הסבלנות פקעה | מצרים לבכירי חמאס: "זה הצ'אנס האחרון שלכם"

לחץ ערבי וטורקי כבד מופעל על חמאס להשיב בחיוב לתוכנית טראמפ לסיום המלחמה בעזה, תוך הבטחה כי ניתן יהיה לדבר על הפרטים ולהכניס בה שינויים שלא משנים את מהותה.

לפי שני מקורות דיפלומטיים ערביים, בפגישה היום (שלישי) שבה הציגו ראש ממשלת קטאר מוחמד אל־תאני וראש המודיעין המצרי חסן רשאד את התוכנית לבכירי חמאס שעימם נפגשו, האווירה הייתה מתוחה.

בכירי חמאס הביעו מחאה על כך שקטאר הצטרפה לתמיכה בתכנית "הציונית", ולא השאירה מרווח מספיק למו"מ. מנגד, אל־תאני הזכיר להם כי הם עומדים בפני כיבוש ישראלי מלא של הרצועה ואמר כי זה ההסכם הטוב ביותר שניתן היה להשיג.

הוא הבטיח כי יעביר את השגותיהם לארה"ב וכי ניתן יהיה לדון על אופן יישום ופרטי כמה מהסעיפים, אך מבלי לשנות את המהות. ראש המודיעין המצרי היה נימוסי הרבה פחות ובין השאר אמר לבכירי חמאס "האדי אל פורסאט אל אח'ירה" - זה הצ'אנס האחרון שלכם.

אל־תאני ורשאד הדגישו את יתרונות ההסכם, שחרור האסירים, נסיגת צה"ל ועימה ביטול הכוונה לכיבוש לשם התיישבות, וכן את האפשרות לשקם את הארגון הרחק מידה הארוכה של ישראל להשתתפות פוליטית עתידית במדינה הפלשתינית.

דרישות להבהרות

חמאס כבר הגיש לקטאר שורה של דרישות להבהרות לגבי התוכנית. לפי גורם דיפלומטי ערבי מהמפרץ, דרישה אחת היא להבטיח את עתיד בכיריו מפני התנקשויות ישראליות בעתיד. בהסכם נאמר כי מי מהם שיביע נכונות לחיות בדו קיום עם ישראל יקבל חנינה, לגבי היתר נאמר כי הם יוכלו לצאת בבטחה למדינות מקלט אך ללא התחייבות ישראלית שלא לפגוע בהם.

דרישה שנייה היתה הבהרה לגבי קצב הנסיגה של צה"ל, חמאס דרש בעבר כי שחרור החטופים יבוצע עם נסיגה של צה"ל לפרימטר, ובהסכם שורטטה מפה של נסיגה הדרגתית בשלושה שלבים המותנים בהתקדמות ההסכם.

כמו כן, ביקש חמאס הבהרות להתחייבות האמריקנית והבינלאומית לשמירה על הפסקת האש לאחר שחרור החטופים, והביע הסתייגות משחרור מלא של כולם כבר בימים הראשונים (בתוך 72 שעות, דברי טראמפ) שלאחר החתימה. חמאס טוען כי ייקחו כמה וכמה ימים ואולי שבועות, עד שניתן יהיה לארגן שחרור של כל החטופים, חיים וחללים.

חמאס ביקש הבהרות מתי תתבצע הנסיגה המלאה מהרצועה ובאיזה תנאים. לפי הגורם הדיפלומטי, חמאס הביע את התנגדותו העקרונית לסוגיית מסירת הנשק ה"הגנתי", אך לא הודיע עדיין על עמדתו הסופית בסוגיה. הפילוג הפנימי בתוך חמאס עשוי לעכב את מתן התשובה והבכירים המקורבים לאיראן, זאהר ג'ברין וניזאר עוודאללה, הם המכשול העיקרי העומד בפני מתן תשובה חיובית של הארגון.

הגורם הדיפלומטי הערבי אומר כי התנהלות חמאס כעת מהוססת בשל התמיכה המלאה של כל מדינות ערב בהסכם לרבות קטאר, ובנוסף גם הספונסרית השנייה שלו, טורקיה, מצדדת בקידום ההסכם וצפוי כי תמלא תפקיד ממשי יותר במהלכים מולו. היחידה שנותרה עימו כעת היא איראן, אך היא מצויה בבעיות משלה עם הפעלת מנגנון עיצומי ה"סנאפבק".

"התמיכה הפתיעה אותנו"

ההערכה כעת הן במדינות ערב והן בוושינגטון ובירושלים היא כי חמאס ישיב בחיוב, אך ידרוש מו"מ על שינויים. אל־תאני כבר אמר אתמול כי סוגיית הנסיגה של כוחות צה"ל "דורשת הבהרות" וש"צריך לדון בה".

הוא הוסיף כי "התוכנית עדיין בתחילתה ודורשת פיתוח, ואנחנו מנסים ליצור מסלול שישמור על על זכויות הפלשתינים". הדברים נשמעים כמו ניסיון התנצלות של קטאר על תמיכתה בתוכנית. אך מנגד הנשיא טראמפ הבהיר חד משמעית כי לחמאס יש שלושה־ארבעה ימים להשיב על תוכנית השלום שהציג, ולאחר מכן לישראל יהיה חופש פעולה להמשיך להילחם בארגון.

במסגרת כינוס של הפיקוד הצבאי האמריקני בווירג'יניה אמר הנשיא: "חסרה לנו חתימה אחת שאנחנו צריכים, והם (חמאס) ישלמו בגיהנום אם זה לא יקרה. אני מקווה לטובתם שהם יחתמו ויגרמו למשהו נהדר מאוד".

גורם אמריקני אומר כי התחייבות קטאר להבאת חמאס להסכמה היתה ברורה וכי קטאר קיבלה תמורה משמעותית למחויבותה זו. "התמיכה הבינלאומית הרחבה בתכנית הפתיעה גם אותנו", אומר הגורם. לדבריו, "צריך למנף אותה להביא לסיום המלחמה ממש בקרוב ולהתחלת תהליך השיקום של הרצועה לקראת ההתקדמות לשינויים האזוריים".

שיחות ארוכות

בתוך כך, הרשות הפלשתינית דורשת מקטאר כי תעמוד בהתחייבותה לשכנע את חמאס לקבל את תוכנית טראמפ, לרבות ובעיקר מסירת הנשק, ולא תאפשר לו להתחמק באמצעות דרישות לשינויים בתוכנית. כך מוסרים שני גורמים דיפלומטיים ערבים. לפי אותם גורמםים, חסיין א־שייח', סגנו של אבו מאזן ניהל ביממה האחרונה שיחות ארוכות עם דוחא ועם קהיר, והבהיר כי מבחינת הרשות העדיפות העיקרית היא הפסקת הלחימה לאלתר והתחלת שיקומה של הרצועה.

היום נחשף ב"ישראל היום" כי ישראל כבר קיבלה רשימה של פקידים בכירים וזוטרים האמורים לנהל אדמיניסטרטיבית את שיקום הרצועה, כדי לוודא שאינם מקושרים לארגוני הטרור.

רוב הפקידים הללו עבדו ברשות הפלשתינית בארגונים של האו"ם או בארגונים בינלאומיים אחרים. מקצתם כבר החלו לעבוד במשימות שיקום ראשונות בתחומי החינוך הבריאות והתשתיות, באזורים ההומניטריים במוואסי בחאן יונס וברפיח.