מסלול התנגשות: העימות האזורי בין ישראל לטורקיה מתחמם - והמתווכים תקועים

ברקע ניסיונה של טורקיה להכניס דריסת רגל בחצר האחורית של ישראל ברצועה, והשת"פ הביטחוני עם יוון, יריבתה באגן הצפון-מזרחי של האגן התיכון: העימות האזורי מתחמם. ב"ישראל היום" חשפנו כי ארה"ב ניסתה ללא הצלחה להביא בשבועות האחרונים להפשרה בין הצדדים, לאחר מעורבותה של טורקיה בהשגת ההסכם לשחרור החטופים. אנקרה סירבה להפשרה כזו, בין השאר בשל הווטו שהטילה ישראל על כניסת חיילים טורקים לרצועה במסגרת הכוח הרב-לאומי.

מקורות דיפלומטיים המעורים בבמגעים מסרו כי ישראל העבירה לארה"ב מידע מודיעיני על פעולות טרור נגדה בכמה זירות אשר מוכוונות על ידי מחבלי חמאס וחיזבאללה, בחסות שלטונו של ארדואן. היום חשף דובר צה"ל בשפה הערבית, אל"מ אביחי אדרעי, את שמו של אחד מהמחבלים הללו - סלאם חסאן יעיש, פלשתיני ואיש חמאס, שממקום מושבו הכווין ומימן חוליות טרור שהכינו פיגועים נגד ישראלים.

בנוסף, אנשי חמאס וחיזבאללה היושבים בטורקיה מממנים ומכווינים פעילות טרור נגד מטרות ישראליות במקומות נוספים. בלבנון, בסוריה וככל הנראה גם במדינות אמריקה הלטינית וכן באירופה. לפי המקורות הדיפלומטיים, ישראל הציגה לאמריקנים מידע רחב המעיד על חופש הפעולה לפעילות חמאס, לרבות הפעילות התומכת ומכווינה טרור נגד ישראל.

המידע הזה סייע לכך שהאמריקנים קיבלו את הווטו הישראלי על הכנסת כוחות צבא טורקיים במסגרת הכוח הרב-לאומי. אנקרה זעמה על כך. מחד הודיעה המדינה על גיוס ואימון של אלפיים חיילים בדיוק למטרה הזו, שישראל מונעת, ובנוסף פרסמה צווי מעצר נגד עשרות בכירים ישראלים, לרבות ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר הביטחון ישראל כ"ץ הרמטכ"ל רא"ל אייל זמיר ועוד.

הטורקים בסיוע גורמים במחלקת המדינה האמריקנית מנסים להעצים את חלקם בהשגת ההסדר עם חמאס. גם כעת, במציאת פתרון לשתי הבעיות המהותיות, השבת גופות החטופים החללים ובעיית כיס רפיח שבו כלואים כמאה מחבלי חמאס. בין השאר פורסם כי אחד מהפתרונות הוא העברתם של עשרות המחבלים הללו לטורקיה בדרך למדינה שלישית שתקבל אותם, בדומה למחבלי חמאס ששוחררו מהכלא הישראלי במסגרת העסקה להשבת החטופים.

אלא שלפי הגורמים הדיפלומטיים, טורקיה לא מוכנה להשאיר את אותם מחבלים בשטחה, ועד כה לא נמצאה מדינה אחרת המוכנה לארח אותם. הגורמים מוסיפים כי משקלה של מצרים בשתי הבעיות הללו גדול בהרבה, וכי האמריקנים וישראל מעדיפים את המעורבות שלה על פני זו של טורקיה.

עם זה בידי טורקיה קלף מיקוח משמעותי: היכולת שלה להשפיע על חמאס, אותה יכולת שהובעה בהסכמת להסדר שחרור החטופים. התשתית הכלכלית של ארגון הטרור נמצאת בטורקיה והיא כוללת עשרות חברות בתחומים שונים כמו בניין, נדל"ן, חלפנות כספים, סחר בכלי רכב ועוד. החברות הללו מגלגלות מאות מיליוני דולר בשנה ורווחיהן מממנים את פעילות הטרור.

הלחץ שהפעילה טורקיה על חמאס בהקשר הזה, האיום כי תמנע את המשך פעילות החברות הללו, לצד הלחץ הצבאי על חמאס והאיום בכיבוש העיר עזה, הם מהגורמים העיקריים להתקפלות הארגון ולהסכמתו לשחרור כל החטופים.

חמאס העביר את התשתית הכלכלית שלו מסעודיה, משם סולק ב-2017 בלחצו של ממשל טראמפ בכהונתו הראשונה. הסעודים התעלמו במשך שנים מהפעילות הכספית של חמאס בשטחם, פעילות שהלבינה כספי סיוע לטרור. לאחר הלחץ האמריקני, היחס התהפך. הסעודים גירשו את ארגוני חמאס ואף הכניסו לכלא כמה מבכיריהם בשל פעילותם הכלכלית.

חמאס העביר את הפעילות הזו לטורקיה, שקיבלה אותו בזרועות פתוחות, ומשם העביר מדי שנה מאות מליוני דולרים לפעילות ארגון הטרור. ישראל הצליחה לנטר ולסכל רק חלק קטן מהכספים שהועברו דרך חלפנים, בקריפטו ובדרכים אחרות. מאז תחילת המלחמה, נעצרה העברת הכספים הזו בשל הפסקת רוב הפעילות הכלכלית ברצועה, אך הפעילות הכלכלית של חמאס בטורקיה נמשכת, ולצידה גם פעילות הכוונה ומימון טרור נגד ישראל.

התגובה הישראלית, לבד מסיכול העברות הכספים והעברת המידע למעצר המחבלים בדרכם לפיגועים, היא הצרת צעדיה של טורקיה באיזור. לבד ממניעת הכנסת חייליה לרצועה, ישראל מטפחת את הקשר עם יוון.

השבוע פרסמה לשכת ראש הממשלה על הביקור של מ"מ ראש המל"ל ושל המזכיר הצבאי של ראש הממשלה נתניהו, רומן גופמן, ביוון. השת"פ בין המדינות מתבטא בתרגילים צבאיים משותפים, וברכש ביטחוני מוגבר של יוון בישראל. כך, לפי דיווחים בינלאומיים, יוון מתכוונת לרכוש מערכות הגנה אוויריות מתקדמות לפרוייקט ההגנה המכונה "מגן אכילס". במסגרת זו אמורה להיבנות מערכת ובה מכ"ם חדיש ומספר סוגי טילים נגד טילים כמו קלע דוד ספיידר וברק והיקף העסקה לפי הפרסומים הוא כשלושה מליארד אירו.

בימים האחרונים הצהיר שר ההגנה של יוון, ניקוס דנידיאס, כי יוון עשויה להתנגד להצטרפות טורקיה לתכנית SAFE של מדינות האיחוד האירופי שמטרתה חיזוק שיתוף הפעולה הבטחוני תעשייתי של מדינות האיחוד. בנוסף, ישראל וקפריסין מרחיבות את שיתוף הפעולה בנושאי אנרגיה. בביקורו של השר אלי כהן בקפריסין דובר על הנחת צינור גז ישיר ממאגר כריש לאי, גז האמור לשמש את צרכי קפריסין ויוון.