מחנה קושנר-וויטקוף מול רוביו-הגסת': בממשל האמריקני חלוקים בסוגיית ישראל

נהוג להפריז לעיתים על חשיבות ועוצמת פגישות פסגה. זו הנוכחית בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לנשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, היא באמת דרמטית, בוודאי עבור ישראל. על הפרק סיומה של מלחמה אחת בעזה, הסדר ביטחוני היסטורי עם סוריה, התחלה של שיחות אזרחיות לכיוון הפשרה עם לבנון וגם, סוגיית איראן.

ואולי זו הסוגיה החשובה כי איראן היא מנוע המלחמות והטרור האזורי. על הסוגיה הזו ישבו בכמה ארגוני מודיעין בטחון והערכה בישראל, להכין את התיק, את כתב האישום המוכיח זאת, ואת התובנה שבצידו, כל עוד המשטר הנוכחי בטהרן שומר על מעמדו, יהיה קשה עד בלתי אפשרי להניע מהלכים בכל זירה וזירה אחרת של ישראל, לרבות הרחבה של הסכמי אברהם עם סעודיה ושות'.

בלבנון, איראן מחזיקה את חיזבאללה, משקמת את כוחו וארסנל הטילים שלו בבקאע ואוסרת עליו לגשת לכל פשרה באשר לפירוק הנשק. השיח' נעים קאסם מזכ"ל הארגון מחריף את התבטאויותיו מיום ליום. בסוריה, איראן מחרחרת עימותים באמצעות מיליציות ושבטים המקבלים ממנה סיוע כדי למנוע הסדר עם ישראל וכן מנסה לבנות תאי טרור מול גבול רמת הגולן.

בעזה היא עושה זאת באמצעות הנציגים הסרים למרותה בהנהגת חמאס, מקשיחה את עמדות הארגון במו"מ כדי למנוע את מסירת הנשק והשלטון. וגם מול המפרציות היא מאיימת כי בעימות הצבאי הבא, היא תתקוף את מתקני הנפט ותשתק את תעבורת המיכליות במפרץ הפרסי/ערבי.

אלא שבדרך לשם יש ממשל אוהד מאוד אמנם אך עם דעות חלוקות, הן לגבי איראן והן על חלק מהזירות האחרות.

חזרה למערכה מול איראן או כל הגז לשלב הבא

לפי מקורות אמריקניים וישראליים, מצד אחד של חילוקי הדעות השליח סטיב וויטקוף והיועץ החתן ג'ארד קושנר, ומהעבר השני שר החוץ-מזכיר המדינה מרקו רוביו הזוכה לתמיכה של שר המלחמה פיט הגסת'. וויטקוף וקושנר המנהלים בפועל את המגעים בשם הנשיא, דוחפים להתקדמות מהירה בכל הגזרות.

בסוגיית איראן משרד המלחמה ופיט הגסת' בראשו מגבה את המידע שמעבירה ישראל אודות ההתעצמות מחדש של מערכות הטילים וההגנה האווירית, ומצדד עם שר החוץ רוביו בעמדה הנוקשה כלפי איראן ובאולטימטום כלפיה בטרם יפתח מו"מ כלשהו. וויטקוף מאמין כי ניתן למנוע את חזרת איראן לתכנית הגרעין, ובעיקר מסתייג מחידוש המלחמה, זאת בין השאר בשל הסכנה למדינות המפרץ האחרות ולמתקני הנפט שלהן מצידה של איראן.

סוגיית עזה נמצאת יחד עם איראן בראש השיחות, בין השאר בשל הרצון העז של הנשיא להתקדם לסיום המלחמה המלא. כאן סוברים וויטקוף וקושנר כי יש להביא להתקדמות לשלב ב', כפיה על ישראל לפתוח את מעבר רפיח ולהתכונן לנסיגה השנייה. המקורות אומרים כי הם מנסים למצוא פתרונות עוקפים לסוגיית פירוק הנשק של חמאס ואולי לפרוש אותה לתקופה ארוכה. רוביו העומד בראש המשרד שלאורך השנים בממשלים הדמוקרטים בעיקר נטה לכפות על ישראל פתרונות, הולך דווקא בכיוון ההפוך.

לפי המקורות, העמדות שהציג זהירות יותר ודורשות היצמדות למתווה תכנית טראמפ, כלומר התעקשות על פירוק חמאס מנשקו ומסירת השלטון בטרם הנסיגה הישראלית המלאה. רוביו זהיר גם בסוגיית טורקיה, ותומך בעמדה הישראלית השוללת מעורבות חיילים טורקיים בכוח הרב לאומי ISF. שר המלחמה הגסת' המקבל דיווחים ממפקד סנטקום בראד קופר, ומהמפקדה בקרית גת, מודע להפרות חמאס, לגזילת האספקה ולחשיבות של הימצאות צה"ל ברצועה. עוד נושא שלגביו אין הסכמה הוא הרשות הפלשתינית ומעורבותה באיסוף הנשק ובשלטן החדש ברצועה.

הגורמים המדיניים שעימם שוחחנו אומרים כי יש סבירות רבה להכרזה על הגוף השלטוני החדש והגוף המפקח הבינלאומי, ועל מועד לפתיחת שיחות שלב ב' אף שטרם הושב החלל החטוף רני גואילי. משפחתו של גואילי הגיעה עם פמליית ראש הממשלה כדי להמחיש את הצורך ביישום מלא של שלב א' בטרם נתקדם לשלב ב'. כנראה שכאן תגיע פשרה שתכלול הצהרה נשיאותית בדבר הכורח והמחוייבות להשבתו של רני, וסייגים על המעבר לשלב הבא בהתאם לכך.

הוויכוח הפנים אמריקני לא נעלם מהעיניים הישראליות, גורם ישראלי אומר כי ברור מי בממשל מתדרך נגד ישראל, כדי לייצר לחץ להתפשרות ולהסכם מהיר אך מסוכן לסיום המלחמה. וויטקוף אמור להשתתף בפגישת הנשיא עם נתניהו, וראש הממשלה נפגש בנפרד עם רוביו, אתמול (שני) עוד בטרם הפגישה עם טראמפ.

ההזדמנות שמחכה בצפון

שני נושאים נוספים שטראמפ וצוותו מבקשים לקדם בפגישות עם נתניהו הן השיחות האזרחיות עם ממשלת לבנון והמו"מ להסדר בטחוני עם ממשל א-שרע בסוריה. כאן מזהים בממשל הזדמנות להתניע מהלכים חיוביים העשויים לגרור את האזור כולו. לפי דיפלומט מהאזור, בסוגיית סוריה חילוקי הדעות ניתנים לגישור ועם לבנון יש הרבה אינטרסים משותפים שאפשר לבסס כתשתית להסכם עתידי.

נתניהו עצמו אמר בשבוע שעבר בתשובה לשאלת "היום" כי ישראל מעוניינת לראות את לבנון ריבונית ויציבה. באותה נשימה הוסיף כי יש לטפל במחבלי חיזבאללה המופעלים מאיראן.

עם סוריה יש שותף נוסף לשיח - טורקיה, הפטרונית של א-שרע המבקשת לייצר לעצמה אזור חסות מלא ובתוך כך להגביל את חופש הפעולה הישראלי באוויר וביבשה בתוך השטח הסורי.

לישראל המרחב האווירי הזה נחוץ מאוד בדרך לאיראן, והטורקים לפי פרסום שלא אומת, מקדמים סוללות מכ"ם לתוך השטח הסורי ויוכלו לזהות טיסות של חיל האוויר.

עוד שני נושאים, צפויים ככל הנראה לעלות. האחד הוא ה-MOU, מזכר ההבנות הבטחוני בין שתי המדינות שתוקפו אמור להסתיים ב 2027, וכעת בשיחות המקדימות צריך להניח את יסודותיו. לצידו, בד בבד יועלה נושא יחסי המסחר הטכנולוגיה והכלכלה בין המדינות, מסוגיית המכסים ועד לשת"פים במחקרי טכנולוגיה עילית.

ריבוי הנושאים יעלה כנראה את הצורך בפגישה שניה בין השניים. יום שלישי נותר ריק בלוח הזמנים בין השאר כדי להשאיר מקום לפגישה כזו, ועוד אפשרות היא שראש הממשלה יישאר בארה"ב והפגישה תתקיים בשבוע הבא. זה יקרה כנראה, אם באמת יהיו בשורות משמעותיות.