הערכה: פרק הזמן המינימלי שתימשך המלחמה - ותמונת הסיום

ארצות הברית עדכנה את ישראל על מבוי סתום במגעים עם איראן. במקביל, האמריקנים מנהלים שיח עם מדינות המפרץ על המשך הלחימה. במסגרת השיח הוסכם להגביר את התקיפות על יעדים "כלכליים", בעיקר של משמרות המהפכה, וכן על תשתיות אזרחיות המשמשות את המשטר.

בשלב זה טרם התקבלה החלטה על תקיפת מטרות אסטרטגיות כמו תחנות כוח גדולות או תשתיות הפקה וייצוא נפט. עם זאת, השמדת הגשר בכרג’ והפגיעות במפעלים שאינם מוגדרים כתעשיות נשק מובהקות מעידות על הכיוון, וכן על השלמת בנק המטרות הצבאי המרכזי.

בהקשר למגעים, לפי גורם דיפלומטי מהאזור, מה שמנע התקדמות למו"מ הוא בעיקר חוסר אמון בין הצדדים. האיראנים דרשו הפסקת אש מיידית וערובות לכך שלא תתחדש אם המו"מ ייקלע לקשיים, לאור ניסיונם בעבר.

האמריקנים, מנגד, דרשו פתיחה מלאה וחופשית של מצר הורמוז וכן מסירת כלל האורניום המועשר. לדבריו, באחד המסרים האמריקניים הוזכרה התפארות איראנית שלפיה ברשותה אורניום המספיק לעשר פצצות. השליח סטיב וויטקוף חשף אמירה זו, שנאמרה לכאורה במהלך מגעים קודמים. עם זאת, המגעים לא פסקו לחלוטין, ובתיווך שתי מדינות מהאזור נמשכת העברת מסרים - אם כי לא ברור מי הגורם האיראני המעורב בכך.

בעקבות דברי הנשיא דונלד טראמפ לאומה, ההערכות בישראל ובארה"ב הן כי התקיפות יימשכו לפחות בעשרת הימים הקרובים. לשם כך הוכן בנק מטרות מורחב, שמטרתו להקשות על שיקום התשתיות הצבאיות של איראן לאורך זמן, לצד פגיעה בכלכלה ובמקורות ההכנסה שלה.

דברי טראמפ על השלמת מרבית יעדי הלחימה מתייחסים לכמה תחומים מרכזיים. הראשון - מניעת נשק גרעיני: לפי ההערכות, הושמדו רוב תשתיות פרויקט הגרעין הצבאי וכן תשתיות נלוות, כולל מערכי טילים. עם זאת, גורל האורניום המועשר אינו ברור, והערכה היא כי חלקו נקבר תחת ההריסות. טראמפ הציג מנגנון פיקוח שיתבסס על תצפיות לוויין שיזהו ניסיונות גישה לאורניום ויובילו לתקיפות נוספות.

התחום השני הוא האיום הצבאי, ובראשו מערך הטילים. לפי הערכות, כ-80% מהטילים המתקדמים ויותר מ-90% מהמשגרים הושמדו - קרוב ליעד אך לא נטרול מלא. לאיראן עדיין יכולת הטרדה משמעותית ואף פגיעה בפעילות הכלכלית במפרץ. מנגד, חילות האוויר והים של איראן נפגעו באופן נרחב, כאשר חיל הים היה גורם מרכזי בשליטה במפרץ. בנוסף הושמדו עשרות מפעלים של התעשייה הצבאית, בעיקר בתחום הטילים, הרקטות והכטב"מים.

התחום השלישי הוא התמיכה בארגוני טרור אזוריים. הפגיעה הכלכלית באיראן צפויה לצמצם את היקף התמיכה, ובפרט בארגונים כמו חיזבאללה. עם זאת, פעילות חיזבאללה נגד ישראל מצביעה על כך שהארגון עדיין מהווה נכס אסטרטגי עבור איראן, ולכן התמיכה בו צפויה להימשך, גם אם בהיקף מצומצם יותר.

התחום הרביעי הוא שינוי או החלשה של המשטר. לפי פרסומים, יעד זה הוגדר אסטרטגי בפגישה בין טראמפ לראש הממשלה בנימין נתניהו. עם זאת, שני הצדדים מעריכים כי מדובר ביעד מורכב, שעשוי להימשך חודשים ארוכים. המשטר טרם נפל, ולא ברור אם יקרוס, בין היתר בשל חולשת האופוזיציה והיעדר כוח צבאי חלופי. עם זאת, ההערכה היא כי שליטתו נחלשה.

התחום החמישי הוא מצר הורמוז. אחת המטרות המרכזיות של ארה"ב הייתה למנוע פגיעה במדינות המפרץ, אך נכון לעכשיו יעד זה טרם הושג. איראן ממשיכה לתקוף יעדים במפרץ, לפגוע במכליות נפט ולשבש את התנועה במצר. מצב זה הוביל להגברת הנוכחות הצבאית האמריקנית באזור וללחץ דיפלומטי על איראן. הנשיא טראמפ אף הביע תסכול מהיעדר מעורבות אירופית, למרות תלותן של מדינות אירופה בנפט ובגז מהמפרץ.

עם זאת, בישראל ובמדינות המפרץ מעריכים כי המלחמה לא תסתיים ללא פתרון שיביא לפתיחת מצר הורמוז ולחזרה לשגרת תנועה כפי שהייתה לפני המלחמה.