חופשת נתניהו, המשבר הפוליטי ודברי טראמפ: מסך העשן לקראת התקיפה באיראן

מסך עשן, הכנות בעצימות גבוהה, אש: לוח הזמנים של השבוע האחרון בישראל לא רמז על האפשרות למתקפה כה מחושבת באיראן.

על פני השטח נערך מבצע ההטעיה המושלם: עיסוק פנים-פוליטי בחוק הגיוס, ספק פירוק הקואליציה לבחירות, ומאבק של נתניהו לשמר את ממשלתו. בזמן שפקודת המבצע נחתמה ביום שני, המאבק הפוליטי היה בשיאו, הדיווחים מחו"ל הודיעו על שיחות גרעין נוספות ביום ראשון, ואף וויטקוף עצמו הודיע שינחת שם לצורך כך. זאת בזמן שארה"ב עודכנה לפני התקיפה על ידי ישראל והייתה בסוד העניינים.

כחלק מתרגיל ההטעיה: ראש המוסד דדי ברנע והשר רון דרמר, נמצאים בארץ ולא טסו לוושינגטון. התדרוך של גורם ישראלי כאילו הם היו אמורים לפגוש את סטיב וויטקוף לפני סבב השיחות השישי, היה חלק מתרגילי ההטעייה.

עם זאת, ביממה האחרונה גברו הדיווחים על הודעות פינוי של הבית הלבן לאזרחיו ולחייליו במדינות סמוכות, ורעש הדיווחים על תקיפה אפשרית הלך וגבר, בזמן שבישראל לא רמזו ולו על האפשרות הקלה ביותר שתקיפה עומדת על הפרק בזמן הקרוב. גם טראמפ, מצדו, הוציא אמירות סותרות רק לפני שעות אחדות על האפשרות שישראל תתקוף, ואמר כי ארה"ב מעדיפה הסכם.

ולצד כל אלה – חזית שלישית של הטעיה: נתניהו נערך לנפוש בצפון, חתונת הבן צפויה ביום שלישי הקרוב – בסדר זמנים כזה ישראל כנראה לא נערכת לתקוף, כך גיבו הפרשנים בחדשות. ואכן, זה עבד. מכת האש שניחתה הלילה על איראן הייתה מופת של הפתעה אסטרטגית בנקודה שהוגדרה על ידי בכירים ישראלים כ"אל-חזור" – הרגע שבו איראן קרובה מתמיד לפצצה, ובידיה יכולות שיגור – לא יכלו להותיר את ישראל שוב בעמדת המתנה. היוזמה הלילה, לעומת ההפתעה בשבעה באוקטובר, עשויה לשנות את המצב הביטחוני עבור ישראל לשנים קדימה.

גם בכירים בישראל מודרו מהחלטת התזמון המדויק כדי לשמור על העמימות. למעט מעגל מצומצם של יודעי דבר והחתמת שרי הקבינט על טופס סודיות מוגבר – בישראל לא ניתנו קודם למתקפה הוראות מיוחדות שהיו עשויות לעזור לאויב באיראן להיערך מבעוד מועד. לא מדובר בסוף פסוק. ישראל יצאה הלילה למתקפה יזומה תחת מסך עשן מופתי, ואפקט ההפתעה ישפיע על אפשרות התגובה האיראנית – אך זו תגיע. ההחלטה לפעול כנראה הייתה בקונצנזוס, אם אפשר לבחון דברים שנאמרו על ידי בכירים באופוזיציה רק לאחרונה. ההחלטה לפעול, גם אם לא בתמיכה מוחלטת של ארה"ב אך בגיבויה, הייתה כורח קיומי למדינת ישראל.