דרמר רקם, רוב השרים הושארו בעמימות: כך נולד המבצע בדוחא

מבצע "פסגת האש" היה מרשים ודרש תעוזה מדינית ומבצעית. טוב שהיה מי שהוציאו אותו לפועל לפני סיום המלחמה שבאופק - נתניהו, כ"ץ וזמיר - ההישג על שמם. במהלך השנה האחרונה ההצעה לחיסול בכירי חמאס בחו"ל הוכנה על ידי הדרג הביטחוני שהציע אותה בתורו לדרג המדיני - מקבלי ההחלטות. אלא שמסיבות שונות ובראשן התנגדות אמריקנית ההחלטה נדחתה.

אור ירוק עקרוני מהבית הלבן או לפחות הסכמה שבשתיקה הגיעה באמצעות אותו השר שזוכה לקיתונות של לעג בתקשורת על תפקודו, מקורבו של נתניהו רון דרמר, שנשלח רק לאחרונה לוושינגטון לסדרת פגישות. התוכניות ששכבו במגירה קיבלו אור ירוק בישיבת הקבינט המצומצם אך על התזמון היו מופקדים רק נתניהו וכ"ץ. גם הבית הלבן עודכן תוך כדי ביצוע. כינוס הבכירים בנקודה אחת בדוחא - גזר את גורלם.

בעוד שרי הקבינט הרחב נותרו בערפל כדי לשמור על סודיות הביצוע עד לרגע האמת, רק פורום השביעייה - נתניהו, כ"ץ, דרמר, סער, דרעי, בן גביר וסמוטריץ' - שרי הקבינט המצומצם ידעו כי היעד הבא הוא לא רק הרחבת המבצע בעזה אלא חיסול החשבון עם מי שעומדים בראש ארגון הטרור גם ממקום מושבם בדוחא.

המדינה שנתפסה כעיר מקלט בשל קשריה עם ארה"ב איבדה מבכורתה באחת. כפי שהוכיחה ישראל בפעולתה נגד ארגון ספטמבר השחור, אין מסתור יעיל דיו למי שדם 1,200 ישראלים על ידיו, ומי שכבר שנתיים כמעט מחזיק בחטופים ועדיין מאיים להכניע את ישראל מדינית באמצעותם.

המסר מ-7 באוקטובר

בחגיגות יום העצמאות האמריקני בירושלים אמר נתניהו: "ראשי הטרור לא יהנו מחסינות. אויבנו צריכים לדעת דבר אחד - שמאז הקמת מדינת ישראל - דם יהודי איננו הפקר. אמרתי בתחילת המלחמה שאיש ממבצעי הטבח לא ייצא מזה. אני עושה זאת כדי להבטיח את ביטחונם של הדורות הבאים. 'ארדוף אויביי ואשיגם ולא אשוב עד כלותם'".

למרבה המזל השאלה המנחה ששאלו קברניטי המדינה וצה"ל לא הייתה האם יש תחליף לבכירי חמאס, אלא עד כמה הביצוע יכול להיות מושלם. המסר עליו החליטו מיליוני ישראלים ב־7 באוקטובר כשדם אחיהם עוד לא נוקה הוא שאת חמאס יש להשמיד.

בהערכת מצב שקיים זמיר לאחר חיסול אבו-עוביידה הוא אמר: "רוב הנהגת החמאס חוסלה והיד עוד נטויה. מרבית הבכירים שנותרו יושבים בחו"ל ונגיע גם אליהם". אמר וביצע. אפילו השרה סטרוק שמבקרת את הקו הביטחוני לא פעם, בירכה על ההחלטה האמיצה.

מאחורי הקלעים נראה כי הסכמת ארה"ב לצעד כה נועז מצד ישראל מסמלת כי גם לנשיא ארה"ב דונלד טראפ נמאס מגרירת הרגליים וממשחקי הכוח של חמאס. ארגון הטרור לא מצמץ כשדחה הלכה למעשה את הצעת סיום המלחמה שהציע נשיא ארה"ב בכבודו ובעצמו.

כל מי שרוצה לראות את המלחמה מסתיימת כבר מבין שנדרש לעבור בדוחא - גם לחיסול חמאס וגם לפגיעה קשה בתדמית של המדינה שמשחקת על כל המגרש - גם מממנת טרור וגם קיבלה הכשר כמתווכת הוגנת שיכולה לחלץ את החטופים מידי בת החסות שלה במזרח התיכון.

מה שבאופוזיציה שכחו

כפי שלא ניתן היה לסיים את המלחמה כשחמאס משמר עתודת הנהגה מחוץ למנהרות הטרור ולצפות כי ניסיונותיו לחיסול המדינה היהודית יתייתמו לפתע, כך לא ניתן היה לצפות לפריצת דרך במשא ומתן לסיום המלחמה והחזרת החטופים כשקטאר נהנית מחסינות דיפלומטית - לעתים קרובות מדי גם בהסכמה של ההנהגה הישראלית. דווקא עכשיו אפשר אולי לצפות שמה שלא התקדם במשך חודשים יבוא כעת לכדי ביטוי.

כשברור שישראל לא בוחלת באף צעד בדרך להשגת מטרותיה, שאף מחבל בחליפה לא חסין - ניתן יהיה להכניע את חמאס, לסיים את המלחמה ולהשיב את החטופים. זה יכול לקרות בהמשך הפעלת הכוח או בהסכם כפי שאמר נתניהו אתמול שוב, כשהודיע שהצעת טראמפ בתוקף.

בתוך כך מדהים היה לראות אמש כמה מהר עברה האופוזיציה בישראל מברכות על הביצוע המרשים לתמיהה על העיתוי, הפגיעה במשא ומתן וכמובן בגורל החטופים. כמעט היה נדמה שמדובר באנשים שלא היו כאן ב-7 באוקטובר ונחשפו למראות המחרידים בהוראת צמרת חמאס ובברכתה.

גם מי שלכאורה שכחו את המראות, מזכירים ובצדק מזה חודשים ומדי יום כי קטאר היא מדינת אויב ביחס לעבודת יועציו של ראש הממשלה נתניהו בשירותיה, איך בן רגע היא הפכה חסידת אומות עולם ומתווכת הוגנת שרק ביכולתה להשיב את החטופים? רק ההיסטוריה תשפוט את גודל ההישג.