שורד השבי בכנסת: "הייתי עד לחטופה שהצמידו לה אקדח לראש" | צפו

שורד השבי קית' סיגל נכח היום (שלישי) בוועדת חוץ וביטחון בכנסת. בדיון הוא תיאר את חשיפתו לאלימות הקשה במהלך שהותו בשבי.

"באתי לפה כדי לספר על הקושי שם ולהמחיש עד כמה שאני יכול את הסבל של חמישים החטופים שעדיין שם", אמר סיגל בפתח דבריו. "אני הייתי שם 484 יום, הם שם 641 יום. קשה מאוד לתאר במילים את הסבל שהם עוברים".

הוא סיפר על עמרי מירן, החטוף שטרם חזר: "הוחזקתי יחד עם עמרי מירן. יש לו אישה ושתי בנות קטנות. הניתוק מהמשפחה מייסר כשלעצמו, וזה מבלי להזכיר את האלימות וההתעללות. איימו להרוג אותי כמה פעמים, הצמידו נשק לראש שלי, וגם ראיתי חטופים וחטופות שחוו אלימות קשה ביותר ואיומים בלהרוג. הייתי עד לחטופה שעברה עינויים קשים, הצמידו מוט חד למצח שלה, הצמידו אקדח לראש שלה".

עוד הוסיף: "המראות אלה רודפים אותי עד היום הזה, וזה נהיה קשה יותר ויותר. אני אמנם חזרתי בגוף, אבל חלק ממני נשאר בעזה, עם עמרי ועם גלי וזיו ברמן. הם שם סובלים כל דקה. הפרידו אותם בשבי, הם נפצעו. אבא שלהם דורון במצב רפואי קשה מאוד.

הייתי גם עם מתן אנגרסט, שנפצע קשה ב-7.10 וסוחב איתו את הפציעות שלא הגלידו עד היום. היינו צריכים לבקש ולהתחנן ללכת לשירותים, חווינו התעללויות ואלימות. מתן גם היה במנהרות, סבל שם ממצוקה נשימתית. כדי לשמור עליו בחיים כדי שיוכלו לסחור בו, הוציאו אותו מהמנהרה. מתן נלחם בשביל לשמור על הקיבוץ שלי ב-7.10, ואנחנו חייבים להילחם כדי להחזיר אותו ואת כל השאר.

החללים עלולים להיעלם אם לא נחזיר אותם, כל דקה קריטית. אני קורא לראש הממשלה ולנשיא טראמפ לעשות את זה בדחיפות".

לישי מירן, רעייתו של החטוף עמרי מירן שגם הייתה בוועדה, אמרה: "היה לי ממש קשה להגיע הבוקר. כמעט לא הצלחתי לנהוג לפה. אני גרה בקיבוץ כרמים, ושמעו שם בלילה הכל. חמישה לוחמים. אם הפסקת אש הייתה נכנסת לתוקף אתמול בצהריים, לא היינו צריכים להדליק היום נרות.

הלב לא יכול להכיל יותר. אני כבר שבועיים בקושי יוצאת מהבית. לא הייתי מסוגלת. אי אפשר. אי אפשר להכיל את זה יותר. אנחנו גמורים, עם ישראל כולו גמור. אני לא רוצה שאף חייל ייפול. הכל כל כך כואב. אנחנו כבר לא מסוגלים להכיל את זה. אנחנו נגמרים. אני מסתכלת על קית' ואני רוצה שהוא ינוח כבר. מגיע לכל מי שחזר שיתחיל להשתקם. הם קמים כל בוקר, כשלנו אין כוחות, כדי לדבר בשמנו ובשם הילדים שלנו.

עמרי לבד שם. קית' היה האחרון שראה אותו - ביולי. עברה שנה מאז. רוני בסוף החודש תחגוג יום הולדת 4. אל תיתנו לה לחגוג יום הולדת 4 שוב בלי אבא. עלמא בת שנתיים, היא הייתה בת חצי שנה כשהוא נחטף. בבקשה תעשו הכל כדי שלא נצטרך שוב להדליק נרות על עוגת יום הולדת ולבקש שאבא יחזור מעזה. אני לא יודעת אם אעמוד בזה".

מכבית מאייר, דודתם של גלי וזיו ברמן, התייחסה בכנסת לאפשרות של סלקציה בין חטופים, כולל בין אחייניה. "תסתכלו עלינו כאן, איזו החלטה תתקבל? מתן יוצא? עמרי יוצא? גלי וזיוי יוצאים? הוא לא יוצא? אחד מהם יוצא? באיזה עולם זה נורמלי?? זה לא נורמלי! שגם אם יגיע הסכם יישארו מאחור.

מה אני אומרת לאחות שלי? שני הבנים שלה חוזרים? אחד מהם? אף אחד מהם? זה פשוט לא נורמלי וזה חייב להיגמר. קית', העיניים שלו כל כך עצובות. רואים את הנפש שלו ושל אביבה - שהם לא באמת חזרו. הזוועות שקית' תיאר, שזה רק חלק מהן, זו המציאות עכשיו של מתן, גלי, זיוי, עמרי והחטופים האחרים".