מבקר המדינה מתניהו אנגלמן מפרסם היום (שלישי) את דו"ח תלונות הציבור שהתקבלו במשרדו בכל הנוגע לגורמים שונים במערכת הציבורית בארץ. על פי הדו"ח הוגשו 30,366 תלונות - עלייה ניכרת של 41% במספר התלונות שהתקבלו בנציבות לעומת שנת 2024, כאשר מהן 56% נמצאו מוצדקות. מדובר במספר הגדול ביותר של תלונות שנמצאו מוצדקת מאז הקמת מוסד תלונות הציבור במשרד.
במשרד המבקר ציינו ביחס לכמות הגדולה של התלונות כי בעקבות עלייה באמון הציבור במשרד המבקר, חל זינוק במספר התלונות כלפי גופים שונים. כדוגמא לזינוק בתלונות, מציין הדו"ח זינוק חסר תקדים של 740% במספר התלונות שהתקבלו על האגף לעידוד תעסוקת הורים במשרד העבודה.
חמור מכך, 91% מהתלונות על האגף נמצאו מוצדקות - כאשר 100% מהתלונות על אי זמינות המוקד נמצאו מוצדקות. בהקשר למציאות הזו מציין הדו"ח כי מספר הבקשות שטרם טופלו וכמות התלונות שהתקבלו בנציבות תלונות הציבור במשרד מבקר המדינה וגם במשרד העבודה מצביעים על כשל מהותי ביכולת המוקד לממש את ייעודו ולתת שירות מיטבי לציבור ההורים בישראל.
בכל הקשור לנושאי התלונות מציין הדו"ח כי 29% מהתלונות היו על השירות לציבור, 19% על סבסוד מעונות יום ומשפחתונים, 7% על חינוך והשכלה. יתר התלונות היו בנושאי כספים, בריאות וגמלאות.
במקום הראשון: משרד העבודה
בנוסף לדו"ח היבש דירג המבקר את 10 הגורמים שביחס אליהם התקבל מספר התלונות הגדול ביותר. במקום הראשון כאמור נמצא משרד העבודה (רוב התלונות על סבסוד מעונות יום ומשפחתונים) עם 7,082 תלונות (91% מוצדקות). מדובר בזינוק של 659% לעומת 2024.
במקום השני נמצא משרד התחבורה עם 2,298 תלונות (26% מוצדקות). את המקום השלישי תופס המוסד לביטוח לאומי עם 1,581 תלונות (7% מוצדקות), במקום הרביעי נמצאת רשות המיסים עם 1,119 תלונות (10% מוצדקות). לאחר מכן מדורגות רשות האוכלוסין וההגירה 994 תלונות (47% מוצדקות) משרד החינוך 940 תלונות (33% מוצדקות), משטרת ישראל 932 תלונות (35% מוצדקות), משרד הבריאות 687 תלונות (43% מוצדקות), עיריית ירושלים 609 תלונות (34% מוצדקות) ומשרד המשפטים 550 תלונות (29% מוצדקות).
במשרד המבקר ציינו כי הסיבה לעלייה בתלונות כנגד רשות המיסים והביטוח הלאומי קשורה לפגיעות השונות של אנשים שנפגעו עקב מלחמת חרבות ברזל ומבצע "עם כלביא".
עוד מציין הדו"ח כי כ-20% מהתלונות על גופים נילונים שהתקבלו בנציבות תלונות הציבור בשנת 2025 עסקו בגופי השלטון המקומי. בשנת 2025 קיבלו המתלוננים ואחרים (211 תלונות של מילואימניקים ו-106 תלונות של תושבי עוטף עזה) שהושפעו מהחלטות הנציבות, סכום כולל של כ-12 מיליון שקלים.
בנוסף לדו"ח היבש הביא המבקר מספר דוגמאות לנושאים בהם התערב המשרד, חלק גדול מהן קשור למלחמה. דוגמא כזו היא המקרה של חייל המתגורר בישובי העוטף אך בישוב שהוגדר ככזה שלא נפגע קשות במלחמה ולכן הפיצוי לתושביו נמוך. אולם החייל המתלונן, שהיה חייל בשירות סדיר בשבעה באוקטובר, יצא מהיישוב שבו הוא מתגורר והגיע ליישוב אחר בעוטף עזה שהוגד כיישוב ברמת הפגיעה הגבוהה ביותר.
החייל הגיע ליישוב כדי לסייע לדודתו שמתגוררת שם לאחר שדודו נעדר באותו בוקר. אולם למרות שהותו ביישוב המסוכן דחה הביטוח הלאומי את טענתו שמגיע לו התגמול הגבוה ביותר. בעקבות התלונה התערבה הנציבות באירוע לטובת החייל. בעקבות זאת הוחלט שאם החייל יביא הוכחה לפעילות שלו הוא יקבל את התגמול הגבוה ביותר.
לאור זאת, לאחר שהמתלונן קיבל את האישור מצה"ל העבירה הנציבות את האישור לביטוח הלאומי וזה נתן לו את המענק הגבוה שנקבע בחוק לשוהים ביישובים שנפגעו הכי קשה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו