"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
תיעודים מטרידים

שיקום לפני פירוז: בעזה כבר מפנים הריסות וסוללים דרכים

בזמן שבישראל ממשיכים להצהיר על התניית שיקום הרצועה בפירוק חמאס מנשקו, המציאות בשטח מציגה תמונה אחרת • התמונות והסרטונים מהעיר עזה וממוקדים נוספים ברצועה מוכיחים: עבודות השיקום של קטאר והאו"ם כבר יוצאות לפועל

,עודכן
0השמעה
עבודות שיקום תשתיות ברפיח. צילום: רשתות ערביות

בשבועות האחרונים עלהמתווה מועצת השלוםשל הדיפלומטי ניקולאי מלאדנוב לכותרות. במרכז התוכנית: התניה של תהליך שיקום רצועת עזה בהתחלה של הליך פירוק הנשק של ארגוני הטרור, בראשם חמאס.

בארגון כמובןהתנגדו למהלך ותקפו את מלאדנוב. עם זאת, בסופו של דבר השיבו למתווכים כי הם מתנים זאת ביישום הסכם הפסקת האש ובעיקר בנסיגה ישראלית. בקיצור, חמאס העדיף להתחמק מהתנגשות עם המתווכים. אלא שבינתיים, בשטח עצמו, מתבצעות עבודות שיקום של קטאר, האו"ם וגורמים נוספים.

תיעוד: העבודות של קטאר בלב עזה // רשתות ערביות

העבודות אמנם חלקיות, אבל מתבצעות כאשר מדינת ישראל מציבה את התנאי של פירוק ארגוני הטרור מנשקם בתמורה לשיקום של רצועת עזה. כפי שהתיעודים מראים, תהליך השיקום של הרצועה כבר החל בפועל.

מסרטונים שפרסמה ועדת השיקום הקטארית של עזה, עולה כי בעיר עזה מתבצעות שורה של עבודות. באחד הסרטונים מציגה הוועדה פינוי של גושי בטון מסוכנים והריסות ברחוב אל-ווחדה - אחד מצירי התנועה המרכזיים בעיר. בוועדה ציינו כי העבודה כללה הסרת בלוקים רעועים ממבנים מרכזיים כמו שווא וח'סרי. כל זאת, תוך שימוש בציוד מכני קל. בעקבות כך, הכביש נפתח לשני הכיוונים תחת פיקוחם של מהנדסי ועדת השיקום, ותוך שיתוף פעולה עם עיריית עזה ו"מערך ההגנה האזרחי" - גופים שמזוהים עם שלטון חמאס.

מתחת לאף של ישראל? עבודות של הקטארים בעיר עזה,צילום: רשתות ערביות
סלילת נתיב באזור אל-קרארה,צילום: רשתות ערביות
עבודות על דרך חדשה בנוסיראת,צילום: רשתות ערביות

מדובר במבצע נוסף במסגרת פרויקט רחב יותר שמובילה הוועדה הקטארית. לפי הוועדה, המטרה היא לפנות הריסות מיותר מ-200 מבנים במחוזות רצועת עזה. אלה כוללים 750 יחידות דיור. לדברי הקטארים, מדובר בהריסות שמסכנות את הציבור. עוד מציינים בוועדה כי הפרויקט כולל סלילת כבישים ראשיים ונתיבים חיוניים בסביבת הבניינים. במסגרת פרויקט אחר, הוועדה הקטארית מקימה ומתחזקת יותר מ-30 בארות מים ברחבי רצועת עזה כדי להבטיח גישה למים לאוכלוסייה. עלות הפרויקט הזה, כפי שדיווחנו בעבר, מגיעה ליותר ממיליון דולר.

במקביל, בדרום רצועת עזה, העיירה אל-קרארה שבאזור ח'אן יונס מדווחת על סלילת דרכים. כך, למשל, פורסמו בתחילת אפריל תמונות מיישור של רחוב מספר 13D המכונה גם רחוב המוח'תאר פייסל אל-עבאדלה. לפי העירייה, מדובר בחלק מתוכנית לניהול פינוי ההריסות שמיושמת על ידי תוכנית הפיתוח של האו"ם (UNDP). בחודש שעבר פורסמו תמונות מעבודות הסדרה של רחוב א-טינה באזור המואסי ממערב לאל-קרארה. גם עבודות אלה בוצעו כחלק מאותה תוכנית של האו"ם.

מה שוות תוכניות על הנייר? יו"ר מועצת השלום ניקולאי מלאדנוב,צילום: אי.פי.אי

אפילו בעיריית רפיח, דיווחו ב-9 באפריל על עבודות פינוי והסדרת כבישים שכללו מספר אתרים ומחנות פליטים. לפי עיריית רפיח, מדובר בעבודות בתמיכת "הקרן המוסלמית המלזית". כך גם במרכז רצועת עזה, עיריית נוסיראת הכריזה על סלילת רחוב במרכז מחנה הפליטים. הפרויקט כלל סלילת מקטע של 400 מטרים רבועים של הרחוב שמשמש מרפאה של אונר"א, מכללה למדעים, מרכז חלוקת מזון של אונר"א ועוד. מוקדם יותר החודש, אותה עיירה הודיעה על המשך הפרויקט לפינוי הריסות ועבודות בבניין פאיד.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר