קזחסטן בהסכמי אברהם: ההסבר על המהלך - שכלל לא נוגע לישראל

הנשיא טראמפ הכריז כי קזחסטן, המדינה הגדולה והמשפיעה ביותר במרכז אסיה, הצטרפה להסכמי אברהם במהלך מפתיע שלכאורה מרחיב את מעגל השלום.

במה שנראה כקמפיין יחסי ציבור מתוזמן היטב, היו מי שמיהרו לברך על המהלך ולהצביע על התועלות הרבות שבכינון יחסים בין ישראל לבין קזחסטן, תוך הדגשת ההתקרבות של מדינה מוסלמית גדולה לישראל. אולם, יש בעיה אחת קטנטנה - ישראל וקזחסטן כבר מקיימות יחסים דיפלומטיים מלאים מאז 1992.

יתרה מכך, היחסים בין ישראל לקזחסטן חמים ומגוונים, הגם שעדיין רחוקים ממימוש הפוטנציאל האדיר הקיים בין שתי המדינות. קזחסטן היא השותפה הבכירה של ישראל במרחב מרכז אסיה, ומתקיימים קשרים בתחומי האנרגיה, הביטחון, הכלכלה, הבריאות, החקלאות ועוד.

ראש הממשלה נתניהו אף ביקר בקזחסטן בדצמבר 2016 (אני הכנתי את תכני הביקור ההיסטורי בתפקידי במטה לביטחון לאומי) והפיח רוח חדשה ביחסים הבילטרליים, שהוביל גם להשתתפות ישראלית באקספו שהתקיים באסטנה ב-2017. תנופה זו ביחסים לא תורגמה לפעילות עסקית ענפה והיקף הסחר בין המדינות נותר נמוך סביב ה-200 מיליון דולר. בה בעת, קזחסטן היא ספקית מרכזית של נפט וחיטה לישראל, ולאורך השנים רכשה מישראל טכנולוגיות ביטחוניות מגוונות.

קזחסטן הייתה המדינה היחידה במרכז אסיה שגינתה את מתקפות חמאס בשבעה באוקטובר, וקראה לשחרור כל החטופים; ומנגד, העניקה סיוע לפלשתינים בסך מיליון דולר ואף התקיימו בשטחה מעט הפגנות למען הפלשתינים. למרות זאת, אופיה החילוני של קזחסטן, זכר למורשת הסובייטית, מצליח למנוע עלייתם של גורמים אסלאמיסטיים קיצוניים במדינה, ומודל האסלאם המתון נשמר. 

אם כן, מה המשמעות של המהלך האמריקני? כבר לפני מספר חודשים וויטקוף וצוותו הודיעו כי בכוונתם לפעול להרחבת הסכמי אברהם, ולצד מועמדות טבעיות כמו סעודיה ואינדונזיה, הוזכרו גם ארמניה, אזרבייג'ן וקזחסטן. שלוש מדינות להן יחסים טובים עם מדינת ישראל, ואחת מהן אף אינה מדינה מוסלמית, ועל כן שילובן בהסכמי אברהם תמוה בלשון המעטה.

יש לכך הסבר פשוט, גאופוליטי, שכלל לא נוגע לישראל. הנשיא טראמפ ממנף מסגרת קיימת על מנת להרחיב את השפעת ארצות הברית במדינות הדרום הגלובלי, בדגש על מדינות הנתונות באופן מסורתי תחת השפעה גדולה יותר של רוסיה וסין. כך, ארה"ב תיווכה בין אזרבייג'ן לבין ארמניה לחתום על הסכם שייטיב עם חברות אמריקניות ויצמצם את ההשפעה של רוסיה ואיראן במרחב הקווקז. אזרבייג'ן, ידידה קרובה של ישראל, אף הוזכרה בהקשר לכוחות שמירת שלום בעזה.

באופן דומה, ארה"ב זיהתה פוטנציאל גם מול קזחסטן, שנמצאת כבר שנים תחת השפעה כבדה מכיוון רוסיה וסין, אך פועלת בשנים האחרונות לאזן השפעה זו באמצעות התקרבות למערב.

אכן ההכרזה נעשתה במהלך פסגת מנהיגי מרכז אסיה עם הנשיא טראמפ בבית הלבן. הפסגה נועדה להרחיב את קשרי המסחר של ארה"ב עם מרחב מרכז אסיה, ובעיקר מול קזחסטן, בדגש על מינרלים חיוניים לתעשיות מרכזיות כמו אלקטרוניקה, תעשיית הרכב והתעופה, סוללות ועוד.

הכלכלה הקזחית עדיין מבוססת ברובה על יצוא חומרי גלם כמו נפט ומתכות, ונכון לשנת 2023, קזחסטן ייצאה מינרליים חיוניים בשווי 3 מיליארד דולר לסין, כמעט 2 מיליארד דולר לרוסיה, ורק כ-500 מיליון דולר ייצוא מינרלים לארה"ב.

טראמפ מעוניין לשנות מצב זה, וללחוץ על שינוי חקיקה מיושנת שקיימת במדינות מרכז אסיה על מנת להקל על השקעות הדדיות ופעילות עסקית אמריקנית במרחב. במהלך הפסגה נחתמו מספר עסקאות משמעותיות בשווי מיליארדי דולרים בתחומי המחצבים, תעופה (חברת בואינג), חקלאות, פיננסים, ואפילו חברת סטארלינק של מאסק חתמה על עסקה גדולה מול קזחסטן.

ניצול ציני

בשורה התחתונה, מדובר בצעד חיובי מאד עבור ארה"ב, בוודאי בהקשר של התחרות מול סין ורוסיה, אך כזה שאינו משפיע דרמטית על מדינת ישראל. מנגד, הניצול הציני של מסגרת הסכמי אברהם בכדי לקדם פעילות עסקית ויחסי ציבור מול מדינות שכבר מנהלות קשרים עם ישראל, מהווה פגיעה בייחודיות ובערך של מסגרת זו.

קזחסטן הינה מדינה חשובה וארה"ב יכלה לקדם את יחסיה עמה גם ללא השימוש בהסכמי אברהם. עם זאת, יש לקוות כי המומנטום יימשך עם מדינות שראויות להיכלל בהסכמי אברהם כמו סעודיה ואינדונזיה.