"גרוע מאובמה": המחלוקת בממשל על המו"מ עם איראן - והסיכוי להסכם

יש דיסוננס לא קטן בין ההצהרות באיראן ולפיהן רק הסוגיה הגרעינית על השולחןבמו"מ עם האמריקניםושאין כוונה לוותר על העשרת האורניום, לבין הדיבורים על 'אווירה חיובית' בשיחות ולכאורה רצון להמשיך בהן.

מקורות דיפלומטיים המעורים בשיחות אומרים כי הדיבורים על "אווירה חיובית" בשיחות הם רק ניסוח דיפלומטי להיעדר ההסכמות. לפיהם האמריקנים דחו על הסף את הניסיון האיראני לקבוע לוח זמנים ארוך "לבניית אמון" והשארת כל נושא אחר זולת הגרעין לדיונים רק לאחר שתושג הסכמה בסוגיית הגרעין. המקורות הדיפלומטים מציינים כי הפרסומים באיראן אודות השיחות נועדו לצרכי פנים כדי למנוע את הדרישה להפסיקן מצד הפלג השמרני וראשי משמרות המהפיכה.

אין בשלב הזה הסכמה סופית על עצם קיום הסבב השלישי, וכיוצא בכך על מיקום או מועד. המקורות אומרים כי בשיחות לאחר דחיית הדרישות האיראניות, נקבעה הפסקה ולאחריה העלו האמריקנים את עמדות הממשל, ובהן הפסקה מלאה של העשרת האורניות ומסירת האורניום המועשר, הפסקת פרוייקט הטילים ארוכי הטווח, הפסקת התמיכה בארגוני הטרור הנסמכים וגם הפסקת ההוצאות להורג והפגיעה במוחים ברחבי איראן.

האיראנים מצידם,כפי שפרסמנו ב"היום"מוכנים לדבר על הגרעין על הטילים ועל התמיכה בארגוני הסמך, אך כאמור רק לאחר סיום סוגיית הגרעין והסרת עיצומים מהותית.

גם כעת תמונת המצב מעידה על סבירות נמוכה של הגעה להסכמות, והאמריקנים מפעילים עוד לחץ, בין השאר בהשתתפות מפקד סנטקום, הגנרל בראדלי קופר בשיחות וכן בביקור מתוקשר של השליחים וויטקוף וקושנר על נושאת המטוסים אייב לינקולן, אחד ממוקדי העוצמה העיקריים שהאמריקנים קידמו לאזור. המקורות הדיפלומטיים אומרים, כי יש חילוקי דעות בין הצוות וויטקוף וקושנר לבין שר החוץ רוביו, שר ההגנה הגסת' וגם סגן הנשיא ואנס.

הראשונים סבורים כי יש להמשיך את המו"מ גם אם נראה כי האיראנים מושכים זמן, וכי הפסקה מלאה של פרוייקט הגרעין תהווה הישג מספק. האחרים כורכים את הטילים וארגוני הסמך בדרישות ההכרחיות ובגדול מצדדים בדחיפה משמעותית להפלת המשטר. לפי גורם אמריקני בדיון פנימי אמר אחד מהשרים כי הכיוון של המו"מ לא יביא לתוצאות טובות יותר מהסכם אובמה (הסכם הגרעין מ-2015) וכי כדי לפתור את רוב הבעיות באזור, צרי להביא לסילוק משטר האייתולות "כמו את חמאס בעזה".

בהערכה סבירה לא נראה שטראמפ ואנשיו עומדים להתפשר, והמשך צבירת הכוחות בעיקר ההגנות על בסיסי ארה"ב באזור, מעיד כי אפשרות התקיפה סבירה יותר מהחלטה הפוכה. "האמריקנים מדברים עם איראן בין השאר כדי לקבל לגיטימציה רחבה, כולל ממדינות האזור, לתקיפה על איראן, לאחר שהאפשרויות המדיניות מוצו", אומר אחד מהמקורות.

הנשיא פזכשיאן, סגנו ג'אפר ג'מפנה ושר החוץ עראקצ'י התומכים בגישת המו"מ, סופגים באיראן ביקורת חריפה. חברי פרלמנט אמיר סבטי וחמיד רזאי הם מראשי התוקפים ובין השאר טענו כלפי ג'מפנה כי בנו לומד בארה"ב ונאמנותו לכן מוטלת בספק. סבטי קרא לפזכשיאן להורות על תקיפה של אניות הצי האמריקני במקום לדבר עימם.

מי ששומר על שתיקה הוא המנהיג העליון חמינאי, שבאופן מסורתי מתווך בין המחנות הרפורמיסטי והשמרני. חמינאי אישר את ההליכה למו"מ אך קבע לעראקצ'י מגבלות. ההערכה היא כי גם אם יצליח עראקצ'י לקבל הישגים בתחום הקלה בעיצומים, חמינאי שמעמדו כך נראה, נחלש, לא יצליח לשכנע את השמרנים לקבל הפסקה של פרויקט הגרעין הצבאי ומסירת האורניום המועשר למדינה שלישית. הוא בוודאי לא יצליח לשכנעם להפסיק את מדיניות התמיכה בארגוני הטרור במדינות המזרח התיכון, המשמשים זרועות צבאיות וכלכליות של משמרות המהפיכה.

גורם דיפלומטי העוסק בקשר עם איראן שנים רבות אומר ל"היום" כי גם אינטרסים אישיים מהווים שיקול ממשי של המחנה השמרני שבכיריו התעשרו מהשליטה בכלכלה האירנית. הנשיא לשעבר הנחשב רפורמיסט, חסן רוחאני, אמר כי ההתנגדות העזה ביותר לשיחות נובעת לעתים קרובות לא מהתנגדות עקרונית לדיפלומטיה עצמה, אלא מחשש מי עשוי להרוויח פוליטית אם הדיפלומטיה תצליח ומי יפסיד אישית מהסכמות.