שגריר בריטניה: "כיבוש עזה הוא טעות, ההכרה בפלשתין נועדה לבודד את חמאס"

״כיבוש עזה - הוא טעות״, כך אמר היום (חמישי) שגריר בריטניה בישראל סיימון וולטרס, בתדרוך לכתבים שנערך ערב דיון הקבינט המדיני-ביטחוני בסוגייה, ובצל ההכרה הבריטית הצפויה במדינה פלשתינית במהלך כינוס העצרת הכללית של האו״ם בחודש הבא.

״צה״ל השיג את כל מה שניתן להשיג צבאית בעזה״, הבהיר השגריר. ״הפתרון חייב להיות דיפלומטי ופוליטי, אולי עם גיבוי צבאי, אבל בעיקרו - דיפלומטי. אנחנו לא מאמינים שפעולה צבאית נוספת תשיג משהו מלבד מותם של חטופים ופגיעה באזרחים״.

השגריר נדרש להצהרת ראש הממשלה הבריטי קיר סטארמר על הכרה אפשרית במדינה פלשתינית בחודש הבא. אמנם ההחלטה טרם התקבלה סופית, אך קשה לראות איך התנאים שהציב סטארמר - הפסקת הלחימה, עצירת הרחבת ההתנחלויות והימנעות מצעדים החותרים תחת פתרון שתי המדינות - יתממשו תוך חודש ותחת הרכב הממשלה הנוכחית.

״אני רוצה להבהיר שההצהרה הבריטית היא חלק מחבילה גדולה שנועדה לבודד את חמאס ולסלול את הדרך לעבר חזון של שלום במזרח התיכון״, הסביר וולטרס. הוא הזכיר את ההצהרה מהוועידה בניו יורק לפני עשרה ימים, בהובלת צרפת וסעודיה: ״חתמו עליה מדינות גדולות - סעודיה, מצרים, כל הליגה הערבית, וגם טורקיה ואינדונזיה - כולם קראו לעתיד שבו מדינת ישראל ולמדינת פלשתין חיות זו לצד זו״.

״למעשה, העולם המוסלמי והערבי מקבל פה אחד את מדינת ישראל ומצפה ליחסים נורמליים ושלווים עם ישראל״, הדגיש. בהצהרה גינו המדינות את חמאס על ה-7 באוקטובר, דרשו שחרור מיידי של החטופים וקראו לחמאס למסור את נשקו ואת השליטה בעזה.

השגריר למעשה מתאר את ההיגיון המנחה את עיקרו של המהלך האירופי להכרה במדינה פלשתינית: כל עוד ישראל הכירה עקרונית בפתרון שתי המדינות, היא נהנתה מהגנה בזירה הבינלאומית. ברגע שמדיניות הסיפוח של סמוטריץ׳ ובן גביר הפכה למדיניות רשמית, מדינות אירופה חשות צורך להביע התנגדות - ולו סמלית. מבחינה מסוימת, ההכרה הזאת היא המשכה של מדיניות הסנקציות נגד אותם השרים.

השגריר הסביר שאילו התקיים תהליך שלום פעיל, בריטניה הייתה מתאימה את עיתוי ההכרה. ״אבל אין תהליך. וזו הבעיה״, אמר. ״במקום זאת אנחנו רואים דמויות בישראל שקוראות להתנחלויות ולסיפוח עזה וסיפוח הגדה המערבית. התקפות יומיות בגדה המערבית על ידי קיצונים שנראה שאין להן השלכות״.

עבור סטארמר שעומד בראשות מממשלת הלייבור, שכבר במצע הבחירות שלה התחייבה להכיר במדינה פלשתינית הלחץ הפנימי היה גדול במיוחד, וזאת על אף שלאורך המלחמה הצליח לדחות דרישות פנים מפלגתיות לאמברגו נשק או צעדים דומים נגד ישראל.

״אני מבין שעבור ישראלים רבים הרעיון של מדינה פלשתינית מעורר חשש״, הודה וולטרס, ״אבל בריטניה מחויבת לחלוטין לביטחון ישראל. הגנו על ישראל מטילים ומל״טים איראניים באפריל האחרון באמצעות חיל האוויר המלכותי״.

בתגובה לביקורת הישראלית שההכרה תהווה פרס לחמאס, אמר השגריר כי ״זה לחלוטין וקטגורית לא כך. חמאס הוא ארגון טרור רשום בבריטניה כבר שנים רבות. מה שחמאס רוצה זה השמדת מדינת ישראל. הם לא רוצים את פתרון שתי המדינות. הם לא רוצים שפלשתינים וישראלים יחיו בשלום״.

אם חמאס טוען שהוא מרוצה מההכרה, הוסיף השגריר, ״הייתי אומר שההצהרה הזו של חמאס היא ניסיון של ארגון כושל ונכשל לתבוע קרדיט במקום שבו הם לא השיגו כלום, רק מוות והרס, וזה ניסיון שלהם לתמרן אותנו בדיוק כמו שהם מנסים לתמרן דרך שחרור הסרטונים הנוראיים האלה. תעמולת חמאס היא חלק מרכזי במאמץ שלהם, ואני לא חושב שאנחנו צריכים להיתפס לזה״.

השגריר מוסיף כי בריטניה בחרה שלא להפוך את שחרור החטופים ל"תנאי מפורש״ להכרה במדינה פלשתינית כדי לא לאפשר לחמאס לצייר זאת כהישג, אך נראה שיש קושי בכך שהממשלה הבריטית כן דורשת סיום של המלחמה – שקשה לראות כיצד הוא מתרחש ללא שחרור החטופים.

אך למרות העמדה העקרונית לגבי מדינה פלשתינית, מה שללא ספק תרם לה היו התמונות שיצאו מעזה – ודחפו את המיינסטרים האירופי להצטרף לחוגים הפרו-פלשתיניים בדרישה לצעדים נגד ישראל. ״המצב ההומניטרי בעזה הוא פשוט מחריד״, אמר. הוא הודה שייתכן שחמאס מנצל את המצב לתעמולה, אך הדגיש כי ״כמה תמונות מבוימות לא מסבירות או מצדיקות משבר הומניטרי נוראי. הראיות למה שקורה שם הן ברורות מאוד ולא תלויות בתמונה או שתיים״.

״אנשים רואים את זה בעיתונים שלהם, בפידים של הרשתות החברתיות שלהם, בטלוויזיה, והם דורשים פעולה, ואנחנו דורשים פעולה״, אמר. ״זה חייב להשתנות. זה קטסטרופלי לפלשתינים. זה גם קטסטרופלי לישראל, ולנזק למוניטין שלה״.

השגריר קרא לישראל לחזור למדיניות של ״הצפת הרצועה בסיוע״ שהוכרזה בשנה שעברה אך ״מעולם לא יושמה במלואה״. לטענות על גניבת סיוע על ידי חמאס השיב: ״אם יש לך סיוע זמין בחופשיות בכמויות גדולות, אין צורך לגנוב סיוע כי הוא בשפע. אתה גונב דברים שהם נדירים, לא דברים שזמינים בחופשיות. זה בעצם כלכלה״.

״הממשלה הבריטית מחויבת ליחסים חזקים ומשגשגים עם ישראל ועם ישראלים״, סיכם השגריר. ״המחויבות שלנו לביטחון ישראל היא איתנה, אבל אנחנו מאמינים שהדרך הטובה ביותר להבטיח את הביטחון הזה לטווח הארוך היא דרך פתרון מדיני״.