"קשרו אותי, עינו אותי ואיימו עלי באונס": אליזבט צורקוב מספרת על השבי בעיראק

אליזבת צורקוב, בת 38, סטודנטית לדוקטורט באוניברסיטת פרינסטון בעלת אזרחות ישראלית ורוסית, חוותה שנתיים וחצי של סיוט בשבי עיראקי. בראיון הראשון שלה מאז שחרורה בספטמבר האחרון, היא מתארת בפירוט את העינויים והאימה שעברה בידי מיליציית גדודי חיזבאללה המגובה באיראן.

צורקוב נחטפה במרץ 2023 כשיצאה מבית קפה במרכז בגדד. היא תיארה כיצד רכב שטח שחור עצר לידה, מספר גברים אילצו אותה להיכנס למושב האחורי, הכו אותה ותקפו אותה מינית. "הם התחילו לעוות לי את האצבע הקטנה, כמעט שברו אותה", סיפרה. "אז חשבתי שאין טעם להתנגד יותר".

חודשי עינויים קשים

החודשים הראשונים היו הקשים ביותר. "הם כבלו אותי, תלו אותי מהתקרה והכו אותי עד שאיבדתי הכרה", תיארה צורקוב. "הם חישמלו אותי ואילצו אותי לבצע תנוחות שפגעו לי בגב ובכתפיים. כשאיבדתי הכרה, הם שפכו לי מים על הפנים כדי להעיר אותי בשביל שהעינויים יוכלו להמשיך". בראיון, שנערך בשכיבה בגלל הכאבים הקשים, היא הוסיפה: "הם הצליפו לי בכל הגוף. הם השתמשו בי כשק איגרוף".

האימה הועצמה כאשר חודש לאחר חטיפתה, החוטפים גילו בטלפון שלה הוכחות לזהותה הישראלית. הם האשימו אותה בריגול - האשמה שהיא והגורמים הישראליים מכחישים בתוקף. כשסירבה להודות, היא נתלתה ועונתה שוב. "השן הזו חסרה בגללם", אמרה והצביעה על חור בפה.

איומי אונס והודאות כוזבות

אחד האירועים הטראומטיים ביותר היה כאשר הכלאי הבכיר, שכונה "הקולונל", נגע בקעקוע על ירכה ואיים לאנוס אותה. "הוא היה מלוכלך מאוד וממש אובססיבי למין", תיארה. החוקרים איימו עליה ללא הרף באיומי אונס, אך לא מימשו אותם, כך סיפרה.

כדי להפסיק את העינויים, צורקוב החלה להמציא "הודאות", בהודאה הראשונה טענה שפגשה עיתונאי צרפתי בבית קפה בבגדד כדי לארגן מחאות נגד הממשלה. החוקרים האמינו לה, והורידו אותה מהתלייה.

שיפור בתנאים אך ללא חופש

באוגוסט 2023, הועברה צורקוב למקום אחר. השינוי הגיע "בחסדי שמיים", כפי שתיארה. החוטפים החדשים לא עינו אותה, הביאו לה אוכל טוב יותר, ספרים, טלוויזיה ומטפל. ביוני 2024 אף שיפצו את חדרה ונתנו לה גישה למטבח ולשירותים. אך היא עדיין הייתה בבידוד במשך יותר משנתיים, בחדר ללא חלונות. "מעולם לא ראיתי את השמש", אמרה.

הלחץ האמריקני והשחרור

ממשל טראמפ הפעיל לחץ דיפלומטי אינטנסיבי על ממשלת עיראק. אדם בוהלר, שליח אמריקני לענייני בני ערובה, הפך לתומך נלהב והתעמת עם ראש ממשלת עיראק. גם מארק סבאיה, איש עסקים וידיד של טראמפ שמונה מאוחר יותר כשליח מיוחד לעיראק, מילא תפקיד מכריע. "אני באמת מאמינה שהייתי מתה אם הם לא היו מתמידים ונחושים כל כך", אמרה צורקוב.

ב-9 בספטמבר 2024, אחרי 903 ימי שבי, הועברה צורקוב לידי גורם עיראקי רשמי בבגדד. למחרת היא הועברה לישראל לטיפול רפואי. הרשומות הרפואיות שלה מתעדות פגיעות עצבים שעלולות להיות קבועות ומציינות צורך ב"שיקום פיזי ופסיכולוגי ארוך טווח" לאור ה"נזקים החמורים והטראומה המורכבת".

צורקוב אמרה שהחליטה לשתף את הסיפור שלה כדי לתת קול לעיראקים שעונו על ידי גדודי חיזבאללה. "מעולם לא ראיתי את השמש", היא חוזרת ומדגישה את הבידוד המוחלט בו הוחזקה במשך יותר משנתיים.