גורם דיפלומטי המעורב במו"מ על הפסקת אש בעזה ושחרור החטופים מסר כי יש התקדמות של ממש בניסוח פרטי ההצעה האמריקנית האמורה להיות הבסיס להסכם. לדברי הגורם, עיקר הקושי נעוץ באופי הערבויות שדורש חמאס לקבל כדי לוודא שהפסקת האש תימשך מעבר ל-60 הימים של השלב הראשון. בתוך כך, בשעות האחרונות מתקיימים דיונים על ההתפתחויות ועל סוגיית המשלחת.
בשיחות בוושינגטון בין השר רון דרמר לשליח סטיב וויטקוף, הועלו לפחות שתי הצעות האמורות לפתור את הסוגיה, וישראל מגלה גמישות רבה בעניין. מהצד השני, חמאס הסכים לכמה תנאים שבעבר סירב להם - בין השאר, הסכים ארגון הטרור למסירת מידע על מצב החטופים, לפיקוח בינלאומי על חלוקת המזון בשטחים שעדיין בשליטתו וגם, וזו בשורה, מגלה גמישות בסוגיית מעמדו ביום שאחרי.
אלא שבדיונים שהתקיימו עם בכירי צה"ל וגורמי ביטחון אחרים עלו חששות כי הלחץ על חמאס והפגיעה הקשה בו עשויים להביא לפגיעה בחטופים, בין השאר בשל אנרכיה ועימותים פנימיים עם חמושים מקבוצות אחרות ומחמולות מאורגנות.
ההתקדמות הזו קידמה גם את ביקורו של ראש הממשלה בנימין נתניהו בוושינגטון בשבוע הבא. סיבת הביקור העיקרית היא סיבוב ניצחון לאחר המלחמה עם איראן ותיאום לגבי ההמשך בסוגיה זו. הצפי הוא כי ידובר בין השאר על המשך הלחץ הכלכלי והעיצומים, עד להסכמת איראן לתנאי המו"מ.
אם אכן תוכרז הפסקת אש במהלך הביקור, לטראמפ יהיה זה עוד צעד בדרך להכרה הבינלאומית בהיותו משכין שלום, ולנתניהו עוד צעד בדרך להשגת המטרה השנייה - סיום המלחמה בעזה, והשלישית - הרחבת הסכמי אברהם.
פרטי ההצעה שעל השולחן
על אף ההתקדמות, סוגיית עזה עדיין לא נפתרה. דרישת חמאס להבטחת המשך הפסקת האש עד לסיום המלחמה מתנגשת עם סירובה של ישראל לתנאי סיום המלחמה שלה - פירוקו מנשקו והגליית בכיריו. ההצעה שעל השולחן דוחה את הטיפול בסוגיות המחלוקת לשלב המו"מ בן 60 הימים במהלך הפסקת האש, ומציעה פיתרון לדרישת חמאס לערובות לסיום מלא של המלחמה גם אם המו"מ לא יסתיים בתום 60 יום.
במהלך הפסקת האש ישוחררו 10 חטופים חיים וכ-15 חללים. השחרור של שמונה מהחיים יתבצע בימים הראשונים של הפסקת האש, והיתר באמצעה. בתמורה ישוחררו מחבלים מבתי הכלא בישראל לפי המפתח שנקבע בעסקאות הקודמות.
חמאס, וכאן ההתקדמות המסוימת, אמור למסור פרטים על מצבם של שאר החטופים ולערוב למצבם הבריאותי. ישראל דורשת כי הצלב האדום יבקר ויספק טיפול רפואי - בחמאס אין לכך הסכמה.
עוד במתווה, תימשך ותורחב הכנסת אספקה לשטחים שבשליטת חמאס. ישראל דורשת פיקוח בינלאומי שהאספקה לא תיגנב על ידי חמאס - דרישה שבחמאס אומרים כי אנשי האו"ם הם האחראים ומאשימים את ישראל שהיא מעודדת חמולות חמושות לגנוב את האספקה.
ישראל עומדת על כך שתימשך גם האספקה במרכזי הסיוע של GHF שמצליחים לחלק בכל יום קרוב ל-2 מליון ארוחות. חמאס דורש את הפסקת פעילותם בתואנה כי אזרחים עזתים נהרגים בדרך למרכזים. ישראל הציגה הוכחות כי חמאס עצמו הוא שהורג עזתים אלו, לרבות הרג של עשרות עובדים של GHF שהיו באוטובוס בדרכם למרכזים.
לגבי הנסיגה הישראלית - זו אמורה להיות מדורגת וחלקית, בהתאם להתקדמות במו"מ על ההסדר הסופי. כלומר, במהלך 60 ימי הפסקת האש תהיה נסיגה קטנה בלבד, לפי אמות מידה של צה"ל. המשך הנסיגה תלוי בהתקדמות המו"מ, וישראל תדרוש הישארות בצירי פילדלפי ומורג וכן בפרימטר ובתוחמת הצפונית השולטת על שדרות וסביבותיה.
האתגרים בשלב השני
ההצעות לשלב השני מדברות על כוח רב לאומי הכולל כוחות ערביים, אמריקניים ואחרים, שיכנס לקבל את השליטה הביטחונית והסמכויות השיטוריות ברצועה. הבעיה העיקרית בנושא היא לא זהות הכוחות, אלא הסירוב של כל הגורמים המעורבים להכניס כוחות כלשהם כל עוד חמאס מחזיק בנשקו.
גורם סעודי אמר לפני כחודשיים כי אם יהיה בידי אנשי חמאס ולו קלאצ'ניקוב אחד, ברור כי הם ישתמשו בו נגד מי שינסה להשליט סדר. אחד מהפתרונות המוצעים הוא כניסה מדורגת של כוחות אלה לשכונה אחר שכונה, ובכל מקום שיגיעו אליו, הן החמולות והן אנשי ארגוני הטרור הפלשתיניים ימסרו את הנשק, וזה יופקד עבורם "למשמרת". מצרים הציעה כי זה יהיה בשטחה, אך בצד של חמאס ושותפיו אין הסכמה לכך.
אין גם פיתרון מוסכם לסוגיית המנהרות, שכן חמאס לא מוכן עדיין לדון על מסירת מפות המנהרות והנשק הכבד שברשותו - רקטות, מרגמות ומטעני חבלה.
על אף ההתקדמות, קשה להיות אופטימיים מדי. כל הפסקת אש גרמה בפועל לחמאס להחזיר לעצמו ביטחון ולהקשיח עמדות להמשך. גורם ערבי המכיר את פרטי המו"מ הפנים פלשתיני בנושא אומר כי חמאס מתעקש על הישארות בתמונת השליטה העתידית ברצועת עזה, ללא היטמעות באש"ף או בכוחות הביטחון האמורים לקבל שם שליטה.
מנגד, המהלכים האסטרטגיים באזור מונעים בכוחות חזקים במיוחד, שבסופו של דבר אמורים להכריע גם את ארגון הטרור האסלאמי. מדינות המפרץ ובראשן סעודיה רוצות מאוד לקדם את העסקה האזורית הרחבה - המגה דיל - האמורה לתת להן הרבה יותר ביטחון ויציבות, וגם מעורבות בהשקעות ובאפשרויות הצמיחה במדינות הפחות מפותחות. איראן שהייתה המתנגדת העיקרית לדיל הזה מוכה וחבולה, וקטאר, על אף קשריה עם הממשל בוושינגטון, נזהרת מתמיכה בגורמים המתנגדים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו