אבינתן אור חושף את ניסיון הבריחה: "כתבתי 'חטוף' על שק חול"
השניים הגיעו לעצרת הכללית השנתית של הפדרציות היהודיות של צפון אמריקה יחד עם שורדי השבי גיא גלבוע דלאל ואביתר דוד • אבינתן אור: "אנחנו חייבים לחפש את מה שמחבר בינינו, לא את מה שקורע אותנו"
0השמעה
שורדי השבי אביתר דוד, גיא גלבוע דלאל, אבינתן אור ונועה ארגמני, דיברו הלילה (בין ראשון לשני) בעצרת הכללית השנתית של הפדרציות היהודיות של צפון אמריקה במושב הפתיחה שהתקיים בוושינגטון ד.סי. דבריהם פתחו את הכנס בן שלושת הימים, שמוקדש במידה רבה להמשך המאמץ לחזק את שיקום ישראל ואת חוסנה.
יותר מ־2,000 משתתפים קמו על רגליהם במחיאות כפיים ארוכות כשארבעת השורדים עלו לבמה. נוכחותם לא פורסמה מראש, מה שיצר רגע חזק של התרגשות, תודה וסולידריות.
שורד השבי אביתר דוד פתח ואמר: "בזמן שהיינו בשבי, המשפחות שלנו נלחמו כל יום. הן הלכו לכל מקום, קראו בשמות שלנו, דרשו את החזרנו. האהבה והכוח שלהן הגיעו אלינו, גם מרחוק. והיום, בזכותן ובזכות רבים מכן, אנחנו בבית".
גיא גלבוע דלאל הוסיף: "לפני שלקחו אותי למנהרות, הצלחתי לשמוע קצת רדיו. שמעתי מה שקורה בישראל וברחבי העולם, את כל האהבה והסיוע מקהילות יהודיות בארצות הברית ובעולם. התפללתם עבורי ועבור כל החטופים שנחזור בשלום. נתתם לי תקווה וכוח".
שורד השבי אבינתן אור אמר כי: "אני חי, וכיוון שאני חי, יש לי אחריות. אחריות לדבר על סבלנות, על אנושיות, ועל מורכבות. אחריות להבחין בין טוב לרע ובין נכון ללא נכון, ולשמור על בהירות מוסרית. אחריות להזכיר לנו שפילוג הורס אותנו, ושאנחנו חייבים לחפש את מה שמחבר בינינו, לא את מה שקורע אותנו".
שורדת השבי נועה ארגמני: "כל כך הרבה זמן המשאלה היחידה שלי הייתה פשוט לראות שוב את אבינתן, לדעת שהוא חי. והיום, בזכות הכוח של כל כך הרבה אנשים, המשאלה הזאת התגשמה. אבינתן בבית, ועומד כאן לידי".
ארבעת השורדים הדגישו שהחזרה שלהם אינה סוף הסיפור. הם הזכירו לקהל ששלושה חטופים, רן, דרור וסודתיסאק, עדיין נמצאים בעזה, ומשפחותיהם ממתינות להם. הם הודו לקהילה על כל מה שעשו למען השבתם הביתה, ועל עמידתם לצד כל משפחות החטופים עד שישוב האחרון.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו