לשם שינוי: המהלך הישראלי שבלם את קטאר

התנגדות ישראלית מנעה בסוף השבוע האחרון את בחירתה של קטאר לתפקיד נשיאת ארגון "קימברלי פרורסס" (Kimberley Process), המפקח על תעשיית היהלומים העולמית. בארגון חברות 86 מדינות בעלות תעשיית יהלומים מפותחת, ביניהן ישראל. מטרתו, למנוע סחר ב"יהלומי דמים", שמופקים באמצעות שימוש בעבדות ילדים וטרור.

כבר בסוף 2024 קטאר ניסתה להתמנות לנשיאה של הארגון לשנת 2025, ולשם כך היא הייתה צריכה לקבל את הסכמת כל המדינות. בקשתה הובאה לשולחנו של שר הכלכלה, ניר ברקת, שהחליט להטיל וטו.

לאחרונה הקטארים שבו והציגו את מועמדותם לשנת 2026 ואולם ברקת שוב הבהיר שישראל מטילה וטו. בעקבות זאת, הם נסוגו מבקשתם והודו נבחרה להוביל את הארגון.

ברקת נוקט זה זמן רבקו קשוח נגד קטאר. הוא יזם חוק שאמור להגדיר אותה כמדינת טרור. עוד באפריל 2024 הוא פנה לראש הממשלה בבקשה "לפתוח בבדיקה וחקירה דחופה של כל מי שבא במגע עם מדינת קטאר או גורמים וחברות מטעמה וקיבל מהם תשלום, ולוקח חלק בפעילות כלשהי של משרד הביטחון, צה"ל, השב"כ, המוסד, מל"ל, על התנהלותם במהלך המשא או בתפקידים ציבוריים בעלי משמעות בקבלת החלטות ביטחוניות, בדגש על קטאר".

על בסיס גישה זו ברקת הודיע למשרד החוץ ולנציגו בארגון כי ישראל לא תסכים בשום אופן להצבת קטאר בראשו והדבר אינו פתוח למשא ומתן. בעקבות ההתנגדות הישראלית, איחוד האמירויות עמדה שנה שנייה ברצף בראשות הארגון.

"קטאר היא מדינה תומכת טרור, ובכך סיכלנו את בחירתה של מדינת אויב לישראל ולעולם, כיו"ר תהליך קימברלי", אומר ברקת. "אנו מתייצבים כנגד תומכת הטרור הגדולה בעולם, הפטרונית של חמאס, גם בחזית הכלכלית הבין לאומית. ארגון קימברלי אינו יכול להרשות לעצמו הנהגה שאינה עומדת בסטנדרטים הנדרשים מארגון בינלאומי האמון על שמירת יושרת שרשרת האספקה של היהלומים בעולם. ישראל הבהירה כי לא תאפשר פגיעה באמינות הארגון, ולא תסכים למינויים שעלולים לערער את אמון המדינות החברות והשווקים הבינלאומיים במנגנון קימברלי".

הוא "ברך על בחירתה של ידידתנו הודו לתפקיד יו"ר 'תהליך קימברלי'. הודו היא שותפה אסטרטגית מרכזית של ישראל בענף היהלומים ובתחומים נוספים, ואני בטוח כי תחת הנהגתה של הודו, 'תהליך קימברלי' ימשיך להוביל סטנדרטים גבוהים של שקיפות, אחריות ושיתוף פעולה בינלאומי במלחמה בטרור".