חמאס ימשיך לפעול: הוא לא נעלם, רק מתארגן מחדש

בספטמבר 2013 הצליח נידאל אעמר, שוהה בלתי חוקי, לשכנע את החייל תומר חזן - השניים הכירו כשעבדו יחד במסעדה בבת ים - להגיע איתו אל הכפר שלו שבשומרון. שם, ביחד עם אחיו עבד אלסאלם אעמר, השניים כלאו, כפתו ולאחר מכן רצחו את תומר באכזריות, השליכו את גופתו לבאר, וישבו לתכנן ביחד את צעדיהם הבאים: כיצד יסחרו בגופה על מנת להביא לשחרורו של אחיהם מהכלא הישראלי, ששנה לפני כן דרש מהם לבצע, במילותיו, ״גלעד שליט 2״.

זה היה הלקח שלהם מעסקת שליט, במסגרתה תמורת שחרורו של גלעד שליט משבי חמאס, נתניהו הסכים לשחרר למעלה מ-1000 טרוריסטים ביניהם יחיא סינוואר, מי שהנהיג את טבח 7 באוקטובר.

אוקטובר 2025, ערב שבת האחרון, קיבלתי טלפון מיוסי, אחיו הגדול של תומר, שסיפר לי על שחרור רוצחי אחיו במסגרת עסקת החטופים הנוכחית. עוד הוא סיפר לי שלמד על שחרורם מהתקשורת. ״ההורים שלי תמיד אמרו שאם יש אפשרות להביא חייל חי להוריו - זה שווה כל מחיר״, הוא אמר לי, ״גם היום הם חושבים כך, עם כל הכאב״. לא חסרים רוצחים ״כבדים״ ברשימת 250 האסירים שישראל נדרשת לשחרר במסגרת העסקה הנוכחית (250 אסירים בנוסף ל-2000 טרוריסטים אחרים שייצאו לחופשי), - שחרור כל אחד ואחד מהם מזעזע וקשה לכולנו ובעיקר למשפחות היקרות של קורבנותיהם, אסור להישאר אדישים לכך - אבל נדמה לי שקשה להתחרות באירוניה הטרגית שמגולמת בשחרור רוצחיו של תומר חזן ז״ל: באיחור של 12 שנה, מדינת ישראל בעצמה מסייעת בידי שלושת הטרוריסטים הללו לממש את שאיפתם.

באופן אישי אני מאמינה שבהינתן האלטרנטיבות, ובעיקר באופן שבו נוהלה המלחמה והסיטואציה הצבאית המדינית אליה הובילה הממשלה הנוכחית, מדובר בעסקה שהיה על ישראל לקבל: ישראל מקבלת חזרה את החטופים אחרי שנתיים שבהם שהו בגיהנום עלי אדמות, גם את גופות החללים ועוצרת מפולת מדינית מסוכנת.

ועדיין - אי אפשר להתעלם מהמחירים הכבדים - כבדים מאוד - שכרוכים בעסקה. טורקיה זוכה במטוסי F-35 מתקדמים, בהידוק היחסים עם ארה״ב ובלגיטימציה בין לאומית. קטאר - מממנת החמאס ומי שאחראית לזרוע התעמולה האנטישמית האפקטיבית נגד המלחמה המוצדקת שנלחמנו - קיבלה התנצלות מראש ממשלת ישראל, ברית הגנה אמריקנית והכרה בינלאומית מחוזקת.

טורקיה וקטאר, ציר האחים המוסלמים, יקבלו גם דריסת רגל בגבול הנגב המערבי. הם אמורים לשלוח חיילים לאזור ולקבל כאן אחיזה.
מצרים השיגה את עצירת תוכנית ההגירה לשטחה. וחמאס, הארגון הרצחני זוכה בפרס הגדול: חסינות בזירה העולמית, נסיגת צה”ל, שחרור רוצחים המוני ושיקום נדיב של הרצועה.

יש שתי שאלות חשובות, שרק הזמן יענה עליהן: הראשונה - אם חמאס יעמוד על הרגליים ויתחמש, האם ישראל תפעל בעזה כפי שהיא פועלת ביו״ש? זה הכרחי. אנחנו מקווים שחמאס יפורק ורצועת עזה תפורז, אבל כבר ביום שישי אחה״צ שעות בודדות לתוך הפסקת האש, ראינו את אנשי חמאס מתפרסים עם נשקים במקומות מהם צה״ל יצא. את הנשקים הלא חוקיים בחברה הערבית לא מצליחים לאסוף, אני מודה שקשה לי להאמין ששנצליח ליטול מחמאס את הנשקים שלהם. והשאלה השנייה, האם ישראל תישאר על ציר פילדלפי ותשלוט בכל המעברים? גם זה תנאי הכרחי שחייבים לעמוד עליו, והחברה הישראלית תצטרך לגלות עמידות מנטלית שלא גילתה בעבר, להתעקש שלא למסור את ביטחון המדינה למיקור חוץ ולעמוד על השליטה הבטחונית שלנו ברצועת עזה. יש לדאוג לכך שהשליטה הביטחונית בעזה והחופש לפעול נשארים בידי ישראל. אסור ״להכיל״ שוב התעצמות של האויב, ויש לזכור שתושבי עזה שחונכו במשך שנים רבות לשנוא יהודים ולשאוף להשמדתנו לא ישנו את עורם ביום.

את העסקה הזו, שהביא הנשיא דונלד טראמפ בכישרון גדול (שהביא אותו גם לכתוב ספר בנושא: The Art of The Deal), וסיום המלחמה אחרי שנתיים קשות אנחנו חייבים בראש ובראשונה לנופלים, לפצועים ולמשפחותיהם – מי שהקריבו את חייהם כדי שנמשיך לחיות כאן. אבל אסור להתבלבל: זו איננה עסקת שלום. זהו הסכם הפסקת אש בלבד. המציאות במזרח התיכון שונה מהפנטזיות. חמאס ימשיך להכות ביהודה ושומרון, בעזה ובזירה העולמית עם חסינות. הארגון לא נעלם, הוא רק מתארגן מחדש. אם מישהו חושב שסיום המלחמה פירושו קץ הטרור, הוא טועה: גם אם ישנה את פניו, הוא יופיע מחדש, קטלני ואכזרי כפי שהכרנו.

אינני יודעת מי יהיה הרוצח הבא שישאף לממש את הלקח שנלמד משחרור רוצחיו של תומר חזן ז״ל, אין באפשרותנו גם לדעת מי יהיה הקורבן שלו; אני כן יודעת שבחלוף 72 שעות מכניסת הפסקת האש לתוקף - לאחר שנשמח ונתרגש, בצדק, בשובם של אחינו ואחותנו מיד צר - נצטרך לשאול את עצמנו מה הלקח שאנחנו למדים מהמלחמה הזאת. איך לא לחזור לקונספציות של 6 באוקטובר, איך לא לצאת מהמלחמה הזאת כמעוד ״סבב״ מול החמאס. בזה תיבחן העסקה. בזה ניבחן כולנו.