"למשפחה קשה לקבל": הרגע המרגש של לוחמי חטיבת "החשמונאים" בכותל

אימוני ניווטים, לחימת לילה ותרגולי פשיטה והתקפה: מסע כומתה לציון סיום ההכשרה של המחזור השני של החטיבה החרדית, ״החשמונאים״, הסתיים היום (רביעי) אחרי שבועיים, בטקס מרגש בכותל המערבי, בראשות מפקד חטיבת "החשמונאים", אלוף-משנה א' וסגל הפיקוד.

הלוחמים הוכשרו בבסיס "תבץ". במסגרת ההכשרה ביצעו הלוחמים אימוני ניווטים, לחימת לילה ותרגולי פשיטה והתקפה. זאת, על מנת להיערך לפעולה על פי הצורך המבצעי הנדרש ובכל מקום. ההכשרה כולה ותשתיות הבסיס הותאמו לאורח החיים של הלוחם החרדי. כעת, עם סיום ההכשרה, יעלו הלוחמים לגדוד "יונתן", גדוד הסדיר הראשון של החטיבה שיוקם במחנה "קרן" ברמת הגולן בבסיס חדש ומותאם, יחלו באימונים ויבצעו פעילות מבצעית ככוח סדיר לוחם.

"נכנס חרדי ויוצא חרדי"

מפקד המגמה, רס"ן ב': "אחת ממטרות החטיבה להיות אבן שואבת לחרדים שרוצים לגדול ביראת שמים ובתורה ולזכות להשתתף במצווה ענקית של 'עזרת ישראל מיד צר׳. הסיסמה שמדריכה את החטיבה היא ׳נכנס חרדי ויוצא חרדי׳. אנחנו לא באים לשנות אף אחד. אם מישהו לא יצא חרדי מבחינתנו נכשלנו״.

רב"ט ש' מספר: "כשהתחילה המלחמה חילקתי אוכל וציציות בבסיסים, הרגשתי שאני חייב להיות חלק, בחיים לא חשבתי שאהיה חייל, לפני שנה בערך ראיתי חיילים שנפצעו במלחמה ונותרו בלי ידיים או רגליים והבנתי שאין לי מה לענות להם, למה הם כן ואני לא. שם החלטתי שאני מתגייס״.

‏"מתוך אידיאולוגיה אפילו לא התייצבתי לצו הראשון, למרות שיכולתי להתייצב כמו הרבה חברים בישיבה, אבל לא רציתי שום קשר עם צה"ל, חשבתי שהצבא לא רלוונטי בשום צורה לחיים שלי. מעבר לזה, לא ידעתי בכלל מה זה צה"ל, יכול להגיד שמהיום שהתגייסתי רק התחזקתי ביראת שמיים, אני כאן כבר שמונה חודשים ולא פספסתי תפילה אחת במניין״.

"האווירה כאן היא חרדית וזה לא רק פרטים טכניים: בשבת כולם כאן לבושים בשחור לבן, מדקדקים כאן בתילי תילים של הלכות, לא האמנתי שזה יהיה ככה כשבאתי להתגייס. מה שבאמת הפתיע אותי זאת הרמה המקצועית, כי אנשים פה מגיעים מישיבות ואין תרבות חזקה של ספורט בחברה החרדית אבל הרמה גבוהה. היו לנו אימונים מוסקים, שבוע ניווטים ודברים שלא חשבתי שאני אעבור בחיים".

רב"ט ר', ממושב חרדי בדרום מספר: "זו אווירה אחרת, פתאום כל דבר שאתה עושה פה הוא עם מטרה וייעוד תורני. שום דבר כאן לא עושים סתם, אם זו לא התורה. והוא אומר לי, זה לא עושים עכשיו, עכשיו לומדים. כאן, שעת לימוד, זה שעת לימוד. גם המפקדים עוצרים, כל החטיבה עוצרת.

"יש כאלה שלא מקבלים"

"עכשיו לא עושים שום דבר אחר, כולם פה באו עם שליחות. בשבת אני זוכר שישב לידי המפק"ץ ומתחילים לשיר שירי נשמה של סעודה שלישית, זו אווירה חרדית באמת. אצלנו בפלוגה, זה מסורת. בבית יש אנשים שלא מקבלים את זה אבל אני משתדל להתעלם, אני עושה את שלי, הבחירה שלי זאת הבחירה הנכונה בשבילי ואני מאמין בה".

רב"ט י', תושב בני-ברק שהתגייס בגיל 23 הוסיף: "גם כשסיימתי עם הלימוד בישיבה לא חשבתי על גיוס כאופציה. הלכתי לעבוד, אבל מה שקרה בשבעה באוקטובר יחד עם כל מה שקורה במדינת ישראל, כשאתה שומע על הורים לילדים שעושים מאות ימי מילואים, הורים שלא ישנים בלילה, אתה מבין שאי אפשר לא להיות חלק מזה".