מאז כניסתו של הנשיא טראמפ לבית הלבן ועסקת התצפיתניות אותה כפה על חמאס בינואר 2024, בהבטיחו גיהנום אם לא תבוצע, לא עלה בידי הממשל האמריקני לקדם עסקה, מלבד חזרתו של החייל עידן אלכסנדר.
מעת לעת אף עלה גיחוך על פניהם של פרשנים רבים כשטראמפ העלה הצעה לסיום המלחמה או איים על חמאס. התחושה היתה כי הפסקת המלחמה והעסקה מתרחקים ואין בכוחה של ארה"ב להוציאה לפועל.
למרות כל הגיחוכים, טראמפ, שידוע כאיש עסקים עקשן, המשיך בנחישות לעבוד מאחרי הקלעים כדי להגיע לעסקה. נקודת המפנה המשמעותית הגיעה לאחר התקיפה הישראלית הלא מוצלחת בקטאר, והיא שיצרה את התנאים המתאימים ואת ההזדמנות עליה עט הנשיא.
ישראל נתפסה בעמדת נחיתות והתנצלות מול הנשיא, וקטאר שיחקה עד הסוף את תפקיד הנפגעת, טראמפ ידע לנצל נקודת שפל זו ולהביא הסכם בו תהיה קטאר שותפה, וישראל לא תוכל לעמוד מנגד ולהגיד לא.
השלב הבא היה להביא את החמאס לעסקה. הנשיא טראמפ עט על שעת הכושר והחליט להביא לעסקה רחבה אחת בה יוביל להפסקת הלחימה בעזה, להרחבת הסכמי אברהם וליצירת מזרח תיכון חדש - וכל זאת בעיקה אחת, שהמפתח לתחילתה יהיה הסכם הפסקת המלחמה בעזה והחזרת החטופים.
עסקה כזו, מרובת משתתפים ואינטרסים עשויה היתה לדעתו להכריח את חמאס להגיע לשולחן. ג'רארד קושנר, חתנו של הנשיא, שלו מערכת יחסים טובה עם חלק מהמדינות במזרח התיכון מתקופת היותו השושבין של הסכמי אברהם, נקרא לדגל.
במהלך מהיר הוא בנה קואליציה איסלמית – ערבית מאינדונזיה ועד טורקיה דרך מדינות המפרץ וסעודיה, ואפילו סוריה ולבנון. היה ברור כי חמאס יתקשה לעמוד בפני קואליציה כזו, והוא יהיה חייב להגיד כן ולהצטרף לעסקה.
תשובתו של חמאס להצעה שיכולה להיחשב גם כ"לא תודה", נתפרשה ע"י הנשיא טראמפ כתשובה חיובית והוא מיהר להצהיר שזהו יום גדול ולייצר מומנטום חיובי שמחייב את ישראל לנצור את האש ולהתחיל במגעים עם חמאס.
ברור כי עוד ארוכה הדרך לעסקה שבה נראה את החטופים שבים הביתה, אך התנאים לגיבוש עסקה אכן הבשילו. עדין יידרשו ויתורים לא פשוטים מצידה של ישראל ולחצים פוליטיים עלולים לשבש את העסקה המתרקמת. החל ממוצ"ש יחלו לחצים של מפלגות הימין על ראש הממשלה, והם ילכו ויגברו כשיובן שהעסקה בדרכה להיחתם.
העסקה כוללת בתוכה ויתורים ישראלים, כגון: נוכחות פלשתינית בכוח השיטור בעזה והקמת יישות מדינית פלשתינית בעתיד, במידה ויבשילו תנאים.
בנוסף, קיימת עמימות בכל הקשור לשליטה ביטחונית ישראלית ולרוחבו של הפרימטר (כולל בפילדלפי) עליו תשלוט ביטחונית. ישראל כמובן תיאלץ לשחרר רוצחים עם דם על הידיים, עצורים עזתים ופלשתינים רבים. למרות הויתורים הישראלים, עדין העסקה הזו נראית כמו הסכם כניעה של חמאס ואפשר להגדירה כניצחון ישראלי.
התקיפה האכזרית והברברית של חמאס על מדינת ישראל ב-7 באוקטובר 2023, שבה נשרפו נאנסו ונרצחו 1,200 ישראלים באכזריות נוראה, ונחטפו 251 איש ואשה, הביאו את מדינת ישראל להגיב במלחמה שערה שנמשכת כבר שנתיים.
מחירי המלחמה הם עצומים וכבדים, ובד בבד גם הישגיה גדולים. הציר האיראני בראשות חיזבאלה הושמד, סוריה של אסאד התמוטטה ואיראן ספגה מכה קשה מאוד שטרם ידועים כל השלכותיה.
העסקה הנוכחית מביאה לא רק להפסקת המלחמה והחזרת החטופים, אלא בונה בסיס טוב למזרח תיכון חדש עם הסכמי שלום בין ישראל ומדינות רבות, ובראשן סעודיה ואינדונזיה, ואולי גם הפשרת יחסים עם טורקיה. ניתן לומר בזהירות המתבקשת כי במידה ואכן העסקה הזו תבשיל ניתן לצפות לעתיד טוב יותר לישראל ולאזור כולו.