לא רק על הנייר: ממשלת הצללים של עזה יוצאת לדרך

בעוד המבט מופנה למתיחות מול איראן, מאחורי הקלעים מתנהלת פעילות אינטנסיבית ליישום "שלב ב'" של תוכנית טראמפ לרצועת עזה. גורמים דיפלומטיים מעריכים כי הגוף הדומיננטי שיופקד על ניהול הרצועה ביום שאחרי הוא "המועצה המנהלת של מועצת השלום".

זהו הגוף שמרוכז ע"י הדיפלומט ניקולאי מלדנוב, ובו חברים בכירי ממשל טראמפ והזירה הבינלאומית, שנועד להבטיח שליטה אמריקנית על שיקום הרצועה ומניעת זליגת כספים לטרור.

הרכב המועצה המנהלת חושף את כובד המשקל שמעניק הממשל האמריקני למיזם. לצידו של מלדנוב חברים בגוף ג'ארד קושנר, הנחשב לדמות החזקה והדומיננטית ביותר; שר החוץ האמריקני מרקו רוביו; סטיב וויטקוף, המשמש החוליה המקשרת הישירה מול חמאס; ראש ממשלת בריטניה לשעבר טוני בלייר; ושרת החוץ של איחוד האמירויות רים אל־האשמי. המועצה פועלת במתכונת אינטנסיבית של שיחות טלפוניות והתוועדויות אונליין כמעט מדי יום, ומדי כמה שבועות מתוכננת פגישה פיזית של הפורום.

בקרה על התקציב

גורם דיפלומטי אירופי בכיר המעורה במגעים אומר כי שיחות טלפוניות והתוועדויות אונליין מתקיימות כמעט מדי יום בין חברי המועצה המייעצת, ובעיקר בין חבריה המרכזיים. לדבריו, ניכר כי האמריקנים מבקשים להיות אלה השולטים בנעשה ובעיקר בתקציבים. הוא הוסיף כי לפי התכנון תתקיים התוועדות פיזית של המועצה אחת לכמה שבועות, וכבר כעת נערכות פגישות של חלק מחבריה במזרח התיכון.

עם זאת, הגורם ציין - ודבריו אושרו על ידי דיפלומט ערבי מהאזור - כי בשלב זה אין מימון לשום פעילות מעבר לסיוע ההומניטרי השוטף. הסיבה לעיכוב היא חוסר הבהירות לגבי האפשרות לפרק את חמאס מנשקו, נוכח העובדה שהארגון עדיין שולט במחצית מהרצועה ובכיריו מצהירים על התנגדותם לכך. כפי שחשפנו כאן לפני שבועיים, חמאס מתנה את התפרקותו מהנשק בהשארת נשק קל בידי חלק מאנשיו, בטענה לצורך בהגנה מפני נקמת דם של חמולות ופעילי פתח. כמו כן, הארגון דורש לשלב את אנשי "המשטרה הכחולה" שלו בתוך כוחות הביטחון החדשים שיוקמו להשלטת סדר ברצועה.

ל"ישראל היום" נודע כי במגעים שמנהלים אנשי חמאס מול המתווכות, הם מביעים נכונות למסור את הנשק הבינוני והכבד - כולל רקטות, טילים, טילי נ"ט ומרגמות - וכן להעביר מידע על תוואי המנהרות. עם זאת, סוגיית הנשק הקל נותרה סלע מחלוקת מרכזי שבו יהיה קשה מאוד להגיע להסכמות. ראש הממשלה בנימין נתניהו התייחס לנושא אתמול כשהבהיר כי מבחינתו פירוז משמעותו "60 אלף קלצ'ניקובים בערימות", אלא שבחמאס מתעקשים להותיר בידיהם כמה אלפי כלי נשק קלים לתקופה בלתי מוגבלת, "עד שיחושו בטוחים".

הדיפלומט האירופי משרטט את הנתיב האפשרי להסכמות: לדבריו, כפי שעסקת שחרור החטופים הושגה באמצעות בידודו של חמאס ויצירת תחושה אצל בכיריו שאיש אינו עומד לצידם, כך יש לפעול גם כעת. מכאן נובעת חשיבותן של טורקיה, מצרים וקטאר, המחזיקות במנופי לחץ על הארגון. "ההצעה היא לבצע את המהלך בשלבים", מסביר הדיפלומט, "כאשר לאחר כל שלב ייבחן המצב מחדש, ורק לאחר שיתייצב - ימשיכו לשלב הבא". הוא הבהיר באופן נחרץ כי פירוז הרצועה הוא המחסום הניצב בפני השיקום וסיומה המלא של המלחמה: לא יחל שיקום אמיתי ללא הסכם פירוז ישים ומעשי, וללא שהרצועה תהיה חופשייה מחמאס (HAMAS FREE). זה ברור לכולם, גם לחמאס.

"אין צ'קים פתוחים"

ל"ישראל היום" נודע כי באחת השיחות האחרונות בין חברי המועצה המנהלת לבין הוועדה הלאומית שמונתה לנהל את הרצועה, עלתה דרישה להתחיל בשיקום אזור רפיח הנמצא כעת בשליטת צה"ל. אלא שהאמריקנים והאירופים הביעו התנגדות למהלך וגיבו את העמדה הישראלית בסוגיה.

במקביל, מעמדה של הרשות הפלסטינית נדון בהרחבה במועצה ובשיחות מול ישראל. רוב חברי המועצה סבורים כי הרשות מסוגלת לבצע את הרפורמות הדרושות, לרבות הדה־רדיקליזציה במערכת החינוך, אך מדגישים כי מדובר בתהליך ארוך. בשיחה עם "ישראל היום" הביע דיפלומט בכיר המעורה במגעים מול הרשות אכזבה עמוקה מכך שהרשות לא מימשה לאורך השנים את הסעיפים הרלוונטיים בהסכמי אוסלו. "המדינות מהמערב המעורבות בהסכם היו פשרניות מדי בנושא ו'זרמו' עם הרשות שהוקמה ללא מספיק בקרה", אמר, "התוצאה מערכת חינוך שלא מקדמת שלום אלא להיפך. בבתי הספר של אונר"א המצב אף גרוע יותר".

ההצעה שתוצג לרשות מבוססת על התניה: העברת כספי המיסים מישראל, לצד מענקים ממדינות ערביות ומערביות, תתבצע רק ככל שהרשות תתקדם באופן מוכח בביצוע הרפורמות. יש במועצה מי שסבור כי לפחות חלק מהשינויים הנדרשים יתבצעו. "פשוט אין לרשות ברירה", הסבירו במועצה, "גם מדינות המפרץ ינטשו אותה אם היא לא תשתנה".

סעודיה ממתינה על הגדר

במועצה המנהלת ובקרב הגופים העוסקים במגעים נשמעת ביקורת על התנגדות ישראל למעורבותן של קטאר וטורקיה. גורם במועצה ציין כי החשש הישראלי מובן לאור קשרי המדינות עם ארגוני טרור, אך הדגיש כי דווקא בשל קשרים אלו הושגו תוצאות במגעים מול חמאס והן נחוצות להמשך התהליך. עם זאת, הבהיר שכל כניסת גורמים ממדינות אלה לרצועה תותנה בהסכמת ישראל.

גורם דיפלומטי אירופי המעורה במגעים: "האמריקנים מבקשים שליטה מוחלטת בנעשה ובעיקר בתקציבים; מדובר בשינוי סדרי עולם בניהול הסכסוך בעזה"

במקביל, מעורבותה של איחוד האמירויות בדרום הרצועה מתרחבת, והיא כיום המדינה הערבית הפעילה ביותר במיזמים הומניטריים ותשתיתיים בשטח. בניגוד לפרסומים קודמים, לאמירויות אין כוונה לקחת אחריות מלאה על שיקום הרצועה. סעודיה, מנגד, נותרת כעת מחוץ לתמונה בציפייה להתפתחויות בעזה ובאיראן. גורם דיפלומטי אירופי מעריך כי יורש העצר מוחמד בן סלמאן מעוניין ביציבות ארוכת טווח ורק לאחר שזו תוכח, ייכנס לתמונה. לדבריו, ההתרחקות הסעודית טקטית בלבד, ובן סלמאן לא שינה את עמדתו האסטרטגית הרואה בישראל שותפה חשובה לחזון העתידי של הממלכה.

בישראל התכנס אתמול בערב הקבינט על רקע השיחות בין ארה"ב לאיראן, אולם השיחות התמקדו דווקא במצב הרשות הפלסטינית.