"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.
היעד האמריקני והחשש במפרץ: המלחמה עם איראן רחוקה מסיום
היעד האמריקני: פגיעה קשה במשגרי הטילים, בכטב"מים ובכוחות משמרות המהפכה • בוושינגטון מעריכים כי המערכה עוד רחוקה מסיום • במקביל גובר הלחץ על מדינות המפרץ להשתתף בלחימה - אך החשש מהסלמה ופגיעה בתעשיית הנפט מעכב את החלטה
בממשל בוושינגטון גוברת ההערכה כי הלחימה באיראן תימשך לפחות עוד עשרה ימים, וככל הנראה עד סוף החודש, כדי להגיע למטרות הטקטיות שנקבעו. בראש המטרות הללו עומד צמצום מספר משגרי הטילים לכ-5% ממספרם לפני המלחמה, שעמד על 450, כלומר בין 20 ל-30 משגרים בלבד.
טראמפ: "חושב שאנחנו הולכים למבצע קצר באיראן" // הבית הלבן
משמעותו של הצמצום הזה היא הקטנת האיום על ישראל, מדינות המפרץ והכוחות האמריקניים, עד כדי יכולת ליירט כמעט את כל הטילים. מטרה שנייה היא צמצום דומה של יכולת שיגור הכטב"מים. מדובר ביעד מורכב יותר, שכן הכטב"מים מהווים איום מתמיד בעיקר על מדינות המפרץ, הן על אוניות ומכליות והן על מתקני הנפט שלהן. מטרה שלישית היא פגיעה ישירה במנהיגי משמרות המהפכה מהקו הניצי, ובתחום זה נרשמו כבר לא מעט הצלחות.
מטרה נוספת היא פגיעה קשה בכוחות ובבסיסים של משמרות המהפכה ומיליציות הבסיג'. המטרות הטקטיות הללו נועדו לסייע להשגת המטרות האסטרטגיות באמצעות ניטרול רוב קלפי המיקוח שבידי איראן.
היעד האמריקני
לפי מקורות מדיניים, בממשל האמריקני סבורים כי לאחר השגת היעדים הללו לפחות בחלקם ניתן יהיה להתקדם לעבר המטרות העליונות: ניטרול מלא של פרויקט הגרעין האיראני, הכולל כ-460 ק"ג של אורניום מועשר, ניטרול פרויקט הטילים המאיימים על האזור, הפסקת התמיכה האיראנית בארגוני טרור אזוריים והסרת האיום האיראני על נתיבי השיט ועל מצרי הורמוז, עורק מרכזי להובלת נפט, גז וסחורות.
בתוך כך מצפה ארצות הברית להצטרפות, ולו חלקית, של מדינות המפרץ שהותקפו בידי איראן למערכה, לפחות נגד מקורות שיגור הטילים והכטב"מים לעברן. אולם חילוקי דעות בין שש המדינות שנפגעו מעכבים הצטרפות כזו. לפי מקורות דיפלומטיים באזור, שלוש מהמדינות תומכות בתקיפות, אחת, סעודיה, מתנדנדת, ושתיים מתנגדות לפעולה התקפית.
ארה"ב מצפה להצטרפות של המפרציות. פגיעת טיל איראני בריאד,צילום: רויטרס
בדיונים בין מדינות המפרץ עלתה האפשרות הזו, כאשר הוצגו נתונים שלפיהם האמירויות ובחריין מותקפות באופן החמור והאינטנסיבי ביותר, אחריהן כוויית, לאחר מכן קטאר וסעודיה ולבסוף עומאן. לפי נתוני מדינות המפרץ, רוב מתקפות הטילים והכטב"מים מאיראן מכוונות למטרות אזרחיות, מתקני תעשיית הנפט, בתי זיקוק, מכלי אחסון ונמלים, וכן בתי מגורים, מגדלים ושדות תעופה. רק מיעוט מהשיגורים מכוון למטרות צבאיות אמריקניות המצויות כמעט בכל המדינות הללו.
לפי הגורמים הדיפלומטיים, האמריקנים ביקשו ממדינות המפרץ להשתתף בלחימה בשני מוקדים. הראשון, תקיפה של משגרי טילים וכטב"מים באיראן המכוונים לעברן, כלומר פעולה בעלת אופי הגנתי. והשני, הגנה על האוניות והמכליות החוצות את מצרי הורמוז, גם כן פעולה הגנתית מובהקת. האמריקנים הדגישו כי מדובר בפעולות הגנתיות המגובות במשפט הבינלאומי וכי הדבר יסייע הן בצמצום התקיפות מאיראן והן בניטרול החסימה האיראנית של המיצרים.
הדילמה של מדינות המפרץ
אלא שמדינות המפרץ חלוקות בדעותיהן. גם המדינות התומכות בהצטרפות לפעולה התקפית חוששות לעשות זאת, בשל ההערכה כי איראן תתמקד בהן בתגובה ותגרום לנזקים כבדים, בעיקר בתחום הנפט.
גם המדינות התומכות בהצטרפות לפעולה התקפית חוששות. ההפצצות בדובאי,צילום: AP
מדיניות זו עומדת בסתירה להצהרות של חלק מהמנהיגים. כך למשל ראש ממשלת קטאר אמר בריאיון כי איראן בגדה בקטאר ובשכנותיה ועשתה חישוב מוטעה ומסוכן לגבי תגובתן. שר ההגנה הסעודי, ח'אלד בן סלמאן, הגדיר את ההתקפות על מתקנים אזרחיים חציית קו אדום. ושליט האמירויות מוחמד בן זאייד, שכינה את איראן "מדינת אויב", אמר כי ידה של איחוד האמירויות חזקה ותגיע לכל מקום כדי להגן על עצמה.
עומאן נמצאת בעמדה המורכבת ביותר. מחד היא הקרובה ביותר לאיראן ואף תיווכה בינה לבין האמריקנים, ומאידך ספגה מתקפות איראניות על מתקני הנפט שלה, כולל מתקפה אתמול על אחד המתקנים בנמל מרכזי בסולטנות. המתקפה הזו התרחשה יממה בלבד לאחר שהסולטן של עומאן, היית'אם בן טאריק, בירך את מוג'תבא חמינאי על בחירתו למנהיג איראן.
החשש מהיום שאחרי
ההיסוס של מדינות המפרץ נובע בין השאר מחשש מהיום שאחרי. ב"היום" פרסמנו עלהמסר שהעבירו מנהיגי מדינות המפרץלאמריקנים ולפיו יש להבטיח שבכל תרחיש של סיום המלחמה יחוסל האיום האיראני עליהן. במסר נאמר כי אם המלחמה תיפסק לפני ניטרול מלא של יכולותיו ההתקפיות של המשטר, יהיה זה רק עניין של זמן עד שיחדש את התקפותיו ואת האיום על משק האנרגיה העולמי.
בוושינגטון קיבלו את המסרים ממדינות המפרץ ובונים שני תרחישים מרכזיים להמשך. השלב הנוכחי, שלב הכתישה, טרם הסתיים, אך המידע המודיעיני מצביע על פגיעה משמעותית בארגון הכוחות של משמרות המהפכה והצבא ואף על תחילת התפוררות בחלק מהיחידות. גם הפגיעה במשגרי הטילים מתרחבת וההערכה היא כי בתוך ימים יכולת הירי של איראן תרד לפחות מ-10% מהיקפה לפני המלחמה.
תחילת ההתפוררות? הריסות ליד בניין של משמרות המהפכה,צילום: AFP
עם זאת ברור כי השלב השלישי, שלב ההכרעה, יהיה מורכב יותר. לכן בממשל האמריקני עדיין בוחנים אפשרות לסיום המלחמה באמצעות מו"מ להפסקת אש לאחר פגיעה קשה במשטר, בתשתיות הצבאיות ואף בחלק מהאזרחיות. הכוונה היא לפגוע ישירות במנהיגי משמרות המהפכה מהקו הניצי כדי לקדם שיח לקראת הפסקת אש.
בישראל מכירים את המתווה הזה, מטילים בו ספק רב ומחזיקים בעמדה הדומה לזו של מדינות המפרץ, סיום המלחמה רק לאחר הסרה מוחלטת של האיום הצבאי האיראני.