היעד האמריקני והחשש במפרץ: המלחמה עם איראן רחוקה מסיום

משמעותו של הצמצום הזה היא הקטנת האיום על ישראל, מדינות המפרץ והכוחות האמריקניים, עד כדי יכולת ליירט כמעט את כל הטילים. מטרה שנייה היא צמצום דומה של יכולת שיגור הכטב"מים. מדובר ביעד מורכב יותר, שכן הכטב"מים מהווים איום מתמיד בעיקר על מדינות המפרץ, הן על אוניות ומכליות והן על מתקני הנפט שלהן. מטרה שלישית היא פגיעה ישירה במנהיגי משמרות המהפכה מהקו הניצי, ובתחום זה נרשמו כבר לא מעט הצלחות.

מטרה נוספת היא פגיעה קשה בכוחות ובבסיסים של משמרות המהפכה ומיליציות הבסיג'. המטרות הטקטיות הללו נועדו לסייע להשגת המטרות האסטרטגיות באמצעות ניטרול רוב קלפי המיקוח שבידי איראן.

היעד האמריקני

לפי מקורות מדיניים, בממשל האמריקני סבורים כי לאחר השגת היעדים הללו לפחות בחלקם ניתן יהיה להתקדם לעבר המטרות העליונות: ניטרול מלא של פרויקט הגרעין האיראני, הכולל כ-460 ק"ג של אורניום מועשר, ניטרול פרויקט הטילים המאיימים על האזור, הפסקת התמיכה האיראנית בארגוני טרור אזוריים והסרת האיום האיראני על נתיבי השיט ועל מצרי הורמוז, עורק מרכזי להובלת נפט, גז וסחורות.

בתוך כך מצפה ארצות הברית להצטרפות, ולו חלקית, של מדינות המפרץ שהותקפו בידי איראן למערכה, לפחות נגד מקורות שיגור הטילים והכטב"מים לעברן. אולם חילוקי דעות בין שש המדינות שנפגעו מעכבים הצטרפות כזו. לפי מקורות דיפלומטיים באזור, שלוש מהמדינות תומכות בתקיפות, אחת, סעודיה, מתנדנדת, ושתיים מתנגדות לפעולה התקפית.

בדיונים בין מדינות המפרץ עלתה האפשרות הזו, כאשר הוצגו נתונים שלפיהם האמירויות ובחריין מותקפות באופן החמור והאינטנסיבי ביותר, אחריהן כוויית, לאחר מכן קטאר וסעודיה ולבסוף עומאן. לפי נתוני מדינות המפרץ, רוב מתקפות הטילים והכטב"מים מאיראן מכוונות למטרות אזרחיות, מתקני תעשיית הנפט, בתי זיקוק, מכלי אחסון ונמלים, וכן בתי מגורים, מגדלים ושדות תעופה. רק מיעוט מהשיגורים מכוון למטרות צבאיות אמריקניות המצויות כמעט בכל המדינות הללו.

לפי הגורמים הדיפלומטיים, האמריקנים ביקשו ממדינות המפרץ להשתתף בלחימה בשני מוקדים. הראשון, תקיפה של משגרי טילים וכטב"מים באיראן המכוונים לעברן, כלומר פעולה בעלת אופי הגנתי. והשני, הגנה על האוניות והמכליות החוצות את מצרי הורמוז, גם כן פעולה הגנתית מובהקת. האמריקנים הדגישו כי מדובר בפעולות הגנתיות המגובות במשפט הבינלאומי וכי הדבר יסייע הן בצמצום התקיפות מאיראן והן בניטרול החסימה האיראנית של המיצרים.

הדילמה של מדינות המפרץ

אלא שמדינות המפרץ חלוקות בדעותיהן. גם המדינות התומכות בהצטרפות לפעולה התקפית חוששות לעשות זאת, בשל ההערכה כי איראן תתמקד בהן בתגובה ותגרום לנזקים כבדים, בעיקר בתחום הנפט.

מדיניות זו עומדת בסתירה להצהרות של חלק מהמנהיגים. כך למשל ראש ממשלת קטאר אמר בריאיון כי איראן בגדה בקטאר ובשכנותיה ועשתה חישוב מוטעה ומסוכן לגבי תגובתן. שר ההגנה הסעודי, ח'אלד בן סלמאן, הגדיר את ההתקפות על מתקנים אזרחיים חציית קו אדום. ושליט האמירויות מוחמד בן זאייד, שכינה את איראן "מדינת אויב", אמר כי ידה של איחוד האמירויות חזקה ותגיע לכל מקום כדי להגן על עצמה.

עומאן נמצאת בעמדה המורכבת ביותר. מחד היא הקרובה ביותר לאיראן ואף תיווכה בינה לבין האמריקנים, ומאידך ספגה מתקפות איראניות על מתקני הנפט שלה, כולל מתקפה אתמול על אחד המתקנים בנמל מרכזי בסולטנות. המתקפה הזו התרחשה יממה בלבד לאחר שהסולטן של עומאן, היית'אם בן טאריק, בירך את מוג'תבא חמינאי על בחירתו למנהיג איראן.

החשש מהיום שאחרי

ההיסוס של מדינות המפרץ נובע בין השאר מחשש מהיום שאחרי. ב"היום" פרסמנו עלהמסר שהעבירו מנהיגי מדינות המפרץלאמריקנים ולפיו יש להבטיח שבכל תרחיש של סיום המלחמה יחוסל האיום האיראני עליהן. במסר נאמר כי אם המלחמה תיפסק לפני ניטרול מלא של יכולותיו ההתקפיות של המשטר, יהיה זה רק עניין של זמן עד שיחדש את התקפותיו ואת האיום על משק האנרגיה העולמי.

בוושינגטון קיבלו את המסרים ממדינות המפרץ ובונים שני תרחישים מרכזיים להמשך. השלב הנוכחי, שלב הכתישה, טרם הסתיים, אך המידע המודיעיני מצביע על פגיעה משמעותית בארגון הכוחות של משמרות המהפכה והצבא ואף על תחילת התפוררות בחלק מהיחידות. גם הפגיעה במשגרי הטילים מתרחבת וההערכה היא כי בתוך ימים יכולת הירי של איראן תרד לפחות מ-10% מהיקפה לפני המלחמה.

עם זאת ברור כי השלב השלישי, שלב ההכרעה, יהיה מורכב יותר. לכן בממשל האמריקני עדיין בוחנים אפשרות לסיום המלחמה באמצעות מו"מ להפסקת אש לאחר פגיעה קשה במשטר, בתשתיות הצבאיות ואף בחלק מהאזרחיות. הכוונה היא לפגוע ישירות במנהיגי משמרות המהפכה מהקו הניצי כדי לקדם שיח לקראת הפסקת אש.

בישראל מכירים את המתווה הזה, מטילים בו ספק רב ומחזיקים בעמדה הדומה לזו של מדינות המפרץ, סיום המלחמה רק לאחר הסרה מוחלטת של האיום הצבאי האיראני.