מאחורי המו"מ עם לבנון: הסוגיות, ההזדמנות - ושאלת חיזבאללה

ישראל ולבנון פותחות במגעים ישירים וראשונים אי פעם בדרגים אזרחיים לקידום שיתופי פעולה כלכליים ואחרים בלי קשר למהלכים הצבאיים נגד ארגון חיזבאללה. זו הבשורה המפתיעה שיצאה היום מהפגישה שנערכה בנאקורה בין צוות ישראלי בראשותו של ד"ר אורי רזניק, סגן ראש אגף למדיניות חוץ במל"ל, לצוות לבנוני שהוביל הדיפלומט סימון כרם. כרם, נוצרי מארוני וממתנגדי חיזבאללה המובהקים היה בעבר שגריר לבנון בארה"ב. השיחות התקיימו בתיווכה של מורגן אורטגוס שליחתו של הנשיא טראמפ לאזור והיו שם גם נציגים של צה"ל, צבא לבנון והאו"ם.

בהודעת לשכת ראש הממשלה נתניהו לאחר הפגישה נאמר: "בהנחיית ראש הממשלה נתניהו, וכחלק מהשיח הביטחוני השוטף בין ארה"ב, ישראל ולבנון, סגן ראש אגף למדיניות חוץ במל"ל קיים הבוקר פגישה בנאקורה-לבנון עם יועצת נשיא ארה"ב לסוגיית לבנון, גב' מורגן אורטגוס ועם נציגים אזרחיים רלוונטיים לבנונים. הפגישה התקיימה ברוח טובה, וסוכם כי יוגבשו רעיונות לקידום שיתוף פעולה כלכלי אפשרי בין ישראל ולבנון. ישראל הבהירה כי פירוק החיזבאללה מנשקו מחויב ללא כל קשר לקידום שיתוף הפעולה בנושא הכלכלי. הצדדים סיכמו על קיום שיח המשך".

בהודעה המוקדמת שלפני הפגישה נאמר כי זהו ניסיון ראשון לייצר בסיס למערכת יחסים ושיתוף פעולה כלכלי בין ישראל ולבנון. כלומר מעבר לדיונים המעשיים על הפיקוח על הפסקת האש - תשתית למו"מ עתידי על, איך המילה הזו? נורמליזציה! גם אם הגעה להסכמים מדיניים ממשיים רחוקה, אבל הדרך לשם, שבה יהיו הסכמים כלכליים ואחרים, כבר החלה.

המגעים הללו הם פריצת דרך, בעבר בדיונים על הסכם הגבול הימי לבנון בלחץ חיזבאללה, סירבה לשלוח נציגים אזרחיים ואת המו"מ ניהלו קציני צבא ובאופן עקיף בתיווך אמריקני וצרפתי. גם אז הדבר קרה רק לאחר שישראל הסכימה לוותר באופן כמעט מלא על שטחה ימי, בויכוח על קו הגבול. המו"מ האזרחי הזה מעיד כאלף עדים על הפיחות המשמעותי במעמדו של ארגון הטרור השיעי ובהשפעתו על מדיניות ממשלתו.

מבחינת ישראל מדובר בשינוי מדיניות בתיאום ולבקשת האמריקנים, וכעת מופרדים שני התהליכים, המאבק בחיזבאללה והניסיון לפרקו מנשקו, והתהליך המדיני מול לבנון. כלומר ישראל מחד תמשיך לתקוף מטרות של חיזבאללה המנסה להשתקם ולהתעצם מחדש, ממשלת לבנון תמשיך לפעול ליישום ההחלטה לפרק את חיזבאללה מנשק, ובלי קשר ישראל ולבנון יחלו במגעים האזרחיים. הממשל העניק לישראל אור ירוק בסוגיית התקיפות כלפי חיזבאללה אבל מנגד דרש כי לממשלת לבנון ולנשיאה ג'וזף עאון צריך להתקרב ולקדם צעדים אזרחיים בוני אמון.

מה בדיוק יהיה במגעים הללו, עדיין לא ברור, אחד מהכיוונים המרכזיים הוא שת"פ בסוגיית חיפושי הגז הטבעי במזרח הים התיכון, ואבטחת שדות הגז וקווי השיט של מיכליות הנפט העוברות באזור הזה. יתכן גם שיתוף פעולה בתחום החקלאי, וכן הפעלת מנגנוני פיקוח על חזרת תושבי דרום לבנון לבתיהם. רבים מתושבים אלה הם נוצרים שלישראל יש אינטרס כי ישובו כגורם ממתן, לעומת השיעים שרבים מהם היו אנשי חיזבאללה או לפחות תמכו בארגון.

לפי גורם מדיני ישראלי, הצפי הוא כי השדרוג של השיחות ייצר את התשתית למו"מ נרחב בין ישראל ללבנון בכל הסוגיות שעל הפרק, לרבות קביעת הגבול היבשתי והטיפול בסוגיות שבמחלוקת שחיזבאללה יצר את רובן. עם זה ברור כי כל עוד חיזבאללה חי ובועט, יהיה קשה להתקדם בכל הקשור לנסיגת צה"ל מהמוצבים שבתוך לבנון והתקיפות של אנשי ובסיסי חיזבאללה.