"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

נתניהו והקואליציה תלויים בהחלטה של ארבעה ח"כים

העברת חוק הפטור מגיוס לא רק חיונית לעתיד הגוש, אלא ליכולת לעבור את הבחירות הקרובות בכלל בימין • הסיבה: פיזור הכנסת ע"י האופוזיציה ויהדות התורה, לצד מערכת בחירות שבהן גוש הימין מתרחק תודעתית מהשלטון יובילו לאדישות הבוחרים הפוטנציאליים ובעיקר להגברת מוטיבציה בגוש המרכז-שמאל

,עודכן
0השמעה
"נתניהו מעולם לא התכוון להעביר את חוק הגיוס". ח"כ גולדקנופף וח"כ טסלר. צילום: אורן בן חקון, מגזין "המודיע"

הדברים של הרב לנדו וביתר שאת הסקרים שפורסמו לאחריהם ש"גילחו" מגוש הימין את יהדות התורה, הובילו לחישוב מסלול מהיר בסביבת ראש הממשלה: העברת חוק הפטור מגיוס לא רק חיונית לעתיד הגוש, אלא ליכולת לעבור את הבחירות הקרובות בכלל בימין.

הרב לנדו מבהיר כי אין כוונה לגייס חרדים: "אנחנו לא נלך לצבא, אף אחד לא ילך לצבא" (ארכיון) // שמוליק קורלנסקי

הסיבה: פיזור הכנסת על ידי האופוזיציה ויהדות התורה, לצד מערכת בחירות שבהן גוש הימין מתרחק תודעתית מהשלטון יובילו לאדישות הבוחרים הפוטנציאליים ובעיקר להגברת מוטיבציה בגוש המרכז-שמאל. זו הסיבה להנחיית נתניהו המחודשת מתחילת השבוע: לספור מחדש את האצבעות ולנסות לאשר את חוק הפטור מגיוס.

בחשבון פשוט שערכו בלשכה הגיעו למספר ארבע. 58 מתנגדים לחוק באופוזיציה יחד עם יולי אדלשטיין, אופיר סופר, דן אילוז ושרן השכל, שהוחלט שלא לנסות ולבחון את האפשרות שיתמכו בחוק בסופו של דבר, ו-58 בעד.

הארבעה שיקבלו שיחות, חיזורים ומסרים הם מי שהוגדרו "מתנדנדים": אבי מעוז, מאיר פרוש, אלי דלל ומשה סלומון. לוח הזמנים מאתגר: דיון נוסף בנוסח החוק לאחר תיקוני הייעוץ המשפטי כבר השבוע, ובשבוע הבא הצגת הנוסח להצבעה בוועדת חוץ וביטחון. בתווך - העברת חוק פיזור הכנסת בקריאה טרומית מחר והכנה לקריאה ראשונה במקביל להכנת חוק הפטור מגיוס להצבעה.

נתניהו וההצעה לפיזור הכנסת,צילום: אורן בן חקון

בסביבת נתניהו אומרים שאין להם עניין בכל הארבעה כתומכים - מספיק לשכנע שניים מהם להמנע ולגייס שניים לתמוך, או שלושה להמנע ואחד לתמוך והחוק יכול לקבל את התמיכה הנדרשת ולהכנס לספר החוקים.

למשוכה החשובה באמת בבג"ץ אף אחד לא באמת נערך שכן המסר הוא החשוב מבחינת נתניהו: עשינו את כל המאמצים כדי לעבור את הכנסת. את התלות בבג"ץ לאישור כל פעולה של הממשלה כבר מכניסים לאחת מני הפעולות שנדרשים לעשות בשגרה. אין לחץ.

את המסר הזה העבירו ראשי הגוש בישיבות הסיעה - צריך לרוץ כגוש כדי להיבחר. בנוסף אומרים בכירים בקואליציה כי חוק הגיוס הוכח כמכשול שאין סיבה לגרור עד לאחרי הבחירות הבאות, שכן הוא יהפוך להיות תנאי הסף של החרדים בכניסה לממשלה ולהתחיל את הדיונים מחדש ו"להלחם בייעוץ המשפטי" מהתחלה זו איוולת.

מאחורי הקלעים פועלים בסביבת נתניהו לייצר מה שמכונה "הסכמה רבנית" - אמירות של רבנים חרדים בעד גיוס מי שאינם לומדי תורה, כדי להוכיח את רצינות כוונותיהם. מה שעד היום היה בעצם קריאה הפוכה של בכירי הרבנים בסגנון "נמות ולא נתגייס" - ינסו להפוך, גם כן, ברגע האחרון.

מה שעד היום היה בעצם קריאה הפוכה של בכירי הרבנים בסגנון "נמות ולא נתגייס" - ינסו להפוך, גם כן, ברגע האחרון,צילום: צילום: חיים גולדברג/פלאש90

נתניהו בדרך הזו מבקש גם להרחיק את תאריך הבחירות עד למועד הנקוב בחוק. גם כי תהליכים מדיניים וביטחוניים עשויים לשנות את נקודת הפתיחה של הליכוד בבחירות האלה, אבל בעיקר כי כל מפלגות גוש המרכז שמאל מאבדות מומנטום ככל שיעבור הזמן. כלל ידוע הוא בפוליטיקה שלצאת לבחירות עדיף סמוך ככל הניתן לתאריך פיזור הכנסת והזמן שעובר בהכרח לא מוביל להתייצבות על פני השטח כי אם לגריעת מנדטים וטעויות.

בעוד מי שכבר יצאו למירוץ יתעייפו בחלוף חודשיים, מאמינים בקואליציה, הם יגיעו רעננים לאחר פגרת קיץ קצרה וחוק גיוס שכבר (אולי) עבר ונשכח.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר