברים מנוגדים לאמירות של גורמים ישראלים ואמריקנים, שלפיהם החלטת ישראללהסלים את ההתקפות בלבנוןולהרחיבן לרובע דאחיה בביירות- מעוז חיזבאללה - התקבלה לאחר התייעצות ועדכון עם הממשל האמריקני בכמה רמות. החל מראש הממשלה נתניהו אל מול שר החוץ מרקו רוביו וגם בדרגים דיפלומטיים וצבאיים אחרים.

ראש הממשלה נתניהו הודיע על הרחבת התקיפות הבוקר, זאת בעקבות דחייה בלבנון של הצעה אמריקנית לחידוש הפסקת האש, לצד המשך המו"מ בין ירושלים לביירות.

לפי הגורמים הישראלים והאמריקנים, לצד המו"מ עם איראן - שבו דורשים האיראנים לקשר בין הפסקות האש במפרץ ובלבנון - לשני הצדדים ברור כי ישראל לא יכולה שלא להגן על אזרחיה.

עם זאת, חופש הפעולה הישראלי אינו בלתי מוגבל, והאמריקנים מזהירים מפני פגיעות לא מידתיות וחסרות אבחנה בעיקר בבירה ביירות, מחשש כי הדבר יטרפד את המו"מ בין לבנון וישראל.לפי אחד מהגורמים, המו"מ הישראלי-לבנוני נמצא בשלב קריטי, ופגיעה באזרחים עלולה להביא לאובדן הלגיטימציה מצד ממשלת לבנון להסכם ישראלי-לבנוני.

הדיפלומט האירופי טוען כי בעיית הפליטים מדרום לבנון (יותר ממיליון במספר) והרס כל הכפרים והעיירות בדרום לבנון, כבר פגעו בלגיטימציה הזו, ופגעוט גם בתמיכת האוכלוסייה בלבנון במאבק נגד חיזבאללה. עם זאת, גם הוא הודה כי בניגוד למלחמת לבנון השנייה - אז חיזבאללה נתפס כגוף צבאי המגן על לבנון - כעת ברור כי הוא פועל כזרועה הארוכה של איראן, והוא לא מסתיר זאת.

התשובה: הבנקים בטורקיה - והשכנות

הפתרון, לדבריו, הוא ניתוק חיזבאללה מהצינורות הכלכליים שלו, בהם בנקים בטורקיה המשמשים כעת להעברות כספים לחיזבאללה.

ברמה הצבאית, הציע הגורם האירופי מנגנון בן שני חלקים: האחד, להעביר חלק מלוחמי חיזבאללה לצבא הלבנוני - ששכר חייליו חייב לעלות כדי להוות תחרות מול מחיזבאללה. השני, במקביל, הוא ביצוע פעילות אזורית נגד ארגון הטרור בסיוע המדינות הסובבות את לבנון.

חשש במדינות המפרץ

בסוגיית איראן, אמר הדיפלומט כי הבעיה המרכזית במו"מ עמה הוא היעדר גוף שלטוני שיכול לקבל החלטות. לדבריו, ככל הידוע במערב, מוג'תבא חמינאי חי אך לא ממש מתפקד, ויש ואקום שלטוני שלא מאפשר התקדמות בשיחות וקבלת החלטות מדיניות

"את ההחלטה לסגור את הורמוז קיבל קצין צי במשמרות המהפכה", אומר הדיפלומט. לדבריו, ההחלטה על מזכר הבנות ולא הסכם ביניים נובעת מהחולשה הזו של המשטר באיראן, כשהמטרה היא שב-60 הימים של הפסקת האש הם יתארגנו ויגבשו מנגנון החלטות מסודר.

הוא העריך כי הלחץ הכלכלי על איראן יעיל עד כה, אך מנגד הדגיש כי מחירי הנפט והפגיעה בכלכלה המערבית מעיקים על טראמפ. הוא מתח ביקורת על אופן ניהול המלחמה, ואמר כי בעוד שאירופה תמכה במלחמה הקודמת ביוני שעבר, היא לא ציפתה למתקפה כה רחבה וכוללת של ארה"ב ישראל כעת - מתקפה שאותה הגדיר "לא מתוכננת כראוי", שהחמירה את המצב לעומת תקופת הסכם הגרעין.

עוד אמר כי מדינות המפרץ חשות כי ארה"ב עשויה לזנוח אותן וחוששות מכך, כאשר איחוד האמירויות מחזקת את קשריה עם ישראל שהגנה עליה במלחמה, ואילו סעודיה מרחיבה את הברית הסונית החדשה עם פקיסטאן וטורקיה.

על תוצאות המלחמה אמר כי המתקפה הישראלית-אמריקנית הצליחה לפגוע משמעותית בפרויקט הטילים הבליסטיים ובפרויקט הגרעין הצבאי, אבל המידע הנתון לא מספק - שכן איראן הסתירה חלק מהפרויקטים הללו בערים התת-קרקעיות. עוד אמר כי מדיניות של סבבים ו"כיסוח דשא" לא יכולה להצליח מול איראן, שהיא לדבריו "סיפור אחר לגמרי מחמאס או חיזבאללה".