שתי התפתחויות - כבר בתקופה הקרובה: משמעות צירוף קזחסטן להסכמי אברהם

צירופה של קזחסטן להסכמי אברהםהוא צעד מבורך, שטומן בחובו שתי התפתחויות חיוביות כבר בעתיד הקרוב.

ראשית, אנו עדים לחזרת הקונספט הנכון של דו-קיום והתקרבות בין מדינת היהודים למדינות האסלאם המתון למרכז הבמה, ואלה חדשות נהדרות עבור ישראל. כזכור, הייחוד של הסכמי אברהם, פרי עבודתם המשותפת של בנימין ונתניהו ודונלד טראמפ בכהונתו הראשונה כנשיא, נבע מן התשתית, שעליה הם נבנו.

בשונה מיוזמות השלום הקודמות, שהתבססו על נוסחת כזב "שלום תמורת שטחים" ודרשו מישראל נסיגות וויתורים, הסכמי אברהם נבנו על יסוד התובנה ששלום והכרה בישראל מיטיבים עם כל הצדדים.

הסכמי אברהם הוכיחו את עמידותם - הם שרדו את הכהונה של ביידן ואת המלחמה, שנכפתה על ישראל בעקבות הטבח של 7 באוקטובר, וההחלטה הקזחית להצטרף אליהם כעת מאששת שהנחישות הישראלית להביס את אויביה בשבע חזיתות השתלמה. ישראל מנצחת היא פרטנר רצוי ונחשק. במובן זה קזחסטן סוללת דרך למדינות נוספות - והן יצעדו בדרכה בקרוב.

שנית, לחיבור של קזחסטן להסכמי אברהם יש משמעות גאו-פוליטית וכלכלית גדולה. מדובר במדינה עשירה במשאבי טבע ובעלת שאיפות הולכות וגדלות. בניגוד לסטראוטיפים, קזחסטן איננה שחקן שולי: היא המדינה הגדולה במרכז אסיה, בעלת גבולות עם רוסיה וסין, ומחזיקה בעמדה ייחודית של איזון בין מזרח למערב. אף שרוב אוכלוסייתה מוסלמים, זהו אסלאם מתון, שמרוסן על ידי המורשת החילונית של בריה"מ ומפוקח מקרוב על ידי השלטונות, פן יגלוש לקיצוניות.

קזחסטן מובילה את גוש המדינות הפוסט-סובייטיות במרכז אסיה, ומגמות שמתחילות בה נפוצות הרחק מעבר לגבולותיה. חיבורה להסכמי אברהם שולח מסר ליבשת כולה: ישראל כבר איננה מנודה במעגלים האסייתיים, אלא מעצמה בעלת ערך מדיני, ביטחוני, אנרגטי, מדעי וכלכלי. אם בעשור הקודם נמדדה השפעת ישראל במזרח התיכון בלבד, כעת היא חוצה את ההר הגבוה של מרכז אסיה - ומציבה אותה בלב רשת חדשה של מדינות מתונות, שמחפשות יציבות וחדשנות.

הכלכלה של קזחסטן צומחת במהירות, וראשיה הבינו זה מכבר את הפוטנציאל העצום בחיבור לישראל ולארה"ב, שיסייע להתנער מלפיתת הדוב הרוסי. הגודל של קזחסטן ויכולתה לשמש כדלת כניסה למדינות נוספות עבור טכנולוגיות והשקעות כחול-לבן צפויים לייצר המון הזדמנויות לאנשי עסקים מישראל.