"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

ממשלה עם ש"ס או עבאס? נתונים כאלה לא ראינו מזמן | עמית סגל

בזמן שהפוליטיקאים מתקוטטים, הציבור מעדיף ללכת שוב לקלפי רק כדי לא לבחור באף צד • המוקש של בנט ואיזנקוט, האסטרטגיה של נתניהו והפתח למפלגה חדשה • פרק חדש של ''נתון לפרשנות''

,עודכן
0השמעה
דרעי ועבאס. צילום: אורן בן חקון

יש הרבה דרכים להסתכל על מערכת הבחירות הזו: רק ביבי מול רק לא ביבי, כשלון 7 באוקטובר או הצלחות מבצע הביפרים ותקיפת הגרעין, רפורמה משפטית או הפיכה משטרית. ויש עוד דרך, שעשויה להיות סיפור הבחירות: על מי אתה רוצה פחות להישען – על המפלגות החרדיות או על המפלגות הערביות?

נתונים כאלה לא ראינו מזמן. כמעט שוויון מוחלט בשאלת האפשרות המועדפת – גולדקנופף ודרעי, טיבי ועבאס או האפשרות המובילה – עדיף ליפול לבחירות חדשות מאשר להישען על אלה (35%).

הנתונים חושפים עד כמה יעיל עשוי להיות קמפיין של נתניהו בקרב מצביעי האופוזיציה, אם יצליח לנטוע בליבם את הטענה שלבנט ואיזנקוט אין ממשלה ללא הערבים. 12% מהם – המקבילים לכשישה מנדטים – יעדיפו קואליציה עם החרדים במקרה כזה, ואילו 38% יעדיפו מערכת בחירות נוספת. שני שלישים ממצביעי בנט, יותר ממחצית ממצביעי איזנקוט ושמונים אחוזים ממצביעי "ישראל ביתנו" מתנגדים עמוקות לממשלה הנשענת על עבאס וטיבי.

מהצד השני, המלאכה של מתנגדי נתניהו אמורה להיות קלה עוד יותר. הרי לנתניהו – ופה אין אפילו הכחשה – אין ממשלה בלי החרדים. והנה, שליש ממצביעי הליכוד מעדיפים בחירות חדשות על פני שחזור הקואליציה הנוכחית. ״בלי גולדקנופף אין לו ממשלה״ נשמע כמו סלוגן יעיל וקליט.

הגירושים המדומים של החרדים מגוש נתניהו וההתנערות המדומה של גוש השינוי מהמפלגות הערביות אינם עושים רושם רב על הציבור. חלק משמעותי בו סולד מהבחירה בין אלה לבין אלה, בין מפלגות לא ציוניות למפלגות אנטי ציוניות. ושוב, נתוני העומק מגלים, לכאורה, פתח למפלגה חדשה במרכז שתתנער גם מאלה וגם מאלה.

ועוד נקודה: על רקע המיאוס מהשותפים הפוטנציאליים, עולה חשיבותם של הסקרים שיתפרסמו מעתה ועד פתיחת הקלפיות. הרי כל עוד גוש השינוי נהנה מלמעלה מ-61 מנדטים הוא היה פטור משאלות מציקות על ישיבה עם הערבים או הישענות עליהם. ככל שהסקרים יראו על התחזקות גוש השינוי, יוכלו בנט ואיזנקוט להתעלם ממה שבוודאות מהווה הנקודה החלשה ביותר שלהם.

ביקום מקביל, אולי היה נתניהו קורא לאחדות איתם והם לאחדות איתו ובכך מנטרלים את זירת המוקשים הזו. אבל מצביעיהם סולדים מהאפשרות הזו אפילו יותר משהם נרתעים משיתוף פעולה עם האגפים בחברה הישראלית שאינם משרתים בצבא.

ישראל היום

--

הסקר בוצע על ידי מכון קנטאר עבור ''ישראל היום''. השתתפו במדגם 553 גברים ונשים בגילאי 18-74. דגימה אינטרנטית, כולל המגזר הערבי.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר