המגעים שהובילו להפסקת האש הבשילו להסכמות רק בשעות האחרונות למו"מ, והדבר מעיד על הלחץ הרב בהנהגת איראן לקראת מימוש איומו של טראמפ להפציץ את תחנות הכוח, כך אמר גורם מדיני אמריקני המעורה במגעים. לדבריו, ארה"ב דרשה אימות ומחויבות של כל בכירי המשטר להפסקת האש, מתוך ידיעה כי בכירי משמרות המהפכה מתנגדים לה. מה שהניח את דעת האמריקנים היה מסר כתוב וחתום של המנהיג העליון, מוג'תבא חמינאי, המאשר את התנאים ומורה לכל אנשי המשטר להישמע להם.
המידע הזה מעניין, שכן הוא מעיד לכאורה כי חמינאי מתפקד, על אף פציעתו. העובדה שהאמריקנים קיבלו את הבטוחה הזו מעידה כי הם כנראה מודעים לכך. האיראנים טענו כי בשל בעיות קשר עם חלק מהיחידות יהיה קושי להעביר אליהן את המסר, אך המשך הירי אל המפרציות לאורך כל היום עורר את זעם האמריקנים. לאיראן הובהר כי יש לה 36 שעות להשלים את תנאי הפסקת האש - פתיחת מצר הורמוז והפסקה מלאה של הירי.
מחלוקת נוספת נוגעת ללבנון. הסוגיה לא סוכמה, ובשיחה בין נתניהו לטראמפ בליל הפסקת האש הבהיר זאת הנשיא האמריקני. איראן איימה כי לא תפתח את המצר אם ישראל לא תפסיק את המתקפות על חיזבאללה.
הפסקת אש תחת לחץ
הפסקת האש, המפתיעה במידה מסוימת, לא בהכרח מבשרת את סיום המלחמה, ולא ברור אם תוביל ליעדים שהוכרזו בתחילתה. לצד זאת, היעדר מידע מדויק על פרטי ההסכמות והפערים בין הודעות הגורמים השונים מחייבים זהירות בניתוח המצב והימנעות מהכרזות על צד זה או אחר כמנצח.
נשיא ארה"ב טראמפ הכריז על הפסקת האש שעתיים לפני תום האולטימטום. ההכרזה, כהרגלו, הייתה אופטימית מאוד ודיברה על תחילתו של תהליך שלום במזרח התיכון. בפועל, מדובר בהפסקת אש של שבועיים לצורך ניהול מו"מ בין הצדדים.
ההסכם כולל הפסקת ירי מאיראן ואל איראן, אף שמשמרות המהפכה המשיכו לשגר טילים גם לאחר ההכרזה. איראן אמורה לפתוח את השיט במצר הורמוז ולאפשר מעבר של מכליות נפט וגז ואניות משא. בכך קיבלה איראן את תנאי היסוד האמריקניים, תוך ויתור על דרישות כמו הפסקת אש מוחלטת והחלטת מועצת הביטחון.
הסוגיות הפתוחות
האמריקנים הסכימו להעביר את סוגיות הגרעין, הפרוקסי והטילים למו"מ שיתנהל במהלך השבועיים הקרובים. לפי הודעות לשכת ראש הממשלה, ארה"ב התחייבה לישראל ולמדינות המפרץ כי תפעל להשגת היעדים במהלך השיחות.
הודעות הצדדים כללו פערים משמעותיים. האיראנים טענו כי התקבלו עשר הנקודות שהציגו, אך בפועל מדובר בנייר עמדה אמריקני שהוסכם כי יידון בשיחות. לפי האמריקנים, הנקודות שפורסמו בתקשורת האיראנית שונות מאלה שעלו במגעים.
סוגיית הגרעין, שלפי ההצהרות עמדה בראש סדר העדיפויות של טראמפ, נותרה אחד הנעלמים הגדולים. טראמפ הבהיר כי צפוי מבצע אמריקני-איראני משותף לאיתור שרידי האורניום המועשר. גורם אמריקני בכיר אמר כי ארה"ב תעמוד על פיקוח קבוע וצמוד על האתרים, התחייבות למסירת אורניום שלא נקבר, איסור העשרה על אדמת איראן והפסקת פרויקט הגרעין הצבאי.
הישגים מול מציאות מורכבת
גם סוגיית מצר הורמוז נותרה לא ברורה: טראמפ דיבר על חופש שייט מלא, אך בדיווחים שונים נטען כי איראן ואף עומאן יוכלו לגבות דמי מעבר. גורם אמריקני טען כי אין היתר כזה, אך טראמפ עצמו ציין כי ייתכן שארה"ב ואיראן יגבו אגרה משותפת.
כפי שנכתב לפני כמה ימים, גם אם המלחמה הייתה מסתיימת אז, רוב היעדים הושגו במידה רבה - והדבר נכון אף יותר כעת בהיבטים המיידיים. איום הטילים לא הוסר, אך צומצם משמעותית, והחשש ממאות שיגורים ביום ירד לשיגורים בודדים.
עם זאת, גם שיגורים אלה שיבשו את חיי היום-יום בישראל ובמדינות המפרץ. ההכרה כי לא ניתן למנוע לחלוטין ירי טילים מאיראן הייתה ככל הנראה אחת הסיבות להסכמה על הפסקת אש.
איראן נחלשת - אך שורדת
איראן יוצאת מהמערכה מוחלשת מאוד כלכלית וצבאית. נזקי המלחמה נאמדים בעשרות עד מאות מיליארדי דולרים, כלכלתה נפגעה קשות ותעשיות שלמות נמחקו. מאות בכירים חוסלו, כולל בצמרת המשטר.
עם זאת, המשטר שרד וצפוי לפתוח מיד בתהליך שיקום. אם יושג הסכם שיכלול הסרת עיצומים, הוא עשוי להתבסס לשנים רבות. מנגד, אם העיצומים יישארו, הלחץ הכלכלי עשוי להביא לקריסתו. איראן מציגה את הפסקת האש כניצחון - טענה שמקבלת הד גם בזירות שונות, אך ספק אם היא עומדת במבחן המציאות.
ארה"ב השקיעה רבות בלחימה וצפויה להציג את הישגיה ולהוביל מו"מ להשלמת היעדים. עם זאת, גם תדמיתו של טראמפ נפגעה, בין היתר על רקע סוגיית הורמוז והשלכותיה הכלכליות.
חשש אזורי והשלכות להמשך
בישראל שוררת דאגה, למרות הודעות הרגעה מצד לשכת ראש הממשלה. לפי ההודעות, ארה"ב מחויבת להשגת כלל מטרות המלחמה במסגרת המו"מ. ישראל צפויה להמשיך לפעול בלבנון ולהדגיש את ניתוק הזירות, לצד ניסיון לכלול את הפסקת התמיכה האיראנית בארגוני טרור במסגרת ההסכם.
גם מדינות המפרץ מודאגות. הן קיוו לקריסת המשטר או לפחות להיחלשותו הדרמטית, וכעת חוששות מהסכם שיאפשר לאיראן שליטה רחבה יותר במצר הורמוז ומהסרת עיצומים שתשיב לה משאבים כלכליים. במקביל, במפרץ נפוץ הנרטיב כי איראן נכנעה ללחץ.
המו"מ שצפוי להיפתח כבר השבוע בתיווך פקיסטני עשוי להכריע את הכיוון. המפתח נמצא בידי ארה"ב - ביכולתה להתמודד עם אסטרטגיית המשיכה האיראנית ולהשיג את רוב היעדים שהוגדרו. השאלה המרכזית נותרת פתוחה: כיצד תפעל וושינגטון אם איראן תסרב לדרישות היסוד, במיוחד על רקע היעדר מוטיבציה ברורה לחזרה ללחימה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו