ארצות הברית מגבירה את מאמציה לגבש אופוזיציה רחבה בתוך איראן, במטרה לממש את היעד המרכזי של המתקפה על המשטר: החלפתו המלאה. לפי גורמי מודיעין והערכה, המאמץ האמריקני אינו מתמקד רק בקבוצות אתניות כמו הכורדים והבלוצ'ים, אלא מכוון בעיקר לגייס תמיכה מתוך שורות הצבא הסדיר האיראני, מאנשי ציבור ומהנהגה המקומית, ואפילו מבכירים במשטר הנחשבים מתונים יחסית.
הנשיא טראמפ עצמו רמז על המאמץ הזה בראיון לאתר פוליטיקו היום (שלישי). כששאלו אותו האם מאוחר מדי לשקול עבודה עם גורמים בממשלה חדשה באיראן, השיב: "לא, לא מאוחר מדי. 49 נהרגו, אל תשכחו, אז זה די עמוק, נכון? חדשים צצים. הרבה אנשים רוצים את התפקיד. חלקם יהיו טובים מאוד".
המשטר נשען על שתי זרועות צבאיות נפרדות: הצבא הסדיר, שתפקידו להגן על גבולות המדינה, ומשמרות המהפכה, כוח מקביל שהוקם אחרי המהפכה האיסלאמית ב-1979 כמשקל נגד לצבא שהיה נחשב אז כנאמן לשאה. משמרות המהפכה כפופים ישירות למנהיג העליון ולא לנשיא הנבחר, ושולטים גם במיליציית הבסיג' שמשמשת ככלי הראשון לדיכוי מחאות. התקווה היא שהצבא הסדיר יהיה מחויב יותר לקיומה של איראן כמדינה ובצוק העתים יפעל כנגד הממסד האידיאולוגי בראשות מפקדי משמרות המהפכה והממסד הדתי.
במסגרת המגעים, מנהלים האמריקנים שיחות עם מנהיגי הכורדים בצפון איראן ובעיראק, עם מנהיגי המיליציות של הבלוצ'ים בדרום מזרח איראן ועם קבוצות אופוזיציה נוספות. לפי הדיווחים, המטרה היא להכין את כל הגורמים הללו ליום המכריע שבו, לאחר כתישת כוחות המשטר ובעיקר משמרות המהפכה, יחול השינוי המבוקש. ארצות הברית וישראל שואפות להחלפת המשטר, כשהקבוצות השונות אמורות להצטרף למה שצפוי להיות עימות פנימי, שכן גם תומכי המשטר, והם רבים, לא יוותרו ללא מאבק.
לפי גורמי מודיעין והערכה, המהלך הזה אמור לקחת לפחות שבוע, גם אם המתקפות על הנהגת איראן ובעיקר משמרות המהפכה יעילות מאוד ורוב ההנהגה חוסלה. מהדיווחים עולה כי משמרות המהפכה מכינים את עצמם ואת יחידות הסמך כמו הבסיג' ליום הזה, והצפי הוא כי המאבק יהיה קשה. אחת מהאפשרויות היא כי מחוזות בפריפריה שבהם התנועות הבדלניות חזקות יקדימו את לוח הזמנים וישתלטו על ערים ושטחים.
בקרב המיעוטים האתניים באיראן פועלים ארגוני מחתרת עם היסטוריה עשירה ויכולת מוכחת להכות במשטר האייתולות ולנהל נגדו מלחמת גרילה מתמשכת. בחבל הכורדי בצפון מערב איראן פועלים כמה ארגונים של מורדים כורדים, שרובם נתמכים בדרך כזו או אחרת על ידי הממשלה הכורדית האוטונומית בעיראק.
ב-22 בפברואר הקימו חמש מפלגות כורדיות איראניות, ובראשן המפלגה הדמוקרטית של כורדיסטן האיראנית (KDPI), קואליציה משותפת שמטרתה המוצהרת היא הפלת המשטר האיסלאמי. הקואליציה מפעילה לוחמי פשמרגה שעברו אימונים בעיראק ושולטים היטב בגיאוגרפיה של האזור ההררי בגבול בין שתי המדינות. במהלך מבצע "שאגת הארי" בוצעו כמה תקיפות על מעוזים איראניים לאורך הגבול, במטרה להחליש את אחיזת טהרן באזור ואולי לאפשר מרד כורדי חמוש.
קבוצה אתנית נוספת שמנהלת התקוממות מתמשכת היא הבלוצ'ים, מיעוט סוני המתקיים בין שטחיהן של איראן, פקיסטן ואפגניסטן ומעוניין בהגדרה עצמית ואוטונומיה. משמרות המהפכה מנהלות בשנים האחרונות קמפיין דיכוי חסר תקדים של המיעוט הבלוצ'י. הארגון המרכזי הפעיל בצד האיראני הוא ג'ייש אל-עדל (צבא הצדק), שהתמזג בדצמבר 2025 עם קבוצות נוספות לתוך "חזית הלוחמים העממית" והכריז על מאבק רחב נגד המשטר.
המיעוט האתני השלישי באיראן שמחזיק בהיסטוריה של התנגדות חמושה לשלטון הם הערבים במחוז חוזסטאן הדרומי, ערבים שיעים ברובם שאוכלוסייתם מונה יותר ממיליון וחצי נפש. ב-2022 התקיימו במחוז הפגנות גדולות נגד שלטונה של טהרן ואף התקיימו חילופי אש בין בדלנים ערבים לכוחות המשטר שבמהלכם נהרגו כמה בני אדם.
הרעיון לעשות שימוש במיעוטים האתניים באיראן, למרות היותו פרקטי בשל הימצאותם של ארגוני התנגדות בשטח, שנוי במחלוקת במיוחד בקרב האופוזיציה האיראנית. רבים ממתנגדי המשטר באיראן מחזיקים בתפיסות עולם לאומיות ואף לאומניות ויתקשו לשתף פעולה עם מורדים בעלי שאיפות אוטונומיות הסותרות את שלמותה הטריטוריאלית של איראן.
התקווה היא שלנוכח תרחיש כזה, שבו איראן שרויה במאבק פנימי קיומי ולחץ צבאי וכלכלי חיצוני, יגלו הדרגים הפוליטיים הנבחרים אחריות ויחד עם הצבא יתייצבו כנגד הלך הרוח של ״מצדה״ שמובילים משמרות המהפכה, ויתפסו את מנגנון קבלת ההחלטות. תהיה הקונסטלציה הפוליטית אשר תהיה, היא תהווה שלב מעבר אל איראן שאחרי הרפובליקה האיסלאמית. ההבנה היא ששינוי במשטר יקדים כל שינוי של המשטר.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו