רק ביום ראשון, אחרי שתיים וחצי יממות של מלחמה, וכשהתברר שההצלחה הצבאית כבירה, הותר לשביעייה לצאת ולפגוש לראשונה את בני משפחותיהם. הנשים והילדים עצמם הועברו גם הם למקומות מסתור. השרים, אגב, נדרשו לא לספר גם להם מילה בטרם עת.
אחת המשפחות האלה היא זו של שר החוץ סער, רעייתו גאולה אבן ושני ילדיהם. אתמול הם נפגשו בפעם השנייה מתחילת המלחמה. "אני לא מתלונן, יש אנשים במצבים יותר קשים", אומר סער בדרכו למטה התקשורת שמשרד החוץ הקים אתמול בהנחייתו בביה"ח סורוקה.
הגם שהתקפות הטילים האיראניות גובות מחירים כבדים מישראל, סער מספר כי בדיונים הרבים שנערכו בטרם יצאה ישראל למערכה "ההערכות היו הרבה יותר חמורות. זה דבר שיושב עליך כי אתה יודע לֵמה תחשוף את העורף, וזה מכביד. אבל בסוף כולנו אמרנו דבר אחד: יש משמעות גם לאי־החלטה. היא היתה חושפת את ישראל לסכנות גדולות בהרבה".
אתמול ביקר סער בביה"ח סורוקה, שנפגע מטיל איראני, והצהיר מול התקשורת הבינלאומית: "זהו בבירור פשע מלחמה. זה מראה את האסטרטגיה העקבית של המשטר האיראני, הם יורים במכוון לאוכלוסייה אזרחית, מטרות אזרחיות, אזרחים, ילדים, קשישים. זה בלתי מתקבל על הדעת".
המודיעין האמריקני עדיין טוען שאיראן לא היתה קרובה לפצצת גרעין. אתה יכול לומר מה המודיעין שלנו?
סער: "בעת האחרונה האיראנים חזרו להתקדם גם בתחום ההנשקה, שבו הם לא היו פעילים מאז 2003. בנוגע להעשרת האורניום היה ידוע שיש להם חומר לתשע פצצות. אבל בתחום ההנשקה החלה פעלתנות רצינית, מתוך כוונה שלהם לפצות על האובדן של חמאס וחיזבאללה. לפי חלק מההערכות, בתוך פחות משישה חודשים הם היו יכולים להגיע לפצצה. זה לא דבר שמחכים איתו".
נכון לרגע הזה, שבו אנו מדברים, מה למעשה הושג?
"הדפנו את תוכנית ההשמדה האיראנית על כל מרכיביה, ואת האפשרות של הציר לממש את תוכנית ההשמדה שהיתה לו, בכמה שנים לפחות".
כמה זמן תימשך המלחמה?
"עד להשגת כל היעדים".
וכאשר נשלים את היעדים, היא תיפסק?
"אין לנו כוונה למלחמה נצחית. אם הוא (חמינאי) לא יקבל (את המצב החדש), נצטרך לשכנע אותו בדרך אחרת, עד להסרת איומים".
האם הפלת המשטר היא אחד היעדים?
"נקבעו ארבעה יעדים: פגיעה בתוכנית הגרעין, פגיעה בתוכנית הטילים, סיכול יכולות ההשמדה של ישראל ויצירת תנאים לסיכול מלא של הגרעין. גם 'מדען' גרעין הוא מטרה, כי זה מדען שרוצה להרוג אותך. זה דבר שאני מסביר בשיחות עם שרי חוץ מרחבי העולם. אבל הפלת המשטר לא נכללה בין היעדים שקבע הקבינט בשלב הזה. זו יכולה להיות תוצאה רצויה של המערכה מבחינת ישראל, האזור כולו והעם האיראני".
מדוע שר הביטחון מדבר על ערעור המשטר?
"אני מציע להפנות את הדברים לשר הביטחון".
אנשים חוששים שרוסיה או סין יבואו לעזרת איראן, בפרט אם ארה"ב תצטרף למלחמה.
"אני לא אוהב לתת ספקולציות, אבל לא הייתי נותן לזה הסתברות גבוהה".
עבודה מדינית והסברתית
תשעה ירחים עברו מאז חזר גדעון סער לממשלת נתניהו. עכשיו הוא מגלה שאחת הסיבות המרכזיות לשובו היתה התחייבות של נתניהו לפעול באיראן. "היתה לנו סדרה של שש או שבע פגישות, ממאי עד ספטמבר, שבהן דיברנו 90 אחוז מהזמן על נושא הציר האיראני והמלחמה".
"אני כתבתי כבר ב־8 באוקטובר שזה היום השני במלחמה של איראן נגד ישראל. בתחילת המלחמה ראש הממשלה לא רצה לפעול נגד הציר, אבל בשיחות האלה הבנתי שהוא שינה את דעתו והכריע שיש למצות את ההזדמנות. לכן רציתי לחזק את הממשלה".
מאז הם פועלים בתיאום הדוק, עד כדי כך שבשלב מסוים נתניהו שאל אותו, "על מה בעצם רבנו?!" ובשבוע שחלף מאז מבצע "עם כלביא" יצא לדרך הם מחלקים ביניהם את העבודה המדינית וההסברתית. בד בבד, הקבינט המצומצם מתכנס לפחות פעם ביממה, בדרך כלל ב־22:00, לחיתוך מצב. "יש חשיבה מתמדת והערכות מצב על כל מה שקורה, כולל עדכוני מודיעין במשך היום. הכל תוך דיאלוג קבוע בין הדרג המדיני לצבאי".
כמי שיושב בישיבות קבינט כבר 30 שנה, סער אומר כי מעולם לא ראה תהליך כה סדור של דיונים וקבלת החלטות. "כולם ראו שהבשילו התנאים ושנפתחת הזדמנות היסטורית. היתה אחדות דעים שלא היתה בעבר בדרג המדיני ובדרג המקצועי. לא היה חולק. זה היה שונה מבעבר".
ומה שעוד היה שונה הוא המעורבות של הדרג המדיני בתכנון האופרטיבי. "ראש הממשלה הוביל את המהלך במשך חודשים ארוכים. הוא הוביל אפילו את כיווני הפעולה האופרטיביים. בסופו של דבר, נבחרה תוכנית הפעולה הרחבה ביותר. זה, כמובן, לא גורע מיכולות התכנון והביצוע המרשימות מאוד של צה"ל, חיל האוויר, המודיעין וכל מי שהיה מעורב".
אך מעבר להכנות המרובות, מסביר סער, "כל הניסיון המבצעי של השנה וחצי האחרונות נתן לצה"ל עמדת זינוק מרשימה לפעולה הזו. לא היית מאמין שבתוך ארבעה ימים ישראל תחסל את ראש המערכה והמחליף שלו באיראן, שהיא מדינה רחוקה עם תת־קרקע מרשים מאוד. אלה דברים פנטסטיים".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו