המאבק מתחדש: סוריה דורשת את רמת הגולן בחזרה - והלחץ ממדינות ערב

סוריה, בגיבוי טורקיה ומדינות ערביות נוספות, פתחה בקמפיין מדיני להכרה בריבונותה ברמת הגולן ובהשבתה לשליטתה. הקמפיין הזה מגיע במקביל ובניגוד מה למשא ומתן בין סוריה וישראל על הסדר בטחוני ביניהן.

ישראל, נזכיר, סיפחה את הגולן בחוק ב-1981, ורואה בו שטח בריבונות ישראלית מלאה. הריבונות הישראלית זכתה לתמיכה של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ בכהונתו הראשונה, בצו נשיאותי מיוחד שפרסם ב-2019. כאות תודה, הממשלה אז הכריזה על הקמת הישוב "רמת טראמפ".

את הקמפיין הנוכחי סימן נציג סוריה באו"ם, אברהים אולאבי, בנאום תוקפני כלפי ישראל במועצת הביטחון ביום שישי. אולאבי האשים את ישראל ביזימת תקריות צבאיות, בהפרת הסכם הפרדת הכוחות שלאחר מלחמת יום הכיפורים, ובהפרת ריבונות סוריה. הוא קרא לאו"ם ולמועצת הביטחון לנקוט בפעולה "תקיפה" כדי לעצור את הפעולות הישראליות בארצו.

אבל אולאבי לא הסתפק בכך. הוא דרש: "על הרשויות הישראליות להסיג את כוחותיהן משטחה הסורי, כולל רמת הגולן הכבושה, ומאזורים שבהם בוצעו פלישות לאחרונה, ולהימנע מהתערבות בענייניה הפנימיים של סוריה. הגולן יישאר ערבי וסורי, והוא לעולם לא יהיה נתון לפשרה או ויתור. ‏סוריה מאשררת מחדש את עמדתה הבלתי מעורערת לפיה רמת הגולן הכבושה היא חלק בלתי נפרד משטחה הריבוני - עמדה המושרשת במשפט הבינלאומי וזוכה לתמיכה חוזרת ונשנית בהחלטות האו"ם".

לסורים הצטרפו ארבע מדינות החברות במועצת הביטחון: אלג'יריה, סומליה, סיירה-לאון וגיאנה, שפרסמה מכתב פניה למועצה ובו הכרזה כי "הכיבוש (הציוני) של הגולן הסורי, יחד עם האתגרים הביטחוניים הנובעים מנוכחותו הבלתי חוקית של הצבא (הציוני) באזורים אלה, מהווים אתגר משמעותי ליציבותה הכללית של סוריה ומסבכים את המאמצים לשיקום המדינה".

את המכתב הציג עמאר בנג'מה, נציגה הקבוע של אלג'יריה באו"ם, והוסיף "אנו מאשררים מחדש כי הגולן הסורי הכבוש הוא חלק בלתי נפרד מסוריה, כפי שנקבע בהחלטת מועצת הביטחון 497. אנו דורשים סיום מיידי של התוקפנות (הציונית) ונסיגה מלאה מכל שטח סוריה, כולל הגולן הסורי הכבוש".

חבר הכנסת לשעבר צבי האוזר, יו"ר היחדה למען הגולן, אמר כי ישראל נותנת לגיטימציה לייצוב ממשל סורי חדש, שדורש בפה מלא בעלות על הגולן בכך שהוא לא מתנה ביסוס המשטר בוויתור על תביעות על הגולן או לכל הפחות מפעילה לחץ על האמריקנים לפעול בנושא.

לדבריו, ישראל נוהגת ברשלנות היסטורית שתאפשר בעתיד הלא רחוק גיבוש לחץ בינלאומי לרדת מהגולן. לדבריו, עצימת העיניים מהנושא תגבה מחירים אסטרטגים כבדים בעתיד.

גורם דיפלומטי ערבי המעורה בנושא אמר כי המהלך הסורי מקבל תמיכה וגיבוי מטורקיה, נותנת החסות העיקרית של הנשיא הסורי א-שרע, כחלק מהעימות השקט מול ישראל על השליטה על סוריה. ישראל תומכת בדרוזים באופן ישיר ובכורדים באופן חלקי - שתי הקבוצות שאינן חלק מהמשטר, וטורקיה תומכת במשטר הסוני האסלמיסטי.

גורם מדיני ישראלי מבהיר כי לישראל אין שום כוונה לוותר "ולו על סנטימטר ברמת הגולן", וגם לא על הנוכחות הצבאית בתוך שטח סוריה, כל עוד היא נדרשת להבטחת ביטחונה של ישראל. גורם מדיני אחר העריך כי הסורים מבקשים, באמצעות הקמפיין הזה, לקדם את המשא ומתן המתנהל מול ישראל על הסדר ביטחוני, משא ומתן שבינתיים מדשדש ולא מביא לתוצאות להם קיוו.

שגריר ישראל לאו"ם, דני דנון, מסר: "משטר שטובח בבני עמו ומאפשר לאיראן ולחיזבאללה לפעול משטחו איבד כל זכות מוסרית להטיף לישראל. ישראל לא תתנצל על הגנה על אזרחיה ולא תתעלם מניסיונות ההתבססות האיראנית בגבול הצפון".