השבוע רם-הדרג של העצרת הכללית ה־80 של האו״ם – האירוע הדיפלומטי המרכזי ביותר בלוח השנה הבינלאומי יחול השבוע. במשך שישה ימים יישאו ראשי מדינות נאומים מעל בימת השיש הירוק באולם העצרת, לצד כנסים ופסגות נלוות שישאפו לעצב את סדר היום העולמי. השנה, תחת הסיסמה "טובים יותר יחד: 80 שנה ויותר לשלום, פיתוח וזכויות אדם", מתכנסים המנהיגים על רקע משברים גלובליים קשים – מלחמות בעזה ובאוקראינה, מתיחות סביב איראן והביקורת על עצם תפקודו של האו״ם. מזכ"ל האו״ם אנטוניו גוטרש הזהיר כי ״העולם מצוי במים סוערים, חסרי תקדים״ שלא ידע מזה עשורים.
מלבד נאומי העצרת, כנס משמעותי יהיה "ועידת שתי המדינות" שיפתח את השבוע ביום שני, תחת נשיאות משותפת של צרפת וערב הסעודית. הועידה, המהווה המשך לכנס בנושא שהתקיים ביולי, נועדה לקבע צעדים "בלתי הפיכים" בדרך למדינה פלשתינית עצמאית.
"הצהרת ניו יורק", שנוסחה ביולי וקיבלה רוח גבית בהחלטת עצרת מ-142 מדינות, כוללת הקמת מנגנון ניהולי זמני בעזה, שיקום הרצועה וצעדים לעבר פתרון קבע. בין המדינות שהצטרפו נמצאות בריטניה וקנדה, שצפויות להכריז בוועידה רשמית על הכרה במדינה פלשתינית. זאת למורת רוחן של ישראל וארה״ב המתנגדות בחריפות, בטענה כי מדובר ביוזמה חד־צדדית שמנותקת מהמציאות ומהווה "פרס לחמאס".
את נאומי המנהיגים תחת "הויכוח הכללי" (General debate) בעצרת תפתח ביום שלישי, לפי המסורת, ברזיל, אך מיד לאחריה צפוי נאומו המדובר של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ. זהו נאומו הראשון בדוכן האו״ם מאז חזרתו לבית הלבן השנה. טראמפ צפוי להתגאות בהישגיו בזירה הבינלאומית, בהם "סיום שבע מלחמות", כלשונו, תוך התייחסות פרטנית לעימות מול איראן בו הרפובליקה האיסלאמית ראתה את שלושת מתקני הגרעין המרכזיים שלה מופצצים בידי ארה"ב.
כל זאת על רקע מהלכיו של הנשיא לקיצוץ הסיוע והפסקת המימון לגופים כמו אונר״א ואונסק״ו, כאשר הוא ממשיך בקו התקיף נגד מוסדות הארגון. אל הנשיא צפוי להצטרף מזכיר המדינה, מרקו רוביו, והשגריר הטרי לאו"ם שאושר בסנאט רק בשישי, מייק וולץ.
ברביעי יגיע תורו של נשיא סוריה החדש, אחמד א־שרע, בנאום הבכורה שלו באו״ם מאז הפלתו של משטר אסד בסוף השנה שעברה. הופעתו תשקף את הניסיון של המשטר החדש לקבל לגיטימציה בינלאומית. א־שרע מתכוון לבקש מהקהילה הבינלאומית "סבלנות ותמיכה" במאמציו לייצב את סוריה, לשקם את הכלכלה החרבה ולבסס יחסים חדשים עם הקהילה הבינלאומית לאחר שהוקצתה על רקע מלחמת האזרחים במדינה.
עצם קבלת הוויזה למשלחתו והשתתפותו במליאה נתפסת כסימן להכרה הראשונית בממשלתו, למרות המשך האלימות הפנימית והחשדנות כלפיו בזירה האזורית. בימים האחרונים נפוצו דיווחים על התקדמות במשא ומתן על הבנות בטחוניות בין דמשק לירושלים, במה שיכול להתבשל להסכם ביטחוני היסטורי בין המדינות בחסות (ובלחץ) אמריקני. עם זאת, לפי שעה אין אינדיקציה ברורה לחתימה על הסכם שכזה בעצרת.
בחמישי יישא דברים נשיא הרשות הפלשתינית מחמוד עבאס, אם כי באמצעות הודעה מוקלטת. זאת משום שממשל טראמפ סירב להעניק ויזות למשלחת הבכירים הפלשתינים, ולאחר שהעצרת הצביעה ברוב גדול לאפשר לו לנאום מרחוק. עבאס צפוי להודות למדינות שהכירו במדינה פלשתינית ולשרטט את חזונו למדינה, תוך גינויים חריפים לישראל על רקע המלחמה ובכלל. הופעתו בצל הוועידה הצרפתית-סעודית נועדה לחזק את המומנטום הבינלאומי סביב הכרה במדינה פלשתינית ולהפעיל לחץ בינלאומי על ישראל וארצות הברית.
בשישי יהיה זה תורו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, בנאום ה־14 שלו בעצרת הכללית. נתניהו יעלה לדוכן בשעה שישראל מתמודדת עם לחץ בינלאומי כבד: דוח ועדת חקירה באו״ם שהאשים את ישראל ב״רצח עם״ בעזה, תביעה שבוחנת את ההאשמה המופרכת בבית הדין הבינלאומי לצדק (ICJ), ואף צווי מעצר שהוטלו על נתניהו עצמו ושר הביטחון לשעבר יואב גלנט על ידי בית הדין הפלילי הבינלאומי (ICC).
כל אלו בנוסף לסוגיית ההכרה במדינה פלשתינית. בנאומו צפוי נתניהו לדחות את ההאשמות, להזכיר את החטופים שעדיין מוחזקים בידי חמאס ולקרוא לקהילה הבינלאומית לעמוד לצד ישראל מול מה שכינה בעבר "שקרים וצביעות בינלאומית". עבור נתניהו, מדובר ברגע מבחן אישי ופוליטי חסר תקדים.
בהמשך אותו היום, ינאם נשיא צרפת עמנואל מקרון, שכאמור הינו ממובילי היוזמה להכרה במדינה פלשתינית. מקרון צפוי להציג את תוצאות "ועידת שתי המדינות" כהישג היסטורי ולקרוא להמשך יישומה המלא של "הצהרת ניו יורק", וזאת למרות התנגדות ירושלים ו-וושינגטון. הכרזתו הצפויה על הכרה רשמית במדינה פלשתינית בוועידה עצמה נועדה לשמש נקודת שיא במאמץ הדיפלומטי הצרפתי, אך גם עלולה להוביל להתנגשות חריפה עם ישראל וארצות הברית. מקרון ינסה למצב את צרפת ככוח מוביל בשיקום האמון במערכת הבינלאומית ולשרטט מסלול לעבר שלום אזורי, זאת תוך שנשיא הרפובליקה מתמודד עם משבר פוליטי מבית שכולל שפל תמיכה היסטורי בנשיאותו מאז נכנס לארמון האליזה ב-2017.
כך, לאורך השבוע, ניו יורק צפויה להפוך לבירת העולם. זו תהיה הצגה של עימותים חריפים, הכרזות היסטוריות וניסיונות להחיות מחדש את פתרון שתי המדינות. זהו שבוע רגיש במיוחד עבור ישראל בו יופעל עליה לחץ בינלאומי חסר תקדים, אך מקביל לתמיכה האיתנה שמקבלת ישראל מנשיא ארה"ב. כפי שהגדיר זאת מזכ"ל האו"ם: ״זהו גביע העולם של הדיפלומטיה״, ובמקרה של ישראל, איש לא יודע איזו קבוצה תנצח.