שתי יממות לפני תום האולטימטום האחרון בן עשרת הימים של טראמפ לאיראן אין כמעט מגעים בין הצדדים, לאחר שרוב המדינות שהיו מעורבות במגעים נסוגו לאחור. המתווכת המפתיעה פקיסטן הבינה כי הפערים בין הצדדים גדולים מדי, ארה"ב שיגרה נייר בן 15 נקודות שאיראן ראתה בו כתב כניעה, ולא נוצר המינימום שיאפשר ולו מו"מ עקיף תחת אש.
טראמפ על העסקה: "אני חושב שזה חייב לקרות, אני חושב שהם נואשים" // ללא קרדיט
ב"היום" דיווחנו כי ארה"ב עדכנה את ישראל על כישלון המגעים הללו ועל המבוי הסתום בשיח עם איראן. הסיבה המרכזית למבוי הסתום היא הוויכוח הפנימי בהנהגת איראן לגבי הדרך לסיום המלחמה. מצד אחד, הנשיא פזכשיאן ושר החוץ עראקצ'י קיבלו תמיכה של שר החוץ לשעבר ג'וואד זריף במאמר שהציע מתווה להסכם.
מנגד, משמרות המהפכה ובראשם אחמד ווחידי, גורסים שלמרות הנזקים העצומים ניתן לשמר את המשטר, כי לטראמפ יימאס והמפרציות וישראל לא יוכלו להמשיך זמן רב בשיתוק הכלכלי. טראמפ ניסה לטפח מנהיגות אחרת אך ככל הנראה לא הצליח בכך, ובשלב הזה אין לגיטימציה בקרב המשטר למו"מ.
למה המגעים בין ארה"ב לאיראן קרסו?
מצרים ניסתה לתווך גם היא אך ספגה ביקורת חריפה מהמפרציות, שכן היא הצטיירה כיושבת על הגדר ולא תומכת באחיותיה הערביות המותקפות על ידי איראן. טורקיה עדיין מנסה, אבל איראן שיגרה גם אליה טילים לפחות שלוש פעמים והציר הזה נותק גם הוא.
עומאן, המתווכת מלפני המלחמה שגם היא הותקפה במפתיע על ידי איראן, קיבלה מארה"ב מסר כי רק תשובה איראנית חיובית לדרישות האמריקניות הבסיסיות תביא להתקדמות - ונסוגה גם היא. צרפת, שעל מעורבותה במגעים דיווחנו ב"היום", קיבלה כתף קרה במיוחד מהאמריקנים, ושינתה כיוון להתדיינות ישירה מול איראן על מעבר האוניות והמכליות שלה בהורמוז.
צרפת, אגב, עוררה את זעם המפרציות בטרפוד הצעת החלטה במועצת הביטחון לפעולה צבאית לפתיחת הורמוז, ובנוסף גם בכך שהיא מונעת טיסות של הצבא האמריקני מעל שטחה. לפי גורם דיפלומטי ערבי בכיר מהאזור, מועצת השת"פ של מדינות המפרץ הצפויה להתכנס בתחילת השבוע שוב אמורה לקבל החלטות על הקשר שלהן עם צרפת.
באיחוד האמרויות כבר הודיעו כי ייסגו מהסכם המימון לפיתוח מטוס הקרב הצרפתי החדש מסדרת רפאל, וצפוי כי המדינה מהמפרץ תצמצם את הרכש הצבאי שלה מצרפת. איחוד האמירויות, שספג את מירב המתקפות מצד איראן, מוליך את המפרציות גם בקו התקיף מול איראן.
מהו הכיוון הבא בלחימה מול איראן?
אנואר גרגאש, יועצו של מנהיג האמירויות והאיש החזק בתחום מדיניות החוץ, הגיב לג'אוואד זריף ואמר כי הוא נמנע מלטפל בבעיה המרכזית - התוקפנות ארוכת השנים של איראן מול שכנותיה הערביות. הוא הוסיף בלגלוג כי האסטרטגיה של איראן היא להציג הרס טוטאלי כניצחון.
מאחורי הקלעים, האמירויות, סעודיה, בחריין וכוויית מצדדות בקו הישראלי הגורס שאין להפסיק את המתקפות על איראן עד להסרת האיום הצבאי שלה על האזור ועל מצר הורמוז. טראמפ קשוב לעמדה הזו, והצפי הוא כי בהינתן הנתק השורר מול איראן - הלחימה תימשך לפחות לעוד שבוע, וצפויה להיות עצימה יותר החל מיום שני הקרוב.
אין לשלול גם פעולה קרקעית אמריקנית מוגבלת במוקדים אסטרטגיים. בהנחה מושכלת שהמשטר לא יקבל את הדרישות האמריקניות והפלתו עדיין איננה בהישג יד, מסתמן הכיוון שאליו תלך ארה"ב כדי להביא להקרסתה של איראן - הכיוון הכלכלי.
איך תיראה המערכה הכלכלית נגד איראן?
במסגרת ההתקפות המתגברות, היעדים הצפויים לחטוף מתקפות הם בין השאר עוד גשרים ומסילות רכבת חשובות, בעיקר כאלה המובילות לטהרן הבירה. בבנק המטרות המורחב יש מטרות של תעשיית הנפט לסוגיה, הן בתחום ההפקה והן בתחום המוצרים הנלווים, לרבות התעשיות הפטרוכימיות.
הסיבה העיקרית היא שתעשיות אלה נשלטות על ידי משמרות המהפכה ומהוות מקור הכנסה עיקרי שלהן.
"בשלב לא רחוק הסוגיה הכלכלית תתחיל להשפיע. תזכור מה הפיל את ברית המועצות, הקריסה הכלכלית. כבר כיום רוב עובדי הציבור באיראן לא מקבלים משכורות כולל חלקים נרחבים מהצבא הסדיר. זאת בניגוד לכוחות הצבא של משמרות המהפכה והמנגנונים השונים של המשמרות שלהם נמשכים התשלומים", כך מסביר גורם מדיני העוסק בניתוח התרחישים של המלחמה.
"מפעלים רבים נסגרו או הושבתו מפעילות, ענפים שלמים של הכלכלה חדלו מלתפקד, והעומס הכלכלי הזה משפיע. גם אם תסתיים המלחמה כעת, המשטר לא יוכל להתחיל אפילו שיקום ללא הסרה מלאה של העיצומים עליו", מוסיף הגורם.
וזה מוביל לשלב הבא של המלחמה הכלכלית: עצירה מלאה של יצוא הנפט של איראן, צינור החמצן שנפגע משמעותית מתחילת המלחמה. המהלך הכלכלי, שבשנה האחרונה - עם החרפת האכיפה של העיצומים - העמיק את המשבר, צפוי להביא בסופו של דבר לקריסתה הכלכלית. את זה שום אידאולוגיה, קנאית ככל שתהיה, לא תוכל למנוע, לדברי הגורם.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
