באתר האינטרנט של תנועת שלום עכשיו תחת הרובריקה "מעקב התנחלויות" מסתתר נתון משמח: מאז תחילת 2025 קידמה מועצת התכנון העליונה ביו"ש תכנון ובנייה של קרוב ל־30 אלף יחידות דיור עבור ההתיישבות היהודית בחבלי הארץ העתיקים שלנו. שיא של כל הזמנים.
אבו מאזן באו"ם: "שלום לא יושג בלי צדק - וצדק זה מדינה פלשתינית כמו בגבולות 67', כשירושלים היא בירתנו"//רויטרס (ארכיון)
מתחת לרדאר ולאף של כולנו - ובזמן שנלחמנו בשבע חזיתות - מתרחשת מהפכה ביו"ש. החלטת הקבינט הביטחוני מיום חמישי האחרון להקים ביהודה ושומרון עוד 14 יישובים חדשים, ולהסדיר את מעמדם של עוד חמש נקודות התיישבות, מצטרפת לשורת צעדים שוברי שוויון, שהממשלה הזאת מבצעת בתחום ההתיישבות ביהודה ושומרון לאורך שלוש השנים האחרונות.
אם לא ריבונות, אז לפחות התיישבות, ולפחות את זה הממשלה עושה כפי שצריך: עשרות יישובים חדשים הוקמו על ידי הממשלה הנוכחית, ועשרות רבות של מאחזים הוכשרו והפכו או הופכים ליישובים. ביו"ש גם הוקמו יותר מ־140 חוות שתופסות באופן מוסדר וחוקי קרקע מדינה של כמיליון דונם, כמחצית משטח קרקעות המדינה ביו"ש. ב־2021 לא היתה אפילו חווה אחת.
גם תוכנית E-1, תוכנית החיבור בין ירושלים לבין מעלה אדומים, נעה סוף־סוף לקראת ביצוע, אחרי הקפאה של שלושה עשורים. זוהי תוכנית ההתיישבות הכי חשובה מבחינה אסטרטגית ביו"ש. היא קוטעת תוכנית פלשתינית לרצף של מדינה על ציר צפון־דרום ומשבשת אותה באמצעות רצף של התיישבות יהודית על ציר מערב־מזרח - מירושלים, דרך מעלה אדומים, בואכה ים המלח.
תנופת ההתיישבות חסרת התקדים מקשה ותקשה את מימוש תרחיש הסיוט של הקמת מדינה פלשתינית, שהיא אבי אבות הטומאה: גם פוגעת בזכויותינו, גם בביטחוננו, וגם מעניקה פרס לחמאס
להשלמת התמונה חסרה עכשיו רק תוכנית עטרות, בצפון ירושלים, שהממשלה הזאת - קודם שהיא מסיימת את דרכה - צריכה לממש. אם לא תיבנה שם השכונה היהודית בת אלפי יחידות הדיור שמשרד השיכון תכנן, הפלשתינים יתפסו את האצבע הצפונית של ירושלים ויספחו אותה לתחומם.
ציונות במיטבה
תנופת ההתיישבות ביהודה ושומרון טובה ליהודים מכמה סיבות. ראשית - זוהי הציונות במיטבה. ציונות בלב ציון, בלב המולדת העתיקה, בלב ארץ ישראל וחבלי התנ"ך, הבית שלנו. "ארץ ישראל שייכת לעם ישראל" אינה רק סיסמה - צריך לממש אותה, וסוף־סוף עושים זאת.
שנית - הצעדים שוברי השוויון הללו, שמעולם לא בוצעו בהיקף ובאינטנסיביות כאלה ביו"ש, מונעים וימנעו מישראל להתכווץ בחזרה אל גבולות 1967 המסוכנים. הם מקשים ויקשו את מימוש תרחיש הסיוט של הקמת מדינה פלשתינית, שהיא אבי אבות הטומאה: גם פוגעת בזכויותינו, גם בביטחוננו, וגם מעניקה פרס למחבלים מחמאס.
שלישית - בתוך שנים לא רבות יגדל היישוב היהודי ביו"ש פי שניים ויותר: מכחצי מיליון יהודים היום, לכמיליון נפש. זהו פקטור מדיני רב עוצמה, שגם למתנגדי ההתיישבות בארץ ובעולם יהיה קשה להתעלם ממנו. הוא נושא לצידו גם רווח כלכלי: ככל שיבנו ביו"ש יותר, כך מחירי הדירות בתחום ישראל הקטנה, וכמובן גם ביו"ש, יירדו ויחתרו לכיוון השפיות.
בעיתון "הארץ" כתבו לאחרונה ש"הסיפוח אינו זוחל עוד". ש"הוא קם על רגליו והולך על שתיים". הדיאגנוזה החדה והמעט עוינת הזאת היא לאמיתו של דבר בשורה נפלאה: עוד לפני שיש ביהודה שומרון ריבונות דה יורה (שבוא תבוא), צומחת מלמטה ריבונות דה פקטו.
מניפת הפעילות שם בניצוחם של השרים בצלאל סמוטריץ', אורית סטרוק וישראל כ"ץ וראשי המועצות האזוריות והמקומיות, ובאישור רה"מ בנימין נתניהו, יוצרת רצפים של מרחבי התיישבות יהודיים, סותמת "חורים", שאל תוכם תכננו הפלשתינים לדחוק בנייה משלהם, ואף פועלת בצורה אפקטיבית (סוף־סוף) נגד שיטפון הבנייה הבלתי חוקית הפלשתינית בשטחי C.
בפועל מתרחש כיום ביו"ש אירוע היסטורי, מהלך עומק רוחבי, שמשנה לדורות את מפת ההתיישבות ביהודה ושומרון ומנצל את חלון ההזדמנויות המדיני שנוצר עתה. שרק יימשך כך.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו