ישראל יצאה למערכת ״עם כלביא״ במטרה לפגוע בצורה קשה בשאיפות הגרעין של איראן ובמערך הטילים שברשותה. יממה לאחר תחילת המערכה ברור כי ישראל השיגה הישגים משמעותיים מאוד והיא הצליחה לפגוע בצורה קשה במערך הפיקוד והשליטה של איראן, לחסל מדענים מובילים בעלי ידע ייחודי ולזרוע הרס באתר ההעשרה בנתנז ובמספר בסיסי טילים של האיראנים, זאת בעיקר בזכות השליטה האווירית שהושגה בעקבות נטרול מערך ההגנה האיראני.
אבל אסור להיקלע לאופוריה מיותרת, ותקיפות הטילים מאתמול הן אינדיקציה לכך שאיראן היא לא חמאס ולא חיזבאללה ויש לה יכולות מדינתיות גבוהות שהיא תביא אותן לידי ביטוי עם התמשכות המערכה. בנוסף, עלינו לזכור כי המשק הישראלי והחברה הישראלית משלמים מחיר יקר בעבורה, ובוודאי אם זו תימשך ללא ״תאריך סיום״.
נראה כי אם המערכה תימשך היא תהיה בבחינת ״תפוקה שולית פוחתת״, שכן ספק אם ההישגים שניתן להשיג עם התמשכותה שווים את המחיר שישראל משלמת ותשלם גם בהיבט הבינלאומי והאזורי. איראן אכן חטפה מכה קשה, אבל חשוב שנהיה ריאליים – מערכה זו לא תוכל ״לאפס״ את תוכנית ההעשרה הגרעינית שאיראן בנתה במשך 25 שנה, בוודאי לאור האתגר הישראלי לפגוע באתר ההעשרה פורדו ליד העיר קום.
זאת ועוד, ככל שאיראן תרגיש שהמערכה מכוונת להפלת המשטר ולא לפגיעה בגרעין או בהתעצמותה הצבאית, ברור שכך גם גובר הסיכוי שאיראן תשתמש ביכולת הגרעינית שתישאר לה ותבקש לחצות את הרוביקון בהקשרי העשרה לרמה צבאית. וסביר להניח שכמות החומר המועשר שברשותה והצנטריפוגות שיישארו לה יאפשרו לה לבצע מהלך זה, בוודאי אם הפיקוח של סבא״א באיראן יסתיים.
ישראל נמצאת על צומת דרכים, כאשר מאוד מפתה להרחיב את המערכה ולפגוע למשל באתרי הנפט של איראן מתוך מחשבה שמהלך כזה יקרב את סופה של הרפובליקה האסלאמית. אבל מהלך כזה נושא בחובו סכנה רבה להרחבת העימות, כאשר ספק רב מאוד אם ניתן לערער את יסודות המשטר, מה גם שבעקבות תקיפה שכזו סביר שתאריך את המערכה באופן משמעותי.
זה הזמן לחתור לסיום המערכה, לשמר את ההישגים המשמעותיים שהושגו בה, ולתת לארה״ב להוביל למהלכים שיאפשרו את סגירתה. המחיר של התמשכות המערכה והסכנות האורבות לישראל אם זו תימשך, לא מצדיקות את ההימור על הרחבתה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו