"הדם הרע" בין שיקלי לבנט: על שותפות קרובה שהפכה ליריבות פוליטית

מערכת הבחירות שמתקרבת הולכת לכיוון מאוד ברור: מצד אחד נתניהו שימשיך לנסות ולשמור על התפקיד והמצד השני חזרתו של נפתלי בנט. האיש שהתחיל כמנהיג הציונות הדתית ומצא את עצמו בתפקיד הבכיר ביותר עם 7 מנדטים בלבד, מגיע הפעם למערכת הבחירות הזו בתור ראש ממשלה לשעבר, מה שאולי נותן לו סיכוי גדול יותר לחזור לבית בבלפור.

אבל הדרך של בנט לראשות הממשלה חשפה את אחד מהליקויים בדרך שבה הוא עבד. לאורך הקדנציה שלו אנשים שונים עזבו אותו ואת מפלגתו, עמיחי שיקלי, עידית סילמן ולבסוף ניר אורבך, שבעצם היה הקש ששבר את גב הגמל ופירק את הממשלה של בנט ולפיד.

הסיפור של בנט ושיקלי הוא מעניין במיוחד. שיקלי הגיע למערכת הפוליטית בזכותו של בנט שראה בו דמות שיכולה לשנות את התדמית שדבקה בו - של המפד"לניק. בנט רצה להיות מנהיג לכל העם ושיקלי התאים לתבנית בדיוק. הוא היה מנהיג מכינה נערץ, שמדבר על ערכים של ציונות ויהדות, אבל בצורה שיכולה להחליק בגרון גם לאנשים בצד השמאלי של המפה, ולכן שיקלי היווה דמות מושלמת עבור הפרויקט החדש של בנט.

בסופו של דבר דברים התפתחו בצורה קצת שונה. בחירתו של בנט ללכת לממשלה עם יאיר לפיד (למרות ההבטחה טרום הבחירות שלא יעשה זאת) ומנסור עבאס, הייתה יותר מדי עבור שיקלי שנטש את בנט. אבל אין מה לדאוג לשר התפוצות שיקלי, הוא מצא לעצמו בית חם בליכוד, ששמח לקחת את האיש שנתפס כאויב ישיר של בנט ולתת לו מקום נוח במפלגה הגדולה בישראל.

אז איך הסכסוך החל? מה הסיכוי של השניים להתפייס, והאם יכול להיות ששני הצדדים הרוויחו מהריב הזה? כל התשובות בכתבה הוידאו שנמצאת למעלה.