לעמוד על המשמר: לא לתת לאיראן לחזור להסכם עם חורים

עדיין מוקדם לנתח את תוצאות מלחמת איראן־ישראל השנייה, אך אין ספק כי לסיומה תהיינה השלכות מדיניות, צבאיות וכלכליות רבות משמעות - ברמה האזורית והעולמית.

המשטר הזה יכול להחליט שנדרשת לו פצצה גרעינית כדי לשרוד, שאיראן לא יכולה להישאר עוד מדינת סף, אלא חייבת פצצה גרעינית כמו פקיסטן וצפון קוריאה. המשטר האיראני יכול גם להחליט שהוא מעדיף כמה שנות שיקום ולדחות את ייצור הפצצה לזמנים נוחים יותר.

עם זאת, גם תחת מה שמוגדר בשלב זה "הפסקת אש", ומשהמשטר נותר על כנו, ניתן לקבוע שהוא לא יוותר על שאיפותיו להשמיד את ישראל ולחתור לכך באופן מעשי. את המוטיבציות השטניות שלו מבצע "שאגת הארי" לא עיקר.

סוגיית האורניום

בשבועיים הקרובים ארה"ב תנהל משא ומתן עם איראן על הסכם. קשה לדעת מהי מידת ההשפעה של ישראל על תוצאותיו, אבל היא לא יכולה להרשות לעצמה שלא לעמוד על שלושה קווים אדומים - משום שוויתורים בנוגע אליהם יובילו לאיראן חזקה, משוקמת וגרעינית.

ראשית, הוצאת האורניום המועשר, שעליו נכתב ודובר רבות. זה ברור, אסור להשאיר באיראן את כמות האורניום שבידיהם, שמספיקה ל־11 פצצות.

שנית, איסור העשרת אורניום והוצאת הצנטריפוגות משטח הרפובליקה האסלאמית. ויתור על כך פירושו חזרה להסכם הגרעין מתקופת אובמה. זהו הלקח הכי חשוב מהסכם ה־JCPOA. את הידע כבר יש להם, מדובר באומה עם תודעה אימפריאלית עמוקה, ובעיקר אורך רוח. ייתכן שבעוד כמה שנים בבית הלבן יישב נשיא שנושא הגרעין פחות חשוב לו. אם לאיראנים תישאר יכולת להעשיר אורניום גם באחוזים נמוכים - הרי כל שנדרש הוא החלטה שלהם כדי להעשיר ל־90%. לפיכך אסור להשאיר בידיהם יכולת לעשות זאת.

שלישית, סוגיית מצר הורמוז. השליטה האיראנית בו היא מנוף לחץ אסטרטגי על כלכלת העולם. אין ספק שסגירת המצר האיצה את סיום המלחמה ואפשרה למשטר לשרוד. את המנוף הזה חייבים לקחת מהם.

ומה ישראל צריכה לעשות?

כך שראשית, אסור לאפשר לאיראן לגבות תשלום על מעבר במצר. שליטה בו תחזק את איראן ואת המשטר, תייצר להם הכנסה ותאפשר להם לשקם את מה שנהרס. גביית תשלום, בשילוב הסרת הסנקציות, שווה עבור האיראנים את מה שספגו במלחמה (בהקשר זה, מי שסבור שהנזק הכלכלי שנגרם לאיראן גדול מכדי שתוכל להשתקם ממנו - לטעמי פשוט לא מעריך דיו את אורך הרוח של המשטר ואת שאיפותיו לטווח הארוך). נוסף על כך, תקדים שכזה, מלבד התייקרות הסחר העולמי, עלול להוביל מדינות נוספות לבחון דרכי פעולה דומות: למה שמצרים לא תגבה כסף על מעבר במצרי טיראן? למה שספרד ומרוקו לא ייקחו כסף על מעבר במצרי גיברלטר? למה שתימן לא תדרוש תשלום עבור מעבר במצרי באב אל־מנדב?

שנית, ישראל צריכה לנצל את המשבר סביב מצר הורמוז ולדחוף בכל הכוח להקמת צינור גז ונפט מהמפרץ לישראל. צינור כזה, מסעודיה דרך ירדן וישראל, לדוגמה, יחליש דרמטית את כוחה של איראן, ייטול ממנה את מנוף הלחץ הכי משמעותי שלה, ומנגד יהפוך את ישראל למדינה עם יכולות אסטרטגיות משמעותיות לעולם כולו. האימפריה הבריטית הקימה צינור נפט כזה בתחילת המאה הקודמת מעיראק, דרך סוריה ללבנון. אם הבריטים עשו זאת לפני מאה שנה, אין סיבה שמדינות המפרץ וישראל לא יעשו זאת היום.

בין שחשים החמצה ואכזבה לנוכח סיום המלחמה בשלב זה, ובין שסבורים שלישראל הישגים משמעותיים - אין מחלוקת כי אופן ניהול המשא ומתן ותוצאותיו קריטיים לעתידנו, וויתור על הקווים האדומים הללו יוביל בטווח זמן קצר לפרוץ מלחמת ישראל־איראן השלישית.