הבית הלבן שוקל לדחות את הכרזת טראמפ על "מועצת השלום", הגוף המפקח על שיקום עזה, מיום חמישי לשבוע הבא בעת הכינוס הכלכלי העולמי בדאבוס. הסיבה העיקרית לכך היא אירועי המחאה באיראן הנוטלים את תשומת הלב העולמית, והכוונה של טראמפ להתערב בהם בדרך זו או אחרת.
טראמפ מבקש בהכרזה הזו להתניע מחדש את תהליך סיום המלחמה בעזה - הוצאת חמאס מעמדת השלטון והתחלת השיקום והבניה מחדש. ההכרזה תתקיים למרות העובדה שגופתו של החלל החטוף האחרון רני גואילי טרם הושבה לישראל, ואין מאמצים של ממש לאתר אותה. עם זה, אין עדיין הסכמה של ישראל להתקדמות מעשית לשלב ב' של ההסכם.
כפי שפרסמנו ב"היום", טראמפ הודיע לראש הממשלה נתניהו בפגישתם בפלורידה לפני שבועיים, כי יכריז במהלך ינואר על הקמת "מועצת השלום" (Board of Peace) שתפקידיה בין השאר הם פיקוח על ממשל טכנוקרטי פלסטיני שייקח את השלטון ברצועה, ניהול תהליך השיקום של הרצועה, פירוז חמאס מנשקו, והנחיית כוח הייצוב הבינלאומי (ISF) האמור לקבל שליטה בטחונית.
מועצת השלום של טראמפ
המועצה צפויה לכלול כ-15 מנהיגי מדינות ובראשם הנשיא טראמפ בעצמו. ניקולאי מלאדנוב, מי שהיה שליח האו"ם למזה"ת מונה למנכ"ל המועצה. מלאדנוב עוסק כבר בהקמה ובין השאר נפגש בימים האחרונים עם ראש הממשלה נתניהו ועם סגן יו"ר הרשות הפלסטינית חסיין א-שייח'.
גורם דיפלומטי המעורב בהקמת מועצת השלום וגם בהקמת הגוף השלטוני החדש ברצועה אומר כי יש קשיים מעשיים לא מעטים ובהם, חוסר היענות של המדינות המעורבות לממן את הממשל החדש ופעולות השיקום, כל עוד אין הסכמה לפחות על פירוק חמאס מנשקו ומסירת השלטון. עוד קושי מהותי הוא הרכב הגוף השלטוני הפלסטיני.
ב"היום" פרסמנו כי לישראל מועברים שמות המיועדים לשרת בגוף הזה, רובם פקידים בכירים בשלטון הרשות הפלסטינית ברצועה, ומיעוטם בעלי מקצועות חופשיים. ישראל אישרה רבים מהם, אך חמאס דורש להכניס לרשימות גם פקידים בכירים מהממשל האזרחי שלו ברצועה, ולכך ישראל מסרבת.
בפגישה בין נתניהו למלאדנוב, ניסה הדיפלומט הבולגרי להגיע לפשרה בסוגיית פתיחת מעבר רפיח. ישראל מוכנה לפתיחה חד צדדית, לכיוון החוצה מהרצועה וגם זה בפיקוח הדוק שלה. מצרים מתנגדת ודורשת פתיחה דו כיוונית כשפקידים רשמיים של הרשות הפלסטינית ינהלו את המעבר מהצד של עזה. לנוכחות הפלסטינית הזו ישראל אמנם מתנגדת עקרונית אבל היא כנראה הכרחית שכן הרשות הפלסטינית היא עדיין הריבון והסמכות לחתום על דרכוני היציאה והכניסה מבחינה משפטית בינ"ל. זאת כל עוד הממשל החדש טרם הוקם וקיבל את הסמכות.
מעורבות הרשות הפלסטינית
סוגיית מעורבות הרשות נמצאת כל העת על שולחן הדיונים ונתניהו מתעקש כי כניסה רשמית של הרשות (כאמור אולי זולת למעבר רפיח) תהיה רק לאחר שיבוצעו הרפורמות הנדרשות. האמירה של מלאדנוב וכמה מהנציגים האירופיים היא כי עזה עשויה להיות דווקא הפיילוט לשינוי הזה של הרשות, להפסקת החינוך האנטי ישראלי וההסתה ולבניית חברה אזרחית תקינה, עזה תחילה ואחר כך יו"ש.
לפי גורמים מדיניים בכירים, נתניהו וטראמפ ובהמשך נתניהו ומלאדנוב סיכמו, כי כל עוד אין העברת שלטון מסודרת מידי חמאס לשלטון חדש ומוסכם, לא יתבצעו כל עבודות שיקום בשטח שבשליטת חמאס, למעט עבודות הכרחיות כמו פינוי צירים והריסת מבנים מסוכנים. כן הוסכם כי יורחב פרוייקט הפיילוט של הקמת השכונות האזרחיות ברפיח, בשטח שבשליטת ישראל.
בפועל, בכל אזור דרום הרצועה, לרבות באזור המוואסי, שבו לחמולות מתנגדות חמאס שליטה חלקית, יש נסיונות להקים מחנות קבע לתקופת השיקום, לרבות תשתיות אזרחיות של מים ביוב חשמל וחינוך.
בכל המקומות הללו לא ממתינים לממשל החדש ובין השאר מקבלים סיוע מגורמים בינלאומיים ומדינות כמו האמירויות, מרוקו, ירדן ואחרות.
בכל הפגישות בדרג גבוה העוסקות בנושא, עולה סוגיית מערכת החינוך הפלסטינית והצורך בבניית תכניות לימוד חדשות שבהן לא תהיה הסתה נגד ישראל והיהודים, כפי שהיא קיימת היום במערכת החינוך של הרש"פ.
תכנית לימודים כזו של עמותה בינלאומית לחינוך באזורי עימות, החלה כבר בבית ספר נסיוני אחד ברפיח, ויש לה ביקוש גם לבתי ספר אחרים, אך להרחבתה נדרש תקציב ניכר.
המהלכים הללו מתבססים על ההערכה כי בשל סירוב חמאס להתפרק מנשק ולמסור את השלטון יש להכין את התשתית לניהול ארוך טווח של מחצית מרצועת עזה, השטח הנמצא כיום בשליטת צה"ל. ההתנהלות היא לשהייה ארוכת טווח של צה"ל בשטח המדובר שזכה לכינוי לא רשמי של הגורמים המעורבים "מחוז עזה מזרח" - "GAZA EAST REGION".
באזור רפיח כאמור פועלים במרץ לבנות את הפיילוט לפתרון הזה - שכונה ענקית לשהיה ארוכת טווח ובה מתקני תשתיות, חינוך, בריאות, תחנת משטרה, אספקת מים, אנרגיה וביוב. יש חלוקת מטלות כמו למשל מערכת חינוך המבוססת על תכניות לימודים אמירותיות, ולצידן תכנית לימודי דת סעודית. הירדנים פעילים במישור הבריאות, וגם מדינות אחרות כמו מרוקו וכמה מדינות אירופיות מעורבות.
נושא השיקום הפיזי יחל גם הוא באזורים שבשליטת ישראל בלבד, וצוותים הנדסיים שישראל מארגנת ומממנת בשלב הזה, מכינים את תכניות השיקום של ערי דרום הרצועה והעיירות שבצפונה. האמריקנים הבטיחו כי ידאגו לשפות את ישראל בהמשך.
אחת מהמטרות היא להראות את ההבדל שהולך ונוצר אל מול השטח שבשליטת חמאס, ללא שיקום פיזי, ללא מחנות לשהייה ממושכת ועם אספקה וסיוע בסיסיים בלבד. ההערכה היא שתתחיל תנועה של עקורים מהשטחים שבשליטת חמאס לאזורים המדוברים הנבנים והולכים ושיתנו מענה הומניטרי מסודר וארוך טווח.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו