איתות למנהיג חמאס הבא: הפסקת אש לא מעניקה חסינות

בחודשים האחרונים היו כמה הזדמנויות לחסל את עז א-דין אל-חדאד, ובכל הפעמים החליט הדרג המדיני להימנע מכך -עד הפעם הזו. ההחלטה הפעם לבצע את החיסול התקבלה בשל זיהוי מודיעיני מובהק, כי חמאס, בנוסף להתחזקות והתחמשות מחדש, שב ומתכנן ביצוע פיגועים מול חיילי צה"ל בגזרה, ובד בבד מכין את עצמו לאפשרות של התלקחות המלחמה מחדש.

לפי המידע המגיע לישראל, חמאס משתמש לשם כך בכמויות הענק של האספקה המגיעות לעזה, וכפי שדיווח השליח מלאדנוב, אין לו שום כוונה למסור את נשקו. בפגישה בין מלאדנוב לראש הממשלה וצוותו, הדיווח היה שצריך למצוא דרכים אחרות לסיוע אזרחי לתושבי עזה, שכן שליטת חמאס לא מאפשרת זאת בשטחים שבשליטתו.

ישנם לכן כמה טעמים עיקריים לחיסולו של המפקד האחרון מדור הוותיקים של חמאס, אל-חדאד. האחד, אותה מחויבות של ישראל כמדינה להיפרע ממארגני טבח 7 באוקטובר, בלי קשר להסכם או למצב המדיני. אל-חדאד היה מהמתכננים, מהמעגל הפנימי המצומצם של יחיא סינואר ומוחמד דף. הוא פיקד ופיקח על המחבלים שהחזיקו בחטופים, ניהל את הלחימה בגזרת עזה, ולאחר חיסול סינואר ודף הפך למפקד העליון.

אל-חדאד צידד בהגעה להפסקת האש ולקבלת תוכנית טראמפ בשל המצב הקשה של הזרוע הצבאית, בעקבות התקדמות צה"ל אל תוך עזה ובידוד היחידות אחת מהשנייה. הוא היה למעשה ה"ראש" הבכיר האחרון שישראל חיפשה והייתה צריכה לסמן עליו איקס, כחלק מההצהרה ההרתעתית והמסר שמועבר בכל הגזרות - עזה, לבנון ואיראן. הצמרת תיגדע, וכל מי שאחראי, שתכנן והורה לבצע - יחוסל. המסר הוא גם פנים-ישראלי: החובה של הדרג המדיני והצבאי להיפרע ממי שאחראים לטבח הנורא ביותר בתולדות המדינה, בדיוק כמו במקרה של אייכמן.

הפסקת האש לא מעניקה חסינות

הטעם השני הוא המסר ההרתעתי כלפי חמאס הנוכחי בעזה, שלפיו הפסקת האש אינה מעניקה חסינות לאנשיו, ברקע אותו סירוב למסור את הנשק ואת השלטון ברצועה. המסר מופנה גםלמנהיג חמאס הבא, בין אם ח'ליל אל-חיה או ח'אלד משעל, ומבהיר מה צפוי לו וליתר ההנהגה אם לא יתקדמו להשלמת תוכנית 20 הנקודות של טראמפ.

הטעם הנוסף הוא המסר כלפי חוץ, כלפי הקהילה הבינלאומית: שרטוט מחדש של הסטטוס קוו ברצועה והכנה לאפשרויות שבפתח, ברגע שהמלחמה באיראן תגיע לסיומה. בין השאר, האמירה היא שישראל קובעת בעצמה את גבולות הפסקת האש ולא תיתן לחמאס להתעצם ללא הגבלה בחסותה.

ישראל מנצלת את היעדר הקשב הבינלאומי כלפי עזה, שכן תשומת הלב מופנית כעת לאיראן ולמצר הורמוז. המסר אומר עוד שישראל מנהלת מדיניות ביטחונית עצמאית, גם אם היא מתואמת עם האמריקנים, ושהיא לא זנחה את מטרת המלחמה העיקרית בעזה: סיום שלטון חמאס וניטרולו הצבאי המלא.

האם זה אומר שחידוש המלחמה קרב? ככל הנראה לא, לפחות לא עד שהמלחמה באיראן, ועימה הנספחת לה בלבנון, יסתיימו. אבל בהחלט יייתכן שצה"ל ירחיב את פעולתו ברצועה, גם אם באמצעות פעולות נקודתיות.